מיצב צליל חברתי

מיצב צליל חברתי, המוצג בתל אביב מיום חמישי עד שבת, מבוסס על הקלטות של מהגרי עבודה ופליטים ממדינות שונות הקוראים מילים בעברית, ומציגים את עצמם.
מי שמתעניין בצליליה השונים של השפה העברית ונמצא באזור המרכז ייתכן וימצא עניין במיצג. אשמח לשמוע דיווחים ממי שישמע את המציג המלא.

מי שאינו יכול להגיע, יכול לקבל טעימה באמצעות ההקלטות שפורסמו ב-YNET.

תזכורת: תחרות חרוזים

שאלו את עצמכם מדוע טרם תרמתם לתחרות החרוזים - ואח"כ הפתיעו אותנו בדוגמאות מעניינות!

קריאה ראויה

הבלוג של פרויקט בן יהודה מביא לנו שיר יפה של שמעון שמואל פרוג בשם הגנב.

אותי שבו השורות הבאות, שבהן פרוג משתמש במילים בעברית כדי לחקות את הצלילים שמשמיעות ציפורים.

"מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,
לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"
וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"
הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…
כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…


שימוש נפלא בשפה.

מחרידלוני

טלי פרקש על פשקוויל הוזעק נגד חרדיות המתלבשות באופן לא צנוע - אותן הפשקוויל מכנה "חרדילוניות" (חרדיות/חילוניות).

וכאילו בכך לא די, בתגובות מצאתי את ההברקה PSAK EVIL במקום פשקוויל.

שווה שמיעה

מאגר ספרי השמע בעברית באתר Librivox הולך וגדל (תודות, כך עושה הרושם, למתנדב נמרץ אחד!).

ניתן למצוא שם את אחד העם, ברנר, הרצל ומנדלי מוכר ספרים.

הביאו את הנס

יוסי לוי עשה שימוש חביב בטקסטים של פרויקט בן-יהודה וניתח את תפוצתם של מושגים שונים הקשורים בחנוכה בטקסטים שבאתר.

אני תוהה האם החיפושים לא הושפעו מסוגיות של ניקוד...

תרגיל לא רגיל

כולם יודעים מהו חרוז (בלי זה איך אפשר היה להשתתף בתחרות החמשירים?), אלא שבעברית ישנם מספר מושגים המתארים סוגים שונים של חרוזים. הפעם נציג את המושגים הללו, וכל זאת כדי לפתוח בתחרות חדשה... הפרטים בסוף ההודעה.

מספר מושגים מגיעים אלינו משירת ימי הביניים. בהם מושגים משמשים לתיאור רמות איכות שונות של חריזה:

חָרוּז עוֹבֵר הוא חרוז שיש בו שוויון של עיצור אחד והתנועה שלפניו.

חָרוּז רָאוּי הוא חרוז שיש בו שוויון של שני עיצורים והתנועה שביניהם. תפוז-חפוז.

חָרוּז מְשֻׁבָּח הוא חרוז שיש בו שוויון של שלושה עיצורים והתנועות שביניהם. ספרים-כפרים.

מושגים נוספים משמשים לתיאור המיקום של החרוז בטור. חָרוּז מַברִיח הוא חרוז המופיע בסיום כל הטורים בשיר.חָרוּז פוֹעֵם הוא חרוז המופיע בראש הטור.


ישנם עוד מושגים רבים בעולם החריזה. נזכיר בכל זאת לסיום את המושג חָרוּז לָבָן המשמש לתיאור שורות שיר שיש בהן הקבלה של קצב ומשקל, אך אין בסופיהן שוויון בהברות.

ומה בדבר התחרות שלנו אתם שואלים. ובכן, לשם כך צריך להגדיר עוד שני מושגים.

חָרוּז זְכָרִי (חד) הוא חרוז שבו יש שוויון צליל בין מילים בנות הברה אחת, או סיום הטור השירי בהברה מוטעמת, כלומר במילה מלרעית (נהר-בחר). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה של תוקף וכוח.


חָרוּז נְקֵבִי (קהה) הוא חרוז שבו יש שוויון צליל במילים מלעיליות (מסורת-נעורת). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה חלשה ורכה.


ומהי התחרות? למצוא (ולפרסם כתגובה להודעה זו) דוגמאות המאוששות או המפריכות בצורה נאה את הפרשנות הסמנטית של שני סוגי חריזה אלה. דהיינו, להביא דוגמה לחרוז נקבי רך במיוחד, או חד וקשה (ולהיפך במקרה של חרוזים זכריים).

התחרות תימשך עד ה-1/3/2009, והדוגמה המנצחת ומי שיפרסם אותה כאן יזכו לתהילת עולם.

המלצה: ניתן למצוא דוגמאות רבות במאגר השירה של פרויקט בן יהודה ובפיוטים באתר הזמנה לפיוט.

אתר לחופרים

היבריש משווק את עצמו בתור "האתר הראשון והיחיד בישראל המרכז תחת קורת גג אחת את כל מילות וביטויי הסלנג בעברית. אוצר המילים גדל על ידי שיתוף פעולה עם הגולשים, במטרה להפוך לכלי נוח, יעיל ושימושי לכל עם ישראל."

אפשר להיעזר כשנתקלים בסלנג לא מוכר. ומי מכם שמעוניין אף יוכל לתרום מילים והגדרות.

תוספת: תודה למגיבים שהפנו את תשומת ליבי לאתר נוסף בעל מטרות דומות, דורבנות.

דורשים בתוקף

כידוע, יש לי חיבה עזה להבדלים בין מה שכתוב בשלטים בעברית לבין הניסוח באנגלית. כשמדובר בסתם שגיאות השעשוע לא גדול מדי, אבל כאשר הטון הכללי של ההודעה משתנה אני לא יכול להתאפק וחייב לשתף אתכם.

שימו לב, שכותב השלט הרגיש שבהודעה באנגלית צריך להדגיש שהיא מיועדת ל Lady Customers, בעוד שההנחה היא שלקורא העברית קהל היעד יהיה ברור...

נאומי הנצחון

אני מתנצל על העיסוק בזוטות אך בכל זאת הנה שתי הערות בשולי נאומי "הנצחון".

1. האליטרציה "ציונות ומצוינות" של ביבי לא עבדה טוב באוזניים שלי. אולי אם היה מדובר בסיסמת בחירות זה היה עובד, אבל במסגרת של נאום המרחק הסמנטי בין "ציונות" ל"מצוינות" גרם לכך שצירופן יחד צרם לאוזניי.

2. כמו שלברק היא את "כ-ו-ל-ם", ללבני יש את ההרגל המגונה לומר "ישראלים" במעליל, "ישר-אֶ-לים", במקום במלרע. נקווה שהגיה זו לא תהפוך לנפוצה יותר...

היה או לא היה?

בתגובה לרשימה בהארץ נכתב שציפי לבני אמרה שיונת השלום עומדת בחלון אז צריך לפתוח לה את הדלת.

לי דווקא זכורה התבטאות על לכך שצריך לא לטרוק את הדלת, וגם גוגל לא עזר לי למצוא את המטפורה המעורבבת שמיוחסת ללבני.

האם אכן לבני אמרה את שמיוחס לה? אשמח לקבל הפניה לציטוט המדויק.

נבצר מבינתי

צפריר גולדברג:

הבצורת היא מוקד החושף בעדשתו הלוהבת את הכוח האנושי, היומרה והיוהרה, והרסנותם. מקור המושג בצורת בפועל לבצר. בניית חומה היא עוצמה הנובעת מתושיית האדם. אולם זהו המצב שבו הופכים השמים למִבצר המונע בעד הגשם לרדת, מצב המדגיש את הנבצר, החושף אדם בחולשתו.


מה יש לכם להגיד על זה?

שורשים תניניים

הדיון על המילה ממשק, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, לתעדף, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש עדפ בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.
לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.

יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל לטלפן (על שלל נגזרותיה, כמובן: טילפן, יטלפן, טלפנית, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש טלפנ מהמילה הלועזית טלפון, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את לדסקס העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית.

שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש חמצנ – שממנו המילים חימצון, לחמצן, וכד' נזגר מהמילה חמצן, שהיא עצמה מהשורש חמצ. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש זמר נגזרת המילה תזמורת, אשר ממנה נגזר השורש התנייני לתזמר.
דוגמה חביבה היא הפועל לְאַלְתֵּר, שמקורו במילה לְאַלְתָר ("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום").
שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את יחצ, שממנו מקבלים את היחצן ואת היחצון. דיווח ולדווח, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".

לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך לדרג הביאה את לשדרג, לכתוב את לשכתב. בצורה זו נוצרו גם שלהב ושכנע.

דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: בזז-לבזבז, נוע-נענע, צחק-לצחקק וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: שרטט, כדרר, ערבב, אשרר.

בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

הרהור טכנולוגי

ההגמוניה של האנגלית בעולם המחשבים היא תופעה ידועה ולא מפתיעה, אף כי התמיכה בשפות שאינן משתמשות בכתב הלטיני קיימת ואף משתפרת (ע"ע יוניקוד).

כידוע, תחת מערכת ההפעלה חלונות ניתן לבחור עם העכבר קטעי טקסט. הקלקה כפולה באמצע מילה מסמנת בדרך כלל את המילה כולה. לכאורה התנהגות זו מתאימה לעברית ללא צורך בהתאמות מיוחדות.

אלא שבעברית קיימת צורת סמיכות, וכפי שראינו בהודעה הקודמת מילים בסמיכות אינן אותן המילים כאשר הן כתובות בסמיכות אחת לשניה: המילים עצמן משתנות (בפרט, משתנה ניקודן). נחמד היה אם לפחות במקרים בהם הדבר חשוב ניתן היה לסמן למחשב ששתי המילים "הולכות יחד" והרווח ביניהן אינו מפרק את הצירוף לשתי מילים נפרדות.

כך למשל, כאשר מקליקים פעמיים במילה "ממשק" (ראו בהודעה הקודמת) בצירוף "ממשק המים" צריך היה להיבחר הצירוף כולו ולא רק המילה "ממשק". מובן שלא זה מה שקורה.

מסיבה זו כמעט שהעתקתי את המילה בניקוד הלא נכון כאשר כתבתי את ההודעה הקודמת. היה נחמד עם המחשב היה מציל אותי. לרוע המזל צורת הסמיכות אינה נתמכת על ידי חלונות...

תוספת: הייתי צריך לציין שיש ביוניקוד תו למקף עליון (מקף אמיתי) שאמור לקשר שתי מילים הנחשבות כמילה אחת. כאמור, ישנם מקרים בהם נרצה שהמקף הזה יוצג למשתמש כרווח, אף כי המילים יחשבו כמחוברות יחדיו. דיונים על נושאים רלוונטיים ראו כאן וכאן.

נשיקת מוות

מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) המילה המעצבנת ביותר בעברית.

המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא מִנְשָׁק. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".

דוברי עברית משתמשים כמובן במילה ממשק לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר בבלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב.

הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)

מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]


אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה משיק (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה מִמְשָׁק (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, ממשק הטבע הוא התרגום העברי ל nature management, ו- ממשק המים הוא water management.
אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...

וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...)

אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.

ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?