למה מה קרה?

בהמשך לדיונים מהימים האחרונים על המילה מת אני חש צורך להזכיר את הניב העממי למה מי מת?. הניב משמש לציון פליאה והתקוממות גם יחד.

לדוגמת שימוש אין טובה מהבדיחה הקלאסית הזו, שיש לה זקן ארוך ועבות ווריאציות רבות. אזהרה: ההומור של הבדיחה הוא מעט שחור (בז' בהיר).

תחרות תרגום

מזמן לא הייתה לנו תחרות, אז לכבוד השנה החדשה (וברוח הביטוי הכל כך ישראלי "אחרי החגים"), אני מכריז (מחריז?) על תחרות תרגום! התרגום המנצח יהיה התרגום המוצלח ביותר של השיר The Bells של אדגר אלן פו.

תרגום שירה הוא אתגר מיוחד בגלל הקושי לשמור על המשמעות המילולית מבלי לוותר על המצלול, החריזה, והמבנה. שירו של פו עושה שימוש רב במצלול, ושורות רבות בו משמשות כדי להזכיר את קול צלצולם של פעמונים. בבית הראשון הם jingling and tinkling, ובבית האחרון הם moaning and groaning.

התרגום המנצח יהיה זה שיצליח לשחזר בצורה הטובה ביותר את המאפיין הזה של שירו של פו.

תאריך אחרון להשתתפות: 21 לנובמבר. מותר להגיש לתחרות גם תרגום של בית אחד מהשיר (לבחירתכם). התרגומים צריכים להופיע באזור התגובות של הודעה זו.

ולמי שלא מעוניין בתחרות אלא רק בחידה: מדוע צריך היה להמתין עם התחרות הזו עד חנוכה?

מתי מעט

בהמשך לדיון על השימוש במילים נפטר ומת, ראו את הדיווח הבא מהארץ: ליאורה אהרונסון: מיטל לא "הלכה לעולמה" - היא נרצחה.

נדמה לי שהסיבה העיקרית לשימוש במילה נפטר היא כדי להימנע משימוש במילה הצורמת מת. לדוברי עברית יש אוסף של יופמיזמים נוספים: הלך לעולמו, עבר לעולם שכולו טוב, החזיר ציוד, ועוד.

המילה מת מכבידה עוד יותר על תיאור שהוא ממילא קשה. היא קצרה ככל שניתן, ונגמרת בהברה סגורה. הסופיות וההחלטיות הזו תורמת לכך שלעתים קרובות מחפשים מילה חלופית. אפשר לעתים קרובות לשמוע את ההיסוס הקל לפני שמופיע התיאור "נפטר" או "הלך לעולמו" - המתנה קצרצרה שבה הדובר מתלבט באיזה מילה לבחור.

אגב, ראובן סיוון כותב בלקסיקון דביר לשיפור הלשון: "נפטר היא מילה מעודנת יותר ממת. אין היא צריכה משום כך להשכיח את המילה מת". נדמה שאפשר להסיק מעצה זו שסיוון גם הוא חשב שהשימוש המועט במילה "מת" נובע מרצון להשתמש במילה מעודנת (או עדינה) יותר. לא מפתיע במיוחד שככל שהאדם שמדברים עליו קרוב יותר, או מעורר יותר הזדהות, הרצון להשתמש במילה עדינה יותר יהיה חזק יותר. הסבר זה יכול להסביר לפחות חלק מהשימוש הרב יותר ב"נפטר" עבור יהודים, בשיח של יהודים ישראליים ובאמצעי התקשורת בארץ. אם כי היה בהחלט מטריד לשמוע שישנם מקומות בהם ישנן הנחיות פורמליות לבחירה בין "מת" ו"נפטר" בהתאם להשתייכות לאומית.

דיון מההפטרה

רן הכהן כותב בתרבות וספרות של הארץ על האבחנה הכאילו-לשונית יהודי נפטר, גוי מת: "הפלפול הדתי-לאומני הזה הוא מהלך כפול של התחסדות. ראשית, ההבחנה מוצגת כעניין דתי נייטרלי: הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם בצלמו, בחר להטיל עול מצוות על יהודים בלבד; אין כאן מה להיעלב, ובוודאי שאין כאן גזענות. שנית, הפוליטיות של ההבחנה מוסתרת על ידי הצגתה כעניין של עברית נכונה, ממש כמו ההבדל בין "שלוש" ל"שלושה". דובר שאינו מבחין בין המיתות אינו נתפס כבעל השקפת עולם שונה (שוויונית, נאורה), אלא כבור ועם הארץ, כמי שאינו מכיר את כללי הלשון ואינו שולט במקורות - כמיטב המסורת על אודות "העגלה הריקה"."

על איזה דיאלקט של בעברית מדבר רן הכהן? נדמה מהרשימה שיש בידול מובהק, ואין משתמשים במילה "מת" ביחס ליהודים ולהיפך. ייתכן שבמגזרים מסוימים אכן כן, אף שאינני בטוח בכך. להרגשתי אין הדבר נכון לגבי העברית הישראלית כפי שלמשל משמשת את אמצעי התקשורת החילוניים. לאור כך שאין נתונים סטטיסטיים ברשימה אינני יודע איך להתייחס לטיעון ולמסקנות של הכותב.

דעות ותגובות יתקבלו בברכה.

בלוג-יהודה

אתר נוסף גיליתי השבוע: לפרויקט בן-יהודה יש בלוג.

אמנם הם בחרו שלא לתת קישור הנה (ולא שאין להם קישורים בנושא "לשון עברית"!), אבל בכל זאת זה נראה בלוג שראוי להוסיף לרשימות הקריאה.

עם הגב לקיר

במסוף לשבת של ידיעות אחרונות מספר נחום ברנע: כאשר שר הקליטה אלי אפללו היה ראש סיעת קדימה בכנסת, הוא ביקש פעם לשמח את אהוד אולמרט. "הסיעה", אמר, "נותנת לך רוח גבית מכל הכיוונים".

חובבי עברית יהנו גם מהציטוטים שמביא ברנע ממשלי קרילוב בתרגומו הרענן כטל של חנניה רייכמן.

גיליונות נחמה

האתר גיליונות נחמה מאגד בתוכו את כל הגיליונות לעיון בפרשת השבוע שכתבה והפיצה נחמה ליבוביץ ז"ל במשך עשרות שנים.

גליונות פרשת השבוע המופלאים של נחמה ליבוביץ נועדו לעזור ללומדים בכוחות עצמם להתמודד עם פרשת השבוע. הגליונות הציפו את השאלות הפרשניות המטרידות בכל פרשה, הפנו לדברי הפרשנים, ולבסוף הציגו ללומד שאלות, חלקן קלות וחלקן קשות.

האתר מציג את הגליונות בצורה נוחה לצפיה והדפסה, אך למרבה האושר כולל גם סריקה של דפי הגליונות המקוריים.

האתר מכיל פורום המיועד לאפשר לגולשים ללמוד את פרשות השבוע, לבד ובחברותא וירטואלית. אנחנו נמצאים בתקופה מצוינת בכדי להחליט להתחיל ללמוד את פרשת השבוע באופן מסודר! תלונה אחת לי לבוני האתר: מדוע אין האתר מספק RSS בכדי שניתן יהיה לעקוב אחר הגליונות בקלות, ולעקוב אחר הדיונים השבועיים בפורום - שהרי לו הגליונות נכתבים היום הרי שהיו מופיעים כבלוג?


האתר יפה ונוח לשימוש. מומלץ בחום!

מי באש

הפיוט ונתנה תוקף מתפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים הוא מקור ההשראה לשירו של לנאורד כהן מי באש (Who By Fire).

הנה שני ביצועים יפים שמצאתי לשיר: 1, 2

הפיוט עצמו הולחן, כמובן, גם על ידי יאיר רוזנבלום. רוזנבלום הלחין את הפיוט לזכרם של אחד עשר מחברי קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום כיפור.

לכבוד התחלת השנה החדשה הנה חידה. מה הקשר בין ונתנה תוקף ודנמרק?

רמז: התשובה שהתכוונתי אליה קשורה לבית המתחיל במילים וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.

פתרון החידה: הבית שהפניתי אליו מכיל את המילים וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן. חיל ורעדה הוא שם ספרו המפורסם של הפילוסוף הדני סרן קירקגור.

סדיסטיקה

הנושא חורג מעט מגבולות הדיון הרגילים שלנו, אבל לאור התגובות לגבי התרגום של גוגל מעברית ולעברית חשבתי שאולי כדאי לתת מעט קישורים לקריאה נוספת בעניין.

באופן כללי התרגום של גוגל מבוסס על מה שמכונה תרגום מכונה סטטיסטי. הרעיון מאחורי שיטה זו פשוט: בעזרת מודלים סטטיסטיים של שתי השפות מחפשים טקסט שההסתברות שהוא התרגום של הטקסט הנתון היא מקסימאלית. המימוש הוא הרבה יותר מורכב ומתוחכם, כמובן.

גוגל מסבירים בקצרה את הרעיון ב FAQ של מערכת התרגום שלהם. בזמנו שמעתי הרצאה של מנהל המחקר שלהם שסיפר איך הם פיתחו בכמה ימים את התרגום מערבית - מבלי שאיש בצוות ידע ערבית... יש להניח שהתוצאה לא הייתה מושלמת!

בכדי שהתרגום יהיה מוצלח המודל הסטטיסטי צריך להיות מבוסס על קורפוס גדול ככל האפשר. יש להניח שזו אחת הסיבות לכך שהם מאפשרים היום להציע תיקוני תרגום. גוגל אף פתחו אתר לשידוך בין מתרגמים ללקוחות, שייתכן שהוקם למטרות דומות.

למי שרוצה לדעת הרבה יותר: רשימת הפניות למאמרים, והסבר כללי על הטכינקות של תרגום מכונה סטטיסטי, כולל הפניות למאמרים.