עברית שפה קשה

ראו מה מצאתי ביוטיוב.

יופי של מתנת יומולדת!

פעם שניה גלידה

החום הרב השורר כעת במקום מגורי הוא תירוץ לשוב לנושא הגלידה שדנתי בו בהרחבה בעבר.

בהודעה המקושרת הזכרתי שבמקור המילה ארטיק היא שם של מותג, אך לא פירטתי מעבר לכך. לאחרונה קיבלתי את המייל הבא מרני:

"לגבי השם ארטיק יש דעות שונות.
מה שלי ידוע (משפחתי היתה מבעלי המפעל בבת ים ) היא שזה שמו של המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע והמכונות , דעה אחרת אומרת שמשפחתי הגתה את השם
משום שילוב אותיות המשפחה שלנו (אורטנר) אר בנוסף למילה טיק ( סטיק= מקל)."

לאחר בירור נוסף גילה רני את הפרטים הבאים:

"ארטיק הוא שם המפעל הבלגי , ממנו רכשה משפחתי את הזכות , הייעוץ, המכשור וכל השאר.
הנה מצ"ב האתר וראה אף את הלוגו הזהה."

המותג artic הוא כמובן סירוס מכוון של arctic. מילה זו עצמה מעניינת: The Arctic (עם A גדולה) הוא אזור הקוטב הצפוני, ואילו arctic הוא שם תואר המציין דבר מה קר מאוד.
מטרת המותג הייתה להדגיש כמה הגלידה קרה ונעימה בימי הקיץ החמים.

אגב, מהאתר של החברה מסתבר שהם מייצרים מגוון סוגי גלידות, ולא רק ארטיקים...

יום הולדת שמח

היום לפני ארבע שנים נולד הבלוג עברית שפה קשה!

בשנים של אינטרנט (שכידוע הן עוד יותר מהירות משנות כלב) הבלוג הוא ממש ישיש, או לכל הפחות מאושיות המדינה...

זו הזדמנות טובה להזכיר שאני עדיין "כאן", למרות התדירות הנמוכה של הפרסומים. אני מפרסם פחות כי (1) אני לא בארץ, אז אני נתקל בפחות דוגמאות (אתם מוזמנים לשלוח לי, או לפרסם בשרשורים הפתוחים!) (2) אני עסוק מעל ראשי ו-(3) חם נורא.

מזל טוב!

ארמי אובד אני

מנהג נאה הוא לתת צדקה לעניים לצורך החג. המנהג מכונה קִמְחָא דְפִסְחָא. הגיות שגויות נפוצות הרבה יותר מאשר ההגיה הזו.

וקושיה: איזה ביטוי דומה משמש לציון דבר מה נדוש, שאין בו כל חידוש, והאם ביטוי זה כשר לפסח?

חג שמח

הבלוג וכותבו מאחלים חג שמח לקוראים באשר הם.

ואם אין קמח, לפחות קצת תורה:

חידון ההגדה של עברית קשה שפה.

דיון במשמעות מנהג האפיקומן.

החמצה חקיקתית

כעת משנרגעו הרוחות מעט, ניתן להפנות להסבר של זאב סגל בעניין פסיקת בית המשפט בעניין מכירת חמץ בירושלים. פסק הדין נסבו על פרשנות הביטוי "מכל מקום שהוא" המשמש כהגדרה של המונח "פומבי" לצורך חוק העונשין.

מעניין לדעת האם הניסוח בחוק הוא טעות חקיקתית או שמא מדובר היה על פשרה שהושגה בחדרי חדרים, שהוביליה להשארת הפירצה בחוק.

(פרשנות משפטית שונה לפסק הדין, אך שאינה עוסקת בסוגיות לשוניות ניתן למצוא כאן.)


הערת אזהרה: הכותרות של כל הכתבות הללו עושות שימוש במשחקי מילים קלושים, כנראה שאי-אפשר להתאפק. כפי שודאי שמתם לב גם אני לא פסחתי על ההזדמנות הזו. עם הקוראים הסליחה.


עדכון: (15.4.08) יו"ר המפד"ל זבולון אורלב אמר בדיון, כי "בית המשפט התבלבל והחליף את עצמו עם האקדמיה ללשון העברית."

עדכון (21.4.08): הדיון הלשוני נמשך.

קול קורא

פנו אלי בבקשה לפרסם את ההודעה הבאה העשויה לעניין את חלק מקוראי הבלוג:

בימים אלה מופקת סדרה חדשה בהנחיית ירון לונדון אודות השפה העברית. אנחנו מחפשים בין היתר אנשים שהעברית מעסיקה אותם באופן יומ-יומי וכלה שעסוקים בחידושי לשון.
אנא צרו קשר במייל הבא shlomintz@gmail.com.
אני מחפש אנשים שהעברית היא תחביב ואובססיה. במובן החיובי כמובן. אנשים שעסוקים בניסיון למצוא שמות עבריים למילים לועזיות, שמנהלים שיח עם האקדמיה ללשון עברית וכו.

וכדי שהודעה זו לא תהיה אך ורק לתכלית פרסומית, הרי חידה: האם יש לכתוב טלביזיה או טלוויזיה?

כיתה בית

במוסף לשבת של ידיעות (28.3.2008) כותב נחום ברנע על משה קצב. בין היתר מופיעים במאמר המשפטים הבאים: "הקלון לא מעניין אותו, כנראה. לא חשוב מה יפסוק בית המשפט, הלכה למעשה הוא בקלון".

לא "עם קלון", "דבק בו קלון", או פשוט "התנהגותו ראויה לקלון". לא - בְּקלון.

טבעי שאדם שהיה "בְּנבצרות" יהיה עכשיו "בקלון", אך שני השימושים הללו משונים, כמובן.

קשה שלא להיזכר בניסוח אחר בשפת הבית - "תצא בחוץ" המפורסם של הרב עובדיה. אך למרות שנדמה שכל המקרים גם יחד יכולים להעיד או לעודד את צורת הביטוי הקלוקלת הזו, אני סבור שהשימושים הקצביים שונים לשונית מהדוגמה החיננית יותר של הרב עובדיה. והנה האתגר: מה ההבדל בין המקרים הללו?
ולמתקדמים: האם אני צודק בהשערתי?

מלא מילים

לפני כשנה נתקלתי בתחנת דלק של פז באיזור הרצליה (נדמה לי שבמחלף הסירה) בשלט עליו המילה מלאנים ששימשה כתחליף למושג מתדלקים. נדמה היה לי שפירסמתי את המילה כאן, אך אני לא מוצא אותה, וכנראה שהשבוע מוקדש כאן לדברים ששכחתי לפרסם... למרבה המזל קורא נאמן נתקל במילה ושלח לי את התמונה שלהן. כנראה שהמילה עדיין בשימוש בחברת פז.



כרגיל במקרים כאלה אני מציע לקיים סקר קטן: האם נתקלתם במילה זו? אם כן, היכן בארץ?

אם מישהו במקרה יודע מדוע בפז בחרו להשתמש במילה זו, אשמח לשמוע פרטים.

(תודה לגיל!)


תוספת: ראו את הדיון שלנו כאן במילה מוכרן מהאקדמיה ללשון של חברת פז.