נשיא אך לא נישא

אחד הדברים החביבים עלי בסדרה הנפלאה "הבית הלבן" היה הדיונים הלשוניים בין יועצי התקשורת של הנשיא. על כל מילה הם דנו: מה המשמעות המדויקת של המילה, מי כבר השתמש בה בעבר, איזה משמעויות נסתרות אפשר להסיק ממנה ועוד. כל היועצים, כמובן, בוגרי אוניברסיטאות עלית באמריקה, ועולם האסוציאציות שלהם נע בין ספרות מופת לאופרטות של גילברט וסליוון.

אצלנו, מאידך הלך לעולמו אפרים קציר. ראש הממשלה ספד לו ואמר "גם כשהיה נשיא לא היה נישא".

כוונת הדובר טובה, כמובן: קציר היה ידוע בצניעותו הרבה. כותב ההספד רצה לומר שקציר לא התנהגת ביהירות. אני מניח שכותב ההספד אף כתב זאת בתחילה כך "גם כשהיה נשיא לא התנשא". אבל הניסוח הסופי "גם כשהיה נשיא לא היה נישא" יכול להתפרש (וזה אף הפירוש הנכון מילונית, לדעתי) "גם כשהיה נשיא לא היה רם וגבוה". אלא, שרם ונישא אכן היה, גם אם לא נהג בהתנשאות...

יש הבדל בעברית המדוברת (ולא רק בה) בין נישָא לבין התנשא.

סתם חוסר רגישות לשונית, תיקון יתר של עורך לשוני, או טעות פרוידיאנית - אתם תחליטו.

יומולדת שמח

כן, כן, הבלוג הזה כבר בן חמש שנים!

לרגל יום ההולדת חשבתי לכתוב כאן מעט על המילה פרהסיה. מוצאה של המילה יווני ומשמעותה אמירת דברים כהוויתם, ודיבור גלוי חופשי. בעברית נפוץ כמובן השימוש בצורה בפרהסיה, במשמעות של לעשות דברים באופן גלוי ולעיני כל.

בפרהסיה אינה משמשת לציון דיבור חופשי, ובוודאי לא אמירת האמת לבעלי הכוח, באופן שהמושג פרהסיה שימש את הפילוסופים הציניקנים היוונים.

אך מהי תופעת הבלוגים אם לא הגרסה של המאה העשרים ואחת לפרהסיה של יוון העתיקה?

ולפיכך החלטתי לציין את יום ההולדת של הבלוג בכך שאפנה אתכם למעשייה דיוגנס והפרחחים שאמנם יותר משהיא קשורה לפילוסוף היווני דיוגנס היא קשורה למקס ומוריץ החביבים, אך מדובר בה על דיוגנס שחרט על דגלו את הפרהסיה ובאיורים ניתן לראות אותו חי לו בחבית אותה הפך לביתו.

חנוך בן-ימי כתב את הנוסח העברי לרגל יום הולדתו ה-172 של וילהלם בוש שחיבר את הגרסה המקורית של הפואמה.

תוספת: הנה דוגמה נאה לשימוש במילה פרהסיה אצל חז"ל (ממאמרו של מנחם הירשמן):


"ניתנה תורה דימוס, פרהסייא, במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל היו אומרים לאומות העולם, אין להם חלק בה. לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה יבוא ויקבל" (מכילתא דרבי ישמעל, פרשת יתרו, א, מסכתא דבחדש).

הדעה האנונימית הזו מדהימה. הטענה היא כי בכוונה תחילה נתן האל את התורה במדבר, כדי לבטל מראש את טענתם של ישראל לבלעדיות עליה. התורה מיועדת היתה לכל האנושות, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל. הדרשן מקפיד לשזור לתוך דבריו מילים מן היוונית, ולא סתם מילים אלא מושגים מובילים ברעיון החופש. "דימוס" ביוונית פירושו "ברוב עם", "פרהסייא" פירושה "דיבור חופשי" ואולי גם "דיבור חופשי בציבור" כשימושו הרווח בספרות חז"ל. גולת הכותרת היא דווקא הצירוף "מקום הפקר", כלומר, התורה ניתנה במקום שאין לו בעלים כדי שאיש לא יוכל לטעון לבעלות עליה מכוח יתרון גיאוגרפי כלשהו.

תל אביב שבקליפורניה

אוניברסיטת סטנפורד מציגה תערוכה של מסמכים ותמונות לציון מאה שנה לתל אביב מתוך אוסף גדול שברשותה.
למרבה האושר מסמכים רבים נסרקו וניתן לצפות בהם באופן חופשי. רבים מהמסמכים הם בעלי עניין היסטורי וסנטימנטלי, אך בחלקם ניתן למצוא בנוסף לכך גם דוגמאות נאות להשתנות העברית לאורך השנים.

אני ממליץ בחום להסתכל במסמכים, שחלקם מעוררים חיוך ואחרים התרגשות. אנא שתפו אותנו בהתרשמותכם - ועוד יותר מכך בפנינים הלשוניות שיתפסו את עיניכם.

אחד המסמכים שם, שלצערי לא ניתן לדפדף בו, הוא הגדה של תל אביב לחג המשולש: פסח, "מוחרם", ויובלה של העיר מ 1934. ערוכה בידי כהן ולוי. מצוירת ביד אריה נבון. הוצאת סטירה. אם מישהו יודע פרטים על יצירה זו, אשמח לשמוע.

פנינה נוספת היא הקפות של בחירות - מזמור שיר לכבוד המועצה החמישית של עירית תל-אביב, מאת אלמוני. אדר ב' תרצ"ב. היצירה הזו ממחישה שאין חדש תחת השמש, כפי שהבתים שלהלן - העוסקים במפלגות שנמצאות היום בממשלה - מעידים.

חידה

בעקבות החגים...

מהן צורות היחיד של מסובים (פסח) ואושפיזין (סוכות)?

חידת המשך:

צורות היחיד הן אושפיז, ו-מֵסֵב. השאלה כעת היא מדוע צורות הרבים הן אושפיזין (נ' סופית) ומסובּים (מ' סופית)? רמז: האם למילים ביחיד יש רק צורת רבים אחת?

מהעיתונות

אני מתנצל בפני הקוראים הקבועים על היעדר עדכונים. לעתים החיים הממשיים גוזלים את כל הזמן הפנוי. אני מבטיח להשתדל לכתוב בקרוב על מקור השימוש במילה "כחול" לצורך התייחסות למין, ועל שתי מילים בעלות היסטוריה מעניינת המתחילות באות פ'...

בינתיים, אני מניח שתמצאו עניין בדברים הבאים.

משרת יועץ הלשון בטלוויזיה החינוכית בסכנה.

שלמה אבינרי מהגג על האסוציאציות של הכינוי עופרת יצוקה, שניתן למלחמה בעזה.

מיצב צליל חברתי

מיצב צליל חברתי, המוצג בתל אביב מיום חמישי עד שבת, מבוסס על הקלטות של מהגרי עבודה ופליטים ממדינות שונות הקוראים מילים בעברית, ומציגים את עצמם.
מי שמתעניין בצליליה השונים של השפה העברית ונמצא באזור המרכז ייתכן וימצא עניין במיצג. אשמח לשמוע דיווחים ממי שישמע את המציג המלא.

מי שאינו יכול להגיע, יכול לקבל טעימה באמצעות ההקלטות שפורסמו ב-YNET.

תזכורת: תחרות חרוזים

שאלו את עצמכם מדוע טרם תרמתם לתחרות החרוזים - ואח"כ הפתיעו אותנו בדוגמאות מעניינות!

קריאה ראויה

הבלוג של פרויקט בן יהודה מביא לנו שיר יפה של שמעון שמואל פרוג בשם הגנב.

אותי שבו השורות הבאות, שבהן פרוג משתמש במילים בעברית כדי לחקות את הצלילים שמשמיעות ציפורים.

"מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,
לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"
וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"
הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…
כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…


שימוש נפלא בשפה.