עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

5.2.09

שורשים תניניים

הדיון על המילה ממשק, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, לתעדף, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש עדפ בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.
לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.

יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל לטלפן (על שלל נגזרותיה, כמובן: טילפן, יטלפן, טלפנית, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש טלפנ מהמילה הלועזית טלפון, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את לדסקס העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית.

שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש חמצנ – שממנו המילים חימצון, לחמצן, וכד' נזגר מהמילה חמצן, שהיא עצמה מהשורש חמצ. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש זמר נגזרת המילה תזמורת, אשר ממנה נגזר השורש התנייני לתזמר.
דוגמה חביבה היא הפועל לְאַלְתֵּר, שמקורו במילה לְאַלְתָר ("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום").
שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את יחצ, שממנו מקבלים את היחצן ואת היחצון. דיווח ולדווח, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".

לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך לדרג הביאה את לשדרג, לכתוב את לשכתב. בצורה זו נוצרו גם שלהב ושכנע.

דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: בזז-לבזבז, נוע-נענע, צחק-לצחקק וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: שרטט, כדרר, ערבב, אשרר.

בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

תוויות: , , , ,

7 תגובות

Anonymous אנונימי כתב

אין כזה דבר, שורש. לא שמעת?

7:48 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

גונבה השמועה לאוזניי... אבל זה נושא לפעם אחרת :-)

8:34 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

"קיתונות בוז" ולא "קיטונות בוז".

9:24 לפנה״צ  
Anonymous שמעוןhttp://blog.tapuz.co.il/column כתב

רשומה מעניינת. היה כיף לקרוא.

9:33 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

תוקן, תודה.

שמעון, תודה על המחמאה. נעים לשמוע.

10:29 לפנה״צ  
Anonymous סיון פ כתב

איזשהו זיכרון עבש מימי התיכון אומר לי ששורשים שנוצרו על ידי הוספת ש' נובעים מבניין שפעל שקיים בשפה שמית קרובה כלשהי (אכדית?), בעל תפקיד דומה לקידומת re באנגלית, כלומר לציון חזרה (וכך שלהב - להגביר מחדש את הלהבה, שכתב - כתב מחדש וכו'). אשמח אם תוכל להוסיף בנושא.

2:49 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

שפעל זה סיפור נרחב. אני אכתוב עליו בהזדמנות. אתה (?) יכול להסתכל בספר שהפניתי אליו: בסעיף 9.3.3 יש דיון על המבוכה סביב בניין זה.

4:26 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home