tag:blogger.com,1999:blog-70066262008-05-25T22:23:25.185+03:00אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comBlogger634125tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-26436153088879046002008-05-25T20:36:00.001+03:002008-05-25T21:07:01.351+03:00ynet ועמותת גשר מקיימים סקר במטרה למצוא "את הביטוי התנ"כי שהשתרש בשפה העברית". <a href="http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-5409,00.html">המבחר מצומצם</a>, אך כידוע - מי שמצביע משפיע (זה לא ביטוי תנ"כי, אגב...)<br /><br />מה ניתן ללמוד מכך שזהו סקר, במקום דיון של מומחי לשון וחברה? זו רוח התקופה; לכן המשכיל בעת הזו ידום, כי עת רעה היא. ומהו סקר אינטרנט אם לא מושב לצים?<br /><br />ולשם השעשוע: זהו את הביטויים בהודעה זו ואת מקורם.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-73812393966962417182008-05-25T01:09:00.001+03:002008-05-25T04:26:35.340+03:00שינוי קטן בסימני פיסוק יכול לשנות את כל המשמעות של משפט. אפילו שינוי באינטונציה יכול לשנות משמעות של משפט, כמו בבדיחה הידועה על סטאלין (במברק היה כתוב "אני טעיתי, אתה צדקת. -- טרוצקי". סטאלין כמובן שמח. עד שנגר פשוט ביקש להקריא בפני הקהל את המברק עם יותר רגש: "אני טעיתי??! אתה צדקת??! -- טרוצקי". לא ידוע מה עלה בגורלו של אותו נגר...)<br /><br />כיום בעיות דומות קורות בגלל גדלים של פונטים ומיקום תמונות. כותרת המשנה של <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/986485.html">המאמר הראשי</a> באתר הארץ אתמול הייתה "בשיחות עם אנשי לשכתו אמר רה"מ, שנחקר בפעם שנייה באזהרה, כי ברור לו שיואשם שההתקדמות המדינית היא ספין, אך הוא נחוש להתקדם". אצלי זה הופיע כך:<br /><br />בשיחות עם אנשי לשכתו אמר רה"מ<br />שנחקר בפעם שנייה באזהרה<br />כי ברור לו שיואשם<br />שההתקדמות המדינית היא ספין<br />אך הוא נחוש להתקדם<br /><br />אני חייב לומר שדי הופתעתי שאולמרט מרים ידיים ומצהיר שברור לו שיואשם, ועוד מוסיף ומודה שההתקדמות המדינית היא רק ספין... לקח לי רגע להבין שזו הייתה הפרשנות הפוליטית של הדפדפן. לזה קוראים אינטליגנציה מלאכותית...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-88046276838144339992008-05-25T00:40:00.001+03:002008-05-25T04:27:29.438+03:00<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/986023.html">הארץ</a> מדווח על אתר האינרטנט הדרוזי <a href="http://karmel.co.il/">פורטל הכרמל</a>. אותנו מעניין, כמובן, ההיבט הלשוני:<br /><br /><br /><blockquote>שפת האתר היא אחת התופעות המרתקות ב"פורטל הכרמל". הידיעות נכתבות בעברית, התגובות נכתבות בעירוב של עברית, ערבית באותיות עבריות, וערבית, ולפעמים בתוך משפט אחד יש שימוש בשתי השפות. מנהלי האתר מאמינים שהעובדה שהאתר פועל בעברית חושפת את המסרים שבו שכלל החברה הישראלית. העורך הראשי, חוסין חלבי, אף מרחיק לכת ואומר: "אני ישראלי לכל דבר. מבחינתי שאנשים ילמדו עברית ולא ערבית".<br /><br />לעומתו כמאל חלבי, מנהל האתר, מודה שקשה לו לדבר ערבית בלי להכניס מונחים בעברית, אבל מזהיר כי הדבר עלול להוביל להתבוללות. עם זאת, הוא מסביר שהעברית עוזרת לאתר להשיג את מטרותיו: "אנחנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת. גם מנהלים רב שיח של החבר'ה, וגם מעבירים את המסר לאן שצריך. אני יודע שבמשרד הפנים עוקבים אחרי מה שאנחנו כותבים".</blockquote><br /><br />אני מקווה שבמשרד הפנים יש מי שיודע לקרוא ערבית, אבל אני תקווה שהאתר יתרום לדו-שיח בין שתי האכולוסיות הלשוניות בחברה הישראלית. למותר לציין שאתר "יהודי" שיכלול גם תגובות בערבית יהיה מבורך אף הוא. לבושתי איני יודע ערבית (ביום מן הימים אצטרך ללמוד לפחות קצת), כך שאני מקווה שמי שיגיב כאן בערבית יכתוב גם תרגום או תקציר בעברית...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-25992117073552261422008-05-23T01:39:00.001+03:002008-05-25T05:22:59.288+03:00<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/986028.html">אבירמה גולן</a> על הצעת החוק של לימור לבנת <span class="t15">המבקשת לבטל את הערבית כשפה רשמית בישראל.<br /><br />רמת הדיון ברשימה לא מעוררת התלהבות, אך לפחות ההתייחסות אל השפה היא כאל משהו חי ודינאמי, ולא כאל מאובן שהופקדו עליו שומרים בדמות האקדמיה ללשון העברית.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-90437719400638122172008-05-18T20:48:00.002+03:002008-05-18T20:55:06.797+03:00הכנס <a href="http://www.biu.ac.il/hu/lprc/home/conf2008/LPRC_heb_program.pdf">מדיניות לשון בישראל - תמונת מצב</a> יערך ב 28 במאי.<br /><br />מגוון נושאים מעניינים ידונו בכנס (למרות שהכותרות של ההרצאות אינן מזמינות במיוחד). כמה הרצאות שנראות לי מעניינות במיוחד:<br /><br />אורית אבוהב תדבר על תרגומי אנתרופולוגיה לעברית.<br /><br />רות בורשטיין תדבר על שינויים במדיניות האקדמיה בקביעת מילים חדשות.<br /><br />דויד דורון ידבר על השפה בשלטים בבתי חולים.<br /><br />כרגיל, אם מישהו מהקוראים יגיע לכנס, אשמח לשמוע התרשמויות.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-47838914027218696052008-05-17T10:18:00.000+03:002008-05-17T10:20:22.539+03:00ראו <a href="http://youtube.com/watch?v=On9MAWKF5t4">מה מצאתי ביוטיוב</a>.<br /><br />יופי של מתנת יומולדת!אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-213353456834803372008-05-16T22:23:00.002+03:002008-05-16T22:39:05.115+03:00החום הרב השורר כעת במקום מגורי הוא תירוץ לשוב לנושא הגלידה שדנתי בו בהרחבה <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/07/blog-post_112118470728580582.html">בעבר</a>.<br /><br />בהודעה המקושרת הזכרתי שבמקור המילה <span style="font-weight:bold;">ארטיק</span> היא שם של מותג, אך לא פירטתי מעבר לכך. לאחרונה קיבלתי את המייל הבא מרני:<br /><br />"לגבי השם ארטיק יש דעות שונות.<br />מה שלי ידוע (משפחתי היתה מבעלי המפעל בבת ים ) היא שזה שמו של המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע והמכונות , דעה אחרת אומרת שמשפחתי הגתה את השם<br />משום שילוב אותיות המשפחה שלנו (אורטנר) אר בנוסף למילה טיק ( סטיק= מקל)."<br /><br />לאחר בירור נוסף גילה רני את הפרטים הבאים:<br /><br />"ארטיק הוא שם המפעל הבלגי , ממנו רכשה משפחתי את הזכות , הייעוץ, המכשור וכל השאר.<br />הנה <a href="http://www.artic-ice.com/artic/index.htm">מצ"ב האתר</a> וראה אף את הלוגו הזהה."<br /><br />המותג artic הוא כמובן סירוס מכוון של arctic. מילה זו עצמה מעניינת: The Arctic (עם A גדולה) הוא אזור הקוטב הצפוני, ואילו arctic הוא שם תואר המציין דבר מה קר מאוד.<br />מטרת המותג הייתה להדגיש כמה הגלידה קרה ונעימה בימי הקיץ החמים. <br /><br />אגב, מהאתר של החברה מסתבר שהם מייצרים מגוון סוגי גלידות, ולא רק ארטיקים...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-1455865902484624312008-05-16T22:18:00.000+03:002008-05-16T22:21:52.228+03:00<a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004_05_01_archive.html">היום לפני ארבע שנים</a> נולד הבלוג <span style="font-weight: bold;">עברית שפה קשה</span>!<br /><br />בשנים של אינטרנט (שכידוע הן עוד יותר מהירות משנות כלב) הבלוג הוא ממש ישיש, או לכל הפחות מאושיות המדינה...<br /><br />זו הזדמנות טובה להזכיר שאני עדיין "כאן", למרות התדירות הנמוכה של הפרסומים. אני מפרסם פחות כי (1) אני לא בארץ, אז אני נתקל בפחות דוגמאות (אתם מוזמנים לשלוח לי, או לפרסם בשרשורים הפתוחים!) (2) אני עסוק מעל ראשי ו-(3) חם נורא.<br /><br />מזל טוב!<br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /><br /></div>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-37492997714550114082008-04-18T10:33:00.002+03:002008-04-18T10:38:15.369+03:00מנהג נאה הוא לתת צדקה לעניים לצורך החג. המנהג מכונה <span style="font-weight:bold;">קִמְחָא דְפִסְחָא</span>. הגיות שגויות נפוצות הרבה יותר מאשר ההגיה הזו.<br /><br />וקושיה: איזה ביטוי דומה משמש לציון דבר מה נדוש, שאין בו כל חידוש, והאם ביטוי זה כשר לפסח?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-87290192978272033442008-04-18T08:47:00.002+03:002008-04-18T08:50:56.663+03:00הבלוג וכותבו מאחלים חג שמח לקוראים באשר הם.<br /><br />ואם אין קמח, לפחות קצת תורה:<br /><br /><a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/04/blog-post_111417781617992056.html">חידון ההגדה</a> של עברית קשה שפה.<br /><br />דיון במשמעות <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/04/blog-post_26.html">מנהג האפיקומן</a>.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-40868834993335590382008-04-10T10:08:00.005+03:002008-05-25T09:58:48.462+03:00כעת משנרגעו הרוחות מעט, ניתן להפנות להסבר של <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/972031.html">זאב סגל</a> בעניין פסיקת בית המשפט בעניין מכירת חמץ בירושלים. פסק הדין נסבו על פרשנות הביטוי "מכל מקום שהוא" המשמש כהגדרה של המונח "פומבי" לצורך חוק העונשין. <br /><br />מעניין לדעת האם הניסוח בחוק הוא טעות חקיקתית או שמא מדובר היה על פשרה שהושגה בחדרי חדרים, שהוביליה להשארת הפירצה בחוק.<br /><br />(פרשנות משפטית שונה לפסק הדין, אך שאינה עוסקת בסוגיות לשוניות ניתן למצוא <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/972371.html">כאן</a>.)<br /><br /><br /><span style="font-weight:bold;">הערת אזהרה:</span> הכותרות של כל הכתבות הללו עושות שימוש במשחקי מילים קלושים, כנראה שאי-אפשר להתאפק. כפי שודאי שמתם לב גם אני לא פסחתי על ההזדמנות הזו. עם הקוראים הסליחה.<br /><br /><span style="font-weight:bold;"><br />עדכון:</span> (15.4.08) יו"ר המפד"ל זבולון אורלב <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/975171.html">אמר בדיון</a>, כי "בית המשפט התבלבל והחליף את עצמו עם האקדמיה ללשון העברית."<br /><br /><span style="font-weight:bold;">עדכון (21.4.08):</span> הדיון הלשוני <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/976700.html">נמשך</a>.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-54683330771089848002008-04-09T23:08:00.002+03:002008-04-09T23:19:00.745+03:00פנו אלי בבקשה לפרסם את ההודעה הבאה העשויה לעניין את חלק מקוראי הבלוג:<br /><br />בימים אלה מופקת סדרה חדשה בהנחיית ירון לונדון אודות השפה העברית. אנחנו מחפשים בין היתר אנשים שהעברית מעסיקה אותם באופן יומ-יומי וכלה שעסוקים בחידושי לשון.<br />אנא צרו קשר במייל הבא shlomintz@gmail.com.<br />אני מחפש אנשים שהעברית היא תחביב ואובססיה. במובן החיובי כמובן. אנשים שעסוקים בניסיון למצוא שמות עבריים למילים לועזיות, שמנהלים שיח עם האקדמיה ללשון עברית וכו.<br /><br />וכדי שהודעה זו לא תהיה אך ורק לתכלית פרסומית, הרי חידה: האם יש לכתוב <span style="font-weight:bold;">טלביזיה</span> או <span style="font-weight:bold;">טלוויזיה</span>?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-1988051908106987992008-03-31T06:05:00.002+03:002008-03-31T06:13:11.017+03:00במוסף לשבת של ידיעות (28.3.2008) כותב נחום ברנע על משה קצב. בין היתר מופיעים במאמר המשפטים הבאים: "הקלון לא מעניין אותו, כנראה. לא חשוב מה יפסוק בית המשפט, <span style="font-weight:bold;">הלכה למעשה הוא בקלון</span>".<br /><br />לא "עם קלון", "דבק בו קלון", או פשוט "התנהגותו ראויה לקלון". לא - <span style="font-weight:bold;">בְּקלון</span>. <br /><br />טבעי שאדם שהיה "<span style="font-weight:bold;">בְּ</span>נבצרות" יהיה עכשיו "בקלון", אך שני השימושים הללו משונים, כמובן.<br /><br />קשה שלא להיזכר בניסוח אחר בשפת הבית - "תצא בחוץ" המפורסם של הרב עובדיה. אך למרות שנדמה שכל המקרים גם יחד יכולים להעיד או לעודד את צורת הביטוי הקלוקלת הזו, אני סבור שהשימושים הקצביים שונים לשונית מהדוגמה החיננית יותר של הרב עובדיה. והנה האתגר: מה ההבדל בין המקרים הללו? <br />ולמתקדמים: האם אני צודק בהשערתי?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-68878170610019211122008-03-22T08:14:00.004+02:002008-03-22T19:41:32.989+02:00לפני כשנה נתקלתי בתחנת דלק של פז באיזור הרצליה (נדמה לי שבמחלף הסירה) בשלט עליו המילה <span style="font-weight:bold;">מלאנים</span> ששימשה כתחליף למושג <span style="font-weight:bold;">מתדלקים</span>. נדמה היה לי שפירסמתי את המילה כאן, אך אני לא מוצא אותה, וכנראה שהשבוע מוקדש כאן לדברים ששכחתי לפרסם... למרבה המזל קורא נאמן נתקל במילה ושלח לי את התמונה שלהן. כנראה שהמילה עדיין בשימוש בחברת פז.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://bp2.blogger.com/_B3mwIHXrcK8/R-SkBFboFDI/AAAAAAAAAAc/1e6eY9bzudE/s1600-h/malaan.jpg"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://bp2.blogger.com/_B3mwIHXrcK8/R-SkBFboFDI/AAAAAAAAAAc/1e6eY9bzudE/s320/malaan.jpg" border="0" alt=""id="BLOGGER_PHOTO_ID_5180445809927787570" /></a><br /><br />כרגיל במקרים כאלה אני מציע לקיים סקר קטן: האם נתקלתם במילה זו? אם כן, היכן בארץ?<br /><br />אם מישהו במקרה יודע מדוע בפז בחרו להשתמש במילה זו, אשמח לשמוע פרטים.<br /><br />(תודה לגיל!)<br /><br /><span style="font-weight:bold;"><br />תוספת:</span> ראו את <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2007/01/blog-post_9718.html">הדיון שלנו</a> כאן במילה <span style="font-weight:bold;">מוכרן</span> מהאקדמיה ללשון של חברת פז.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-80711127322406763082008-03-19T00:25:00.002+02:002008-03-19T00:33:12.540+02:00מחיפוש זריז עולה שכנראה לא קישרתי מכאן מעולם <a href="http://www.e-mago.co.il/e-magazine/shoshana.html">למילון אבן שושנה</a>, המילון "הרשמי" של קהילת הgay-ים בישראל. <br /><br />Mea culpa.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-74865368268644928952008-03-17T23:36:00.001+02:002008-03-17T23:37:43.122+02:00מצגת חביבה ללימוד <a href="http://www.vbm-torah.org/vtc/0081415.ppt">מילים בסיסיות בארמית</a>.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-79949593655445711462008-03-15T02:53:00.002+02:002008-03-15T02:56:49.315+02:00דינה מרקון, <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3518286,00.html">פתאום קם אדם בבוקר ומתאהב במילים זרות</a><br /><br />הרהורים קיומיים ותרבותיים של מתרגמת החיה בתווך בין הרוסית והעברית.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-87203802508636629022008-03-06T02:25:00.004+02:002008-03-06T02:34:37.182+02:00המנצח <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/02/blog-post_25.html">בשלב הגמר של תחרות החמשירים</a> הוא החמשיר של יהודה המוקדש <a href="http://katzeela.googlepages.com/">לצאלה כץ</a> (ראו גם <a href="http://www.haaretz.co.il/captain/spages/930782.html">כאן</a> <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A5">וכאן</a>).<br /><br /><font size="+3"><br />משוררת הייתה מרגשת<br />והפכה לקנונית ברשת<br />עד שיום אחד נודע<br />שלא הייתה ולא נולדה<br />ובכל זאת הותירה מורשת<br /></font><br /><br />אין ספק שיש יתרון בתחרות מן הסוג הזה לדמויות מן הסוג הזה, אך הניצחון עומד בכל הכללים הרשמיים ולכן יהודה זוכה בפרס הראשון: <span style="font-weight:bold;">תהילת עולם</span>.<br /><br />על החמשירים האחרים שאני חושב שראויים לתשומת לב, בהמשך. למרות שהתחרות הסתיימה אתם בהחלט מוזמנים לשלוח חמשירים נוספים, למען הדורות הבאים של קוראי הבלוג.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-54565134093869757212008-02-28T22:19:00.003+02:002008-02-28T22:25:46.142+02:00היות שאני לא בארץ חידושים בשפת הדיבור מגיעים אלי מכלי שני, אולם גונבה לאוזני השמועה שהכינוי למטבע החדש של שני שקלים הוא <span style="font-weight:bold;">שְנֵקֵל</span>. המילה מצלצלת מצוין, וודאי רבים המציאו אותה במקביל. היא קצת מצחיקה מדי אבל זה בוודאי ישתנה ככל שהמילה תהפוך למוכרת יותר.<br /><br />בשונה מחידושי לשון אחרים המילה <a href="http://www.shnekel.org/">שנקל</a> מגובה באתר אינטרנט וקמפיין שיווקי...<br /><br />סקר: האם המילה אכן משמשת באופן נפוץ בארץ? (כרגיל, אנא דווחו היכן בארץ שמעתם את המילה)אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-21282502371306756292008-02-27T05:53:00.002+02:002008-02-27T06:12:05.373+02:00במוסף לשבת של ידיעות (22.2.08) מצוטט אל"מ אהרון חליוה מפקד בה"ד 1 כך: "...ללכת לקורס [קצינים] זה להיות פראייר, אבל קצין בצבא זה מותג". עוד דוגמה לדרך שבה בחירת מילים חושפת משהו מהעולם הרוחני של הדובר.<br /><br />אין חשיבות לעובדה שלמותגים יכולה להיות תדמית שלילית (על <span style="font-weight:bold;">רמדיה</span> שמעת?), אלא לכך שמאחורי תפיסת המותגים כדבר חיובי מסתתרת תפיסת עולם כלכלית-צרכנית שאמורה, כך לפחות נוהגים לומר לנו, להיות ההיפוך של תפיסת העולם הערכית-צבאית. פעם היו אומרים "קצין בצבא זה ערך" או "קצונה זה ערך", אבל מי צריך לדבר על ערכים כשאפשר לשכנע שקצונה בצה"ל היא מותג?<br /><br />אני ארשה לעצמי לשער שיש קשר הדוק בין הניסוח הזה לבין הדיבורים בזמנו על מסכי הפלאזמה ששימשו את המפקדים הבכירים במלחמת לבנון השניה. רציתי בזמנו לכתוב על כך כאן, שהרי השימוש במאפיין הטכנולוגי שמבהיר שמדובר על מסכים יקרים חשף כבר אז משהו על תפיסת העולם הצרכנית הזו, אולם התאפקתי. המינוח <span style="font-weight:bold;">מסכי פאלזמה</span> (מונח לועזי, במקום קיצור צה"לי כדוגמת <span style="font-weight:bold;">מ"ק 77</span>) שחזר ועלה בדיווחים שונים בזמן המלחמה ובתחקירים חשף תפיסת עולם חומרנית, שבה ציוד יקר הוא סמל סטטוס, ממש כמו רכישת מוצרים ממותגים ידועים.<br /><br />מכאן הדרך קצרה לציטוט מפיו של מפקד בה"ד 1, שאני משוכנע אמר אותו אך ורק עם כוונות טובות. <br /><br />מובן שאין בניתוח הזה כוונה לטעון לדטרמיניזם לשוני, או קביעה מוחלטת לגבי האיש או התרבות בה הוא פועל אך ורק על סמך הציטוט הקצר הזה. אולם הניסוח הוא רמז, שיכול לשמש כאינדיקטור המתווסף לאינדיקטורים אחרים.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-31039139070534167542008-02-25T22:20:00.003+02:002008-02-25T22:36:26.564+02:00YNET מפרסם את <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3511086,00.html">מילון הרכילות השלם</a>. <br /><br />הרוב המוחלט של המילים והביטויים הם פשוט באנגלית, ואין ההגדרות מוסיפות על המשמעות המילולית שלהן (לעתים בסלנג אמריקאי) הרבה למרות המאמץ הניכר של הכותבים (ראו למשל <span style="font-weight:bold;">אייטם</span>, <span style="font-weight:bold;">גוסיפ</span>, <span style="font-weight:bold;">טאלנט</span>). <br /><br />עמלתי עבורכם והנה ההגדרה המנוסחת בצורה המאתגרת ביותר מבחינה לשונית וסגנונית:<br /><br /><span style="font-weight:bold;">וואנבי – בטייטל הוואנבי־סלב "מתהדרות" אושיות ברנז'איות ששימשו בילדותן מגנט לכאפות ומתות להראות לכולם שהנה הן הצליחו, כמו גם טיפוסים המקורבים לסלבס אמיתיים ומצויים בפמלייתם הקבועה (ע"ע "עלוקות").<br /></span><br /><br />אני לא יודע אם אחרי משפט כזה צריך לכתוב <span style="font-weight:bold;">וואו</span> או <span style="font-weight:bold;">אאוץ'</span>...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-23336994247575461212008-02-25T22:06:00.002+02:002008-02-25T22:18:51.207+02:00ברכות לכל משתתפי התחרות! <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/02/blog-post_08.html#comments">החמשירים כולם</a> מצויינים והבחירה בשלושת החמשירים שיעלו לגמר הייתה קשה ביותר.<br /><br />לאור הבחירה הקשה נתתי משקל רב לכללי התחרות ובמיוחד לכללים 4 ו-5, כלומר נתתי עדיפות לחמשירים שהתייחסו ליצירות מן הספרות העברית החדשה. החלטה זו גרמה לכך שכמה חמשירים נפלאים ומצחיקים לא עלו לשלב הגמר. אני אבחר באחד או שניים מהם כחמשירים ראויים לציון לאחר פרסום תוצאות התחרות הרשמית.<br /><br />להלן שלושת החמשירים שעלו לגמר. על מנת להצביע, נא לשלוח מייל לכתובת <a href="mailto:hebrewlog@gmail.com">הרגילה</a> <span style="font-weight:bold;">שבכותרתו</span> המילה ONE, TWO או THREE בהתאם לחמשיר עבורו אתם מעוניינים להצביע, לפי הסדר להלן. <span style="font-weight:bold;">ההצבעה תסתיים ב 3/3/2008 בשעה 23:59 שעון ישראל</span>. הצבעות שישלחו לאחר מכן לא יספרו.<br /><br />ONE<br /><br />את נראית ייחודית ושונה<br />אז אכתוב לך ללא מגננה<br />מכתבים, מכתבים,<br />עצובים, מרהיבים,<br />וארוץ לך עירום בגינה<br /><br />(the zest כותב על <span style="font-weight:bold;">שתהיי לי הסכין</span>, דויד גרוסמן)<br /><br />TWO<br /><br />משוררת הייתה מרגשת<br />והפכה לקנונית ברשת<br />עד שיום אחד נודע<br />שלא הייתה ולא נולדה<br />ובכל זאת הותירה מורשת<br /><br />(יהודה כותב על <span style="font-weight:bold;">צאלה כץ</span>)<br /><br />THREE<br /><br />החיים לא היו קייטנה<br />בימים טרם קום מדינה<br />בן ובת נפגשו<br />רגשות הם שילחו<br />ונולד מספר בן-יונה<br /><br />(פפריקש כותב על <span style="font-weight:bold;">יונה ונער</span>, מאיר שלו)אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-33952034592806515542008-02-16T03:09:00.002+02:002008-02-16T03:12:09.699+02:00עבר שבוע מאז הוכרזה <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2008/02/blog-post_08.html">תחרות החמשירים</a> כך שנשאר עוד שבוע אחד להגיש חמשירים המתייחסים ליצירות ספרות בעברית בכדי להשתתף בתחרות.<br /><br />החמשירים שהופיעו עד כה מוצלחים ביותר, כך שהאתגר לא פשוט! אך על חשש, הפרס הוא עצם ההשתתפות. נסו ותהינו!אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-45500908139569187612008-02-16T02:54:00.003+02:002008-02-16T03:09:08.301+02:00אתר טקסט מפרסם את ההקדמה והפרק הראשון מספרו של גרשון שקד ז"ל <a href="http://www.text.org.il/index.php?book=08040114">זהות - ספרויות יהודיות בלשונות לעז</a> שיצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.<br /><br />לכאורה אין נושא הרחוק יותר מתחומי העיסוק של הבלוג מאשר לשונות לעז, אך שקד מביא כמה דיונים מעניינים לגבי מקומה של העברית. הנה כמה קטעים קצרים מהפרק המתקשרים לדיונים שהתקיימו כאן לאחרונה על שימוש בלועזית, התפצלות השפה העברית לשפה קלאסית ושפת דיבור מודרנית ועוד.<br />את הספר עצמו טרם ראיתי, אך הפרקים באתר בהחלט מעוררי תיאבון.<br /><br /><span style="font-weight:bold;"><br />שלום עליכם נולד ב-1859 בפרייסלב, כיום חמיילניצק, אוקראינה. גם הוא התחנך כיהודי מסורתי, אבל עיקר השכלתו היתה אירופית רוסית, ובניגוד לעגנון הכריע לטובת הכתיבה ביידיש (אף על פי שכתב בראשית דרכו גם בעברית, כשם שעגנון בראשית דרכו כתב ביידיש). הכתיבה ביידיש פנתה מטבע ברייתה לקהל יעד שונה, וקירבה אותו במודע או שלא במודע לאידאולוגיה של אוטונומיה תרבותית בגולה בנוסח מסורת ה'בונד', מפלגה שפרחה במזרח אירופה, ושרבים מחבריה היגרו לארצות הברית ונשארו גם שם נאמנים לרעיונות שאיגדו אותם בארצות מוצאם. וכך אף על פי ששלום עליכם עצמו היה ציוני מוצהר, מייצגת יצירתו את התרבות היידית האוטונומית של יהדות מזרח אירופה, גם כשזו נדדה אל מעבר לים. מעגלי הזהות של שלום עליכם הם אוקראינה, התרבות הרוסית ושפתה העממית של יהדות מזרח אירופה, שאותה נשאה מגולה לגולה. יצירתו אינה מבוססת על אינטר-טקסטואליות עמוקה בין המקורות. שלום עליכם כתב בעיקר על יהודים של כל ימות השנה ליהודים ששמרו על זיקה מסוימת למסורת. אמנם טוביה החולב שלו מצטט מן המקורות, אך האב-טקסט של יצירתו איננו הקנון שבכתב, אלא המסורת של חוכמת החיים שבעל פה של יהדות מזרח אירופה.<br /><br />סופרת יהודית-אמריקנית אחרת, סינתיה אוזיק, מייצגת השקפת עולם אמריקוצנטרית, הגורסת שהאנגלית היא היידיש החדשה, והיא הלשון הלגיטימית של גולת הזהב החדשה. בהרצאה שנשאה במכון ויצמן בשנת 1970 (שאמורה היתה להתפלמס עם דברים שהשמיע בשנה הקודמת הוגה הדעות והמבקר היהודי-אנגלי ג'ורג' סטיינר) היא טענה תחילה, שמה שהיא מכנה 'עברית' איננה רק מערכת מסמנים, אלא מערכת המכילה תוכן.<br /><br />העברית בעיניה היא לשון-על העשויה להתממש במערכות לשוניות שונות. אין להשוותה במסמניה לאנגלית, המורכבת מיסודות גרמניים ולטיניים, כי היא מכילה תכנים מוסריים שהם מעל ומעבר לכל שפה ולשון: "העברית היא לשון בת-מזל מבחינה אחרת; היא היתה המיכל המקורי של המהפכה במצפון האנושי, היא לימדה שפות אחרות את מה שהיא עצמה רכשה קודם לכן ברוב מכאוב: רצינות מוסרית [...] בגלל עוצמתם של הרעיונות בכתבי הקודש. אין לשון ושפה על פני אדמות שאינה 'דוברת עברית באמצעות הברותיה ואוצר לשונה שלה'." לפי דעתה, הקשר של יהודי ארצות הברית לזהותם היהודית מתבטא בלשונם. דבריה מבטאים צורך עמוק להצדיק את זהותה הכפולה, בלא שתבגוד בזהות היהודית היקרה לה. טיעון אחר שלה מתייחס ליהדות כתרבות אורחת בארצות הברית המארחת. נראה לה שדבריה עשויים או עלולים להפתיע את קוראיה, משום שהיא סבורה שלמרות היותה דור שלישי להגירה, עדיין לא הגיעה אל המנוחה והנחלה; היא אמנם הסתגלה לסביבתה, אך עדיין חשה בשוליים. בניגוד לסטַיינר, המנסה לוותר על ייחודה של הזהות היהודית בשם האוניברסליזם, שהוא בעיניו תורת האמת היהודית, תובעת אוזיק זיקה לשבט האתני. היא מביאה את הדברים הבאים משמו של סטיינר: "חסרון הבית הוא היתרון של מי שהוא חסר נשק וחסר אונים, ויש לו לפחות הכוח לחסל ללא נשק את נחש הלאומנות, ששמו הסודי הוא שבטיות אטוויסטית. [...] הגלות היא אפוא פרדוקסלית, הקרקע חסרת השורשים אך הפורייה של היהודי המהותי."...<br /><br />בכל דיון בשאלת הזהות בספרויות יהודיות יש להבחין בין ספרות הכתובה באחת הלשונות היהודיות - עברית, יידית או לדינו - לבין זו הכתובה בשפת הארצות המארחות. בספרות הכתובה בלשון יהודית השפה היא גם תעודת זהות: העברית מכסה את כל שבטי ישראל; הלשונות האחרות הן כלי ביטוי של תת-קבוצות: היידיש של יהדות שמוצאה במזרח אירופה, והלדינו של קבוצות מסוימות שמוצאן ביהדות ספרד. הלכה למעשה נזקקו מרבית הדוברים ללשונות שונות (עברית, יידיש, לשון הארץ המארחת) לצרכים שונים (דיגלוסיה). הלשון הייחודית הפכה את הקבוצה האתנית לתת-קבוצה תרבותית בארצות המארחות. מי שכתב בעברית בשלהי המאה התשע עשרה ועד למאה העשרים ואחת זיהה עצמו כחלק ממסורת לשונית וסמיוטית, שיש לה יותר עבר רחוק מעבר קרוב (בעבר הקרוב הלשון היתה מוגבלת לצרכים ליתורגיים). בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים היתה העברית שפת כתב, שעדיין לא 'עלתה' מן היד הכותבת אל הפה המדבר (אם להזדקק ללשונו של יעקב רבינוביץ) ועתידה מפוקפק.<br /><br />יש להבחין בין העברית כמערכת מסמנים לבין העברית כמערכת תרבותית כוללת, שבה המסמנים אינם מסמנים מסומנים ממשיים בלבד, אלא מתייחסים אינטר-טקסטואלית לטקסטים קנוניים ולסמלים ולערכים מסורתיים (במובן הקרוב במקצת למשמעות שהקנתה ללשון סינתיה אוזיק). יש חוקרים ומבקרים הטוענים, שהספרות החדשה של בני 'דור בארץ' ו'דור המדינה' נזקקה ללשון העברית כמערכת מסמנים בלבד והתנתקה מן המטענים התרבותיים שלשון זו מכילה. אלי שביד, בעקבות קורצווייל, כינה תהליך זה "צער השורשים החתוכים" (שביד 1964, 202-224). כוונתו היתה שהספרות הישראלית הצעירה איבדה את הקשר הבלתי אמצעי אל המקורות הקנוניים ואל סמלי היסוד של המסורת, ניתוק שיצר ספרות ישראלית פחות 'יהודית' מזו של דורות קודמים. </span>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-40241918298084719272008-02-15T22:25:00.002+02:002008-02-15T22:29:58.227+02:00יואב שטרן <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=954208&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0">מדווח בהארץ</a> על מפעל החייאת השפה הארמית בעדה המארונית.<br /><br />נדמה שבקרוב הארמית תשתלט על חיינו. דיווחים קודמים: <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2006/09/blog-post_23.html">הכורדים דוברי הארמית בישראל</a>, הסטיקר <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2007/07/blog-post.html">אני מדבר ארמית</a>.<br /><br />ואני שואל: מי צריך אספרנטו כשיש ארמית?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com