tag:blogger.com,1999:blog-70066262024-03-08T04:05:35.387+02:00עברית שפה קשהעברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננואהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comBlogger738125tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-28046287497832175112010-11-30T21:07:00.002+02:002010-11-30T21:09:44.619+02:00הערה מנהלתיתאין בכוונתי להתייחס לתגובות אנונימיות מעתה ואילך.<br /><br />מי שלא רוצה להזדהות בשמו האמיתי יכול ליצור לעצמו זהות אחרת, אבל תגובות ללא שם לא יזכו לתגובה, ואם יהיה לי כוח גם ימחקו.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-8239082083924438982010-11-30T11:22:00.002+02:002010-11-30T11:40:55.855+02:00וולטשמרץקושיה:<br /><br />האם ההיפך מלהזדקן זה להצטער?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-62806489979540751552010-11-29T10:18:00.004+02:002010-11-29T12:01:42.507+02:00ציווי חזקהיתכן שלא דנו מעולם בביטוי הסלנג הדוחה <strong>תרגיע</strong>?<br /><br />לא מדובר בסלנג חדש במיוחד. הוא כבר היה בשימוש בשנות התשעים (לצערי זכיתי להיתקל בו בצבא). המילה היא לרוב אקט של איום, סמוי יותר או פחות, למרות שכמו במקרים אחרים חלה סובלימציה והמילה משמשת גם בהומור.<br /><br />יש בסביבה שני פעלים: לְהֵרָגַע, ו-לְהַרְגִּיעַ. גוף שני של להרגע הוא "תֵּרָגַע" ("אם תרגע, תראה שהכל בסדר), או לחילופין, אם מדברים על להרגיע, "תַּרְגִּיעַ" ("דני, אם תרגיע את התינוק נוכל ללכת לישון"). צורות הציווי הן "הֵרָגַע!" או "הַרְגַּע!".<br /><br />המשמעות של "תרגיע" בעברית ישראלית אינה גוף שני עתיד של הפועל היוצא ("האם תרגיע את התינוק לפני האוכל?"), ואף לא צורת ציווי של הפועל העומד ("הֵרָגַע!"). <br /><br />דקדקנים אולי יאמרו שמדובר פשוט בשיבוש, ושימוש בצורת עתיד (של הפועל הלא נכון), במקום בציווי (כלומר הרגע->תרגע->תרגיע). אני סבור שמדובר ב"הרחבה" של מערכת הזמנים, והוספת זמן חדש: ציווי נמרץ. <br /><br />אבל אולי אני סתם "חופר"...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com44tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-57003026032978077642010-11-29T09:51:00.002+02:002010-11-29T09:56:19.676+02:00ישר לפחמסתבר <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/182/823.html">שבאופן בהול</a>, לקראת כ"ט בנובמבר (תאריך שכנראה הגיע במפתיע) ולרגל שנת השנה העברית, דנה הכנסת בהצעה לחייב את נבחרי הציבור לעברת את שמותיהם.<br /><br />אי אפשר שלא להיזכר בבדיחה הישנה על אותו אחד שנקרא ליכטנשטיין. הפקיד הציע לעברת את השם לפי הצליל, ובחר את השם "לך-תשתין". ליכטנשטיין לא התלהב, וטען שהשם לא מצלצל טוב. "אם אתה רוצה שיצלצל, אז לך-תשתין-על-פח" קבע הפקיד.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-9281283125547799332010-05-10T00:04:00.005+03:002010-05-10T00:29:37.220+03:00שניים במחיר אחדסיפור נחמד על מילה בעברית, שהוא גם סיפור נחמד על מילים באנגלית.<br /><br />מסור אנכי הוא כלי עבודה שימושי בעבודת נגרות (עשיתי בו לאחרונה שימוש רב בבניית צעצועים לבתי). השם הרשמי של הכלי הוא, כאמור, מסור אנכי, אך השם המקובל בעברית הוא <strong>ג'קסון</strong>. השם ג'קסון הוא שיבוש של השם הלועזי jig saw, שהפך בעברית כנראה ל-*ג'קסו, ומשם לג'קסון, שהוא שם משפחה נפוץ בעולם דובר האנגלית.<br /><br />ומהיכן השם jig saw? המילה ג'יג, כמו מילים דומות רבות, משמשת לתיאור תנועה קפיצתית או חוזרת על עצמה. המקור הוא כנראה אונומטופאיה, אך מילון אוקספורד מציין שהאטימולוגיה של מילים אלה לא ברורה כל צרכה. מסור אנכי משמש לחיתוך עץ בצורות שאינן קווים ישרים: מעגלים, קשתות וכד'. משמו של המסור נגזר השם jig-saw puzzle, ובקיצור <br />jigsaw, למה שמכונה בעברית <strong>תצרף</strong>, או פשוט <strong>פאזל</strong>, כלומר אוסף חתיכות בעלות צורות לא סדירות המרכיבות יחד תמונה שאותה יש לשחזר על ידי הרכבת החתיכות בסדר הנכון.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-28401468811409692152010-04-16T10:00:00.002+03:002010-04-16T10:09:46.287+03:00המלצות קריאהשלוש רשימות מ"הארץ" שמשכו את תשומת ליבי:<br /><br /><a href="http://www.haaretz.com/hasite/spages/1160435.html">שתבלע מטרייה ותיפתח לך בבטן</a>, מאת גדעון לוי, על קללות ביידיש.<br /><br /><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1160442.html">שפות נכחדות</a>, מאת יורם קניוק, על הישרדותה המופלאה של העברית.<br /><br />רותה קופפר על <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1162762.html">"הסיפור של אליעזר בן-יהודה" מאת תמי שם-טוב</a>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-65956186320877961382010-03-11T22:15:00.003+02:002010-03-11T22:18:41.345+02:00טוב לחתונותאחד הפרחים המרשימים בארץ הוא האירוס. או שמא נאמר <strong>האיריס</strong>? <br /><a href="http://drorbn.blogspot.com/2010/03/blog-post.html">מעט על סוגיה זו</a>, ותמונות נאות של הפרח, תוכלו למצוא <a href="http://drorbn.blogspot.com/">בבלוג החדש</a> של ידידי דרור, שאין ספק שיהווה אתר עליה לרגל לחובבי הטבע הישראלי. דרור מצלם תמונות נפלאות של ציפורים ופרחים, ובנוסף הוא מומחה גדול לענייני חיידקים, שאין ספק יוזכרו בבלוגו לעתים קרובות גם הם.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-41948371360743594982010-02-02T10:48:00.004+02:002010-02-02T11:03:50.368+02:00אל תשאל!יום ההולדת של ה OED הוא הזדמנות טובה להזכיר מילת סלנג לועזית שרציתי לכתוב עליה. זו מילה שנכנסה מספיק עמוק לעברית המדוברת, שלא זכור לי שראיתי אותה כדוגמה לפגיעה בטוהר השפה עקב שימוש במילים לועזיות.<br /><br />כוונתי למילה <strong>קיטבג</strong>. הקיטבג הוא אחד המושגים הצהליים המובהקים, ונדמה לי שאף פריט האפסנאות הראשון שמקבל כל חייל בבקו"ם.<br /><br />בפעם הראשונה שראיתי את המילה כתובה באותיות לועזיות חשבתי שמדובר בתעתוק מעברית (מה שכנראה אכן קרה), אך המילה היא כמובן באנגלית: קיט-בג (KIT-BAG), התיק בו חייל אורז את ציודו האישי. המילה אפילו לא עברה סירוס כשחדרה לעברית. המילה הגיעה, מן הסתם, מחיילים ארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי, המקום ממנו מגיע המונח קיטבג. המילה, אגב, קיימת באנגלית הבריטית, היא אינה בלקסיקון האמריקאי.<br /><br />נחמד במיוחד שהמילה הפכה להיות חלק מניב ישראלי ייחודי, שאינו קיים באנגלית: <strong>שאלת קיטבג</strong> (<a href="http://www.forward.com/articles/10826/">הרשימה הזו</a> היא נסיון משעשע להסביר את העניין למי שאינו ישראלי).<br /><br />שאלת הקיטבג היא חלק מהפולקלור הצהלי, היונקת, כך נדמה, מההומור הידישאי. מכל מקום, "שאלת קיטבג" הוא ניב עברי אף שחציו באנגלית...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-38821045568825855672010-02-02T05:58:00.003+02:002010-02-02T09:19:36.475+02:00מזל טוב!<a href="https://www.stanford.edu/group/ic/cgi-bin/drupal2/node/948">היום ב 1884</a> התפרסם הכרך הראשון של <a href="http://dictionary.oed.com/">האוקספורד אינגליש דיקשנרי</a>, המילון האטימולוגי של האנגלית, ואחד הפרויקטים הפילולוגיים החשובים אי פעם. <br /><br />לנו עוד אין <a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/dictionary1.html">מילון אטימולוגי מקביל*</a>, אז כל שנותר לנו הוא לאחל ל OED יום הולדת שמח...<br /><br />עוד על ההיסטוריה של המילון, ניתן לקרוא <a href="http://books.google.com/books?id=aq4kwjS8_g0C&dq=Professor+and+the+Madman&source=gbs_navlinks_s">בספר חביב זה</a>.<br /><br />* התחליף הנגיש הוא כמובן מילון אבן שושן. לרוע המזל, כל מהדורה, כך עושה רושם, מורידה עוד ועוד מהמידע האטימולוגי שמופיע במילון.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-43694748683462722010-01-01T07:13:00.004+02:002010-01-01T08:07:18.669+02:00במידת האפשררשימת הטעויות אותן משרד החינוך <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2009/12/blog-post_31.html">ינסה לשרש</a> הזכירה לי סוגיה שרציתי להזכיר וטרם הזדמן לי.<br /><br />ישנן לעתים בשפה אבחנות סמנטיות עדינות עד כדי כך שהן לא רלוונטיות לרוב הדוברים, וסופן שיעלמו. למשל הבדלי משמעות עדינים בין שתי מילים שהן "כמעט נרדפות". כל עוד הן קיימות הן בעלות עניין, ויש שיגידו ובמידה של צדק שהן תורמות ליכולת ההבעה של השפה, ומעשירות אותה. לכל הפחות, הן בדרך כלל מעידות על זרמי מעמקים בשפה, שמהם צומחים הבדלי המשמעות בין המילים השונות. ניתן אף לטעון, למרות שקשה יותר לבסס טענה מסוג זה, שהעושר הלשוני הזה תורם לחדות המחשבה של הדוברים. אחרים יגידו שאבחנות דקות כאלה מבוזבזות על רוב הדוברים, ומשמשות בעיקר כלחיצת יד סודית המעידה על השתייכות למעמד חברתי גבוה, ועל חינוך פורמלי עשיר. דוגמאות לא מעטות לכך ניתן למצוא במשלבי השפה השונים באנגלית למשל.<br /><br />על איזה מין אבחנות אני מדבר? <br /><br />דוגמה אחת שכבר הזכרתי פעם היא האבחנה בין <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/02/blog-post.html">להלוות ולהשאיל</a>. רוב הדוברים לא מודעים להבדל שאמור להיות בשימוש בין שני הפעלים, ולכל היותר זוכרים שצריך מסיבה עלומה כלשהי להגיד "לשאול ספר" אך "להלוות כסף".<br /><br />הדוגמה שהזכירה לי את הסוגיה הזו היא הצירוף <strong>במידה שֶ</strong>. ברשימת הטעויות בווינט מוזכר הצירוף <strong>במידה ו</strong>, שהוא אכן טעות, וכתוב שיש לומר במקומו פשוט <strong>אם</strong>. אלא שהצירוף <strong>במידה ו</strong> הוא כמובן אח חורג של <strong>במידה ש</strong> שקים גם קים בשפה. מהו אם כן ההבדל בין <strong>אם</strong> ובין <strong>במידה ש</strong>, אם בכלל?<br /><br />ובכן, האבחנה בין שני אלה מתבססת על אבחנה סמנטית בין <strong>תנאי קבוע</strong> ובין <strong>תנאי משתנה</strong>. "אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים", הוא תנאי קבוע. כפי שניתן להבין מהדוגמה, הכוונה אינה שהתנאי קבוע בזמן, אלא שהיחס בין התנאי לתוצאתו קבוע ("בוא ואתן לך מפתח"). תנאי משתנה, מאידך, מאפיין מצבים בהם יש שינוי פרופורציונלי (ישר או הפוך) בין שני חלקי התנאי, ולמקרים אלה קיים <strong>במידה ש</strong>: "במידה שנשקיע בלימוד עברית, תתקבע השפה ותתאבן". כדי לזכור: <strong>במידה ש = ככל ש</strong>.<br /><br />אין לי לקבוע האם האבחנה הזו היא בעלת חשיבות מספקת שכדאי שתישמר בשפה, ומה הסיכוי שכך יקרה. כל שנותר לי הוא לסיים בשני אתגרים לקוראים:<br /><br />1. מה משמעות המילה <strong>במידה</strong> בצירוף <strong>במידה ש</strong>?<br />2. מצאו דוגמאות נוספות לאבחנות סמנטיות עדינות כל כך החבויות בשפה, וספרו לנו.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-15116787816257173922009-12-31T22:06:00.010+02:002009-12-31T22:27:32.984+02:00עוד רחוב ירושלמיאפרופו או שלא אפרופו הדיון על שמות השכונות בירושלים, <a href="http://www.tnr.com/article/books-and-arts/ll-zamenhof-and-the-shadow-people">רשימה נאה</a> על ממציא שפת האספרנטו, הלא הוא לודוויג לזרוס זמנהוף, או <a href="http://www.fresh.co.il/vBulletin/printthread.php?t=475065">אליעזר זמנהוף</a>.<br /><br />הקשר לעברית:<br /><br /><blockquote><br />For Zamenhof, the answer to this conundrum lay squarely in the arena of language. Wearing the mantle of Johann Gottfried Herder, who argued that language is the essence of the volk, Zamenhof identified language as the sine qua non of peoplehood. The fragility of Jewish identity, he argued, lay chiefly in the fact that the Jews lacked their own language. He noted that he’d at one time backed the Hebrew revival piloted by his contemporary, Eliezer Ben Yehuda (though I haven’t found evidence for this); he had also spent three years developing a modern, rationalized Yiddish using Latin characters. But by 1901, he had changed his mind on both counts. Hebrew, he felt, was “cadaverous,” and Yiddish, a “jargon.” Only with a neutral, artificial language—an Esperanto that Hillelist Jews would remake, eventually, in their own image—could the Jewish people justify their peoplehood to themselves and the modern world.<br /></blockquote>אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-56796208427905709842009-12-31T21:53:00.003+02:002009-12-31T22:05:42.193+02:00חמש דקות זה מספיק?<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827662,00.html">ווינט</a> מדווח שבשנת הלימודים הבאה תלמידי בתי הספר יזכו לחמש דקות של תיקוני לשון מדי בוקר. הכתבה מכילה מספר דוגמאות (אני מניח שזו לא הרשימה המלאה...); חלק מהשיבושים נדונו כאן בעבר.<br /><br />אני בספק אם גישה כזו יכולה לעזור מעבר למה שלימודי הלשון הרגילים עוזרים, ונדמה לי שעדיף לקוות שאנשים <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2004/09/blog-post_04.html">יחליטו לבד</a> לשפר את לשונם, אם בהאזנה לרגע של עברית או באמצעות קריאה (למשל של הבלוג הזה).<br /><br />אני מניח שהעמדות השונות בסוגיה זו נגזרות יותר מהיחס לחינוך, מאשר מעמדות ביחס לשפה העברית. <br /><br />הרגישו חופשיים לדון בנושא באיזור התגובות.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-3017608166051569122009-12-28T08:06:00.003+02:002009-12-28T08:35:30.575+02:00בן יהודה היה מתגאהאני ממליץ על <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=307">המקאמה</a> המוצלחת הזו המתארת שיתוף פעולה ברוך של נאוה בת-צו"ר וערן גרף במסגרת <a href="http://benyehuda.org/index.html">פרויקט בן יהודה</a>.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-60256150732041431772009-12-28T07:57:00.006+02:002009-12-30T08:45:31.984+02:00רגע בלי עבריתסביר שהשילוב של אבשלום קור ושל הרכבת הקלה מעורר צמרמורת בגבם של ירושלמים, עוד לפני ששמעו על <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138180.html">ההצעות</a> של אבשלום קור לשמות התחנות של הרכבת. <br /><br />כצפוי, אין להצעות של קור הרבה קשר לסוגיות לשוניות; דווקא בגלל זה אני מניח שלקרוא את המסמך שהכין יהיה מאוד משעשע. אם מישהו מוצא קישור, אנא לשתף אותנו!<br /><br />אני עוד מצליח להבין את הבעיה שיש לו עם המלך ג'ורג' (למרות שמדובר בשם של הרחוב המרכזי בעיר), ומידת הרחמים עוד מאפשרת להתייחס בסלחנות לרח' יפו (הרחוב הראשי השני), אבל מה יש לו נגד בית הכרם, רמת אשכול, והגבעה הצרפתית? כנראה שהמטרה היא לבלבל את הנוסעים כך שיאלצו לקנות כרטיס נוסף כדי להגיע למקום בו התכוונו לרדת מהרכבת.<br /><br /><strong>תוספת:</strong> <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138618.html">רשימה של אבירמה גולן</a> בעקבות הצעותיו של אבשלום קור.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-20008511534826675212009-11-14T00:35:00.004+02:002009-11-14T09:20:24.292+02:00שומו שמייםלכבוד סיום שנת האסטרונומיה הבין-לאומית בחודש דצמבר 2009 יוכרזו השמות העבריים הזוכים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון - שעד היום נאלצו להסתדר בלי שם עברי. <br />למרבה השמחה אפשר <a href="http://www.astronomia2009.org.il/info/sib/uran_nep.htm">להצביע בעד השם המועדף עליכם</a>. מי שמצביע, משפיע!<br /><br />תוכנית הרדיו THE WORLD עסקה בבחירת השם העברי לכוכבי הלכת. ניתן להאזין לדיון <a href="http://www.theworld.org/2009/11/13/name-uranus-and-neptune-in-hebrew/">כאן</a>.<br /><br /><strong>חידה:</strong> כיצד כל אחד מהשמות המועמדים מתקשר לעולם הפוליטיקה והתקשורת?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-48274186801468293852009-11-03T08:59:00.001+02:002009-11-03T11:06:45.013+02:00רוביק רוזנטל מתארח בפרשיתכן שקוראי הבלוג ימצאו עניין באירוע הנ"ל שיתקיים ביום ראשון, 8/11/2009.<br />ניתן כבר כעת <a href="http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=493188">לשרשר את שאלות</a> עבור רוביק.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-79401224276830450622009-09-28T05:22:00.001+02:002009-09-28T05:28:56.894+02:00לא יועיל, לא יזיקהשנה נתקלתי באיחול משונה משהו לקראת יום כיפור, שלא זכור לי שראיתי בעבר. ראיתי את האיחול המשונה הזה במספר מקומות השנה, ואני תוהה האם מדובר בתופעה חדשה, או שמא באיחול מוכר שאני לא שמתי לב אליו עד היום. כוונתי לאיחול "צום קל ומועיל", או איחולים אחרים לקראת הצום, שמוזכרת בהם היעילות של הצום. אני לא בטוח אם הכוונה היא להצלחה אצל בורא עולם, או לתועלת דיאטטית, אבל הניסוחים הללו צרמו את אוזניי.<br /><br />מי יכול להאיר את עינינו?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-59859702812642712742009-09-27T22:01:00.001+02:002009-09-28T04:35:54.281+02:00ויליאם סאפיירויליאם סאפייר, בעל הטור לענייני לשון בניו יורק טיימס, <a href="http://www.google.com/hostednews/ap/article/ALeqM5h2nLadQOf3AIl4Rm7NGmQ__jAUhAD9AVRTB02">הלך לעולמו</a>.<br /><br />ביקורת רבה הושמעה בחוגים של אנשי לשון על הסבריו של סאפייר, שלא היה בלשן מקצועי. ואכן, בעקבותיו החלו להופיע בעיתונות האמריקאית טורים בענייני לשון שנכתבו על ידי מומחים גדולים ממנו. קשה בכל זאת להתעלם מהשפעתו הרבה על העיסוק בשאלות לשוניות בעיתונות, ובעקבות כך בתרבות הפופולרית בכלל.<br /><br />אנו הזכרנו את טוריו <a href="http://www.google.com/search?hl=en&q=%D7%A1%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A8+site%3Ahebrewlog.blogspot.com&aq=f&oq=&aqi=">במספר הזדמניות</a> בעבר.<br /><br />עוד על ספיר: <a href="http://www.languagehat.com/archives/003636.php">כאן</a>.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-75529250252398587342009-09-22T01:43:00.001+03:002009-09-22T02:00:40.147+03:00מי שמצוי בויכוח על הטיות תרבותיות בשפה (למשל שפה סקסיסטית), ועל הקשר בין שפה לחשיבה (ספיר-וורף) - נושאים שהוזכרו כאן פעמים רבות - לא ימצא חדש ברשימה של <a href="http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4511">אפרת ירדאי</a>, וייתכן שאף ימצא אותה שטחית באופן מקומם. <a href="http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4511&Action=CommentsList">התגובות</a> מאידך מעניינות ברובן.<br /><br />מי שהנושאים הללו קרוב לליבו, ודאי יהנה מהקליפ הזה של <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tFaXrD3oAQs">סמוקי רובינסון</a>.<br /><br />שנה טובה.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-64007703755892155472009-09-09T09:59:00.000+03:002009-09-09T10:02:36.813+03:00הבל ורעות רוחכיצד הפכה "רוחני" ממלה המתארת אדם המתרחק מהחומרי והגשמי ובוחר על פניו בנשגב ובמופשט לכזו המתארת מי שבצד רדיפת בצע עוסק גם במיני הבלים אסקפיסטיים ואמונות תפלות, שואלת נעה ידלין <a href="http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/080909_Spiritual_accessory.aspx">בעין השביעית</a>. אלא שהדיון אינו לשוני, ומתעלם באופן מפתיע מכך שהעברית קשרה כבר מזמן בין הבלים ורוח (ראו כותרת הודעה זו).אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-89740582831241746762009-09-03T20:59:00.002+03:002009-09-03T21:37:44.453+03:00ווי-נוט?כותרת בווינט: <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3771724,00.html">בלאגן במדונה: "גנבו אותנו"</a>.<br /><br />תחרות עזה ל"נוח בשבע שגיאות", לא?<br /><br />אחד מיתרונות השפה המדוברת הוא האפשרות לקיצור, ולפעמים יש לניסוחים העממיים חן. כשראיתי את הניסוח "גנבו אותנו" צמוד לתמונה בעמוד הראשי חשבתי שיש חן מסוים לציטוט בו בחרו העורכים, אבל כשראיתי שזו אף הכותרת של הכתבה כולה התחלתי לחוש אמביוולנטיות מסוימת...<br /><br /><span style="font-weight:bold;">תוספת:</span> הדיון על "נוח בשבע שגיאות" <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA">בוויקיפדיה </a>הוא אגב מאיר עיניים. באופן אירוני משהו, הערך <a href="http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97_%D7%9E%D7%99%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9F">בוויקיפדיה היידישאית</a> קצר מאוד בהשוואה...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-20493538960370892862009-09-03T11:45:00.001+03:002009-09-03T11:58:22.097+03:00לקראת החגיםעוד תופין מפרויקט בן-יהודה: <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=63">הפניה</a> <a href="http://www.sci-princess.info/archives/468">לניתוח סטטיסטי של תפוצת מושגי החנוכה במאגר הטקסטים בפרויקט</a>.<br /><br />זה התפרסם מזמן, לכבוד החג בשנה שעברה, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. <br /><br />(אגב, יש להניח שהחיפוש החמיץ מקומות בהן המילים מופיעות <a href="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/06/blog-post_05.html">מנוקדות</a>.)אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-52708510495377059522009-08-30T11:56:00.001+03:002009-08-30T12:17:38.572+03:00חישודי לשוןהצטברו אצלי מני תופינים מפרויקט בן יהודה, שתפסו את תשומת לבי, והגיע הזמן לשתף בהם את מי שאינו עוקב בעצמו אחר <a href="http://benyehuda.org/blog/">הבלוג</a> של פרויקט בן יהודה. הנה אחד מהם.<br /><br />במכתב מ 1911 מאת רבקה אהרנסון <a href="http://benyehuda.org/blog/?p=21">מצאו</a> אנשי הפרויקט את המילה <span style="font-weight:bold;">להתגרל</span>, שמשמעותה להגמל מהרגל, על דרך ההיפוך מ"להתרגל".<br /><br />מי חידש את המילה, ובאיזה שנים היא הייתה בשימוש, אינני יודע.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-21774325056475491052009-08-27T02:43:00.000+03:002009-08-27T02:45:42.945+03:00חידה רחובותיתמסתבר שלא רק לירושלמים גם לאנשי רחובות יש שפה ייחודית... למשל, האם מישהו שלא גדל ברחובות יודע מה משמעות המילה לזבּט (או לזבת)?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-30493267168277041122009-08-24T20:44:00.002+03:002009-08-27T08:55:37.150+03:00שמחת בית השואבהשתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1109788.html">לכתבה</a> על הפגנה מול שגרירות שוודיה: <span style="font-weight:bold;">המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"</span><br /><br />רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון... <br /><br />צריך לקרוא: המפגינים <span style="font-weight:bold;">שֶׁמָּחוּ</span> על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"<br /><br />ולא<br /><br />המפגינים <span style="font-weight:bold;">שָׂמְחוּ</span> על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"<br /><br />עברית שפה קשה, אה?<br /><br />כותבי כותרות בעיתונים אמונים על <a href="http://govt.eserver.org/headlines.html">זהירות </a>מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.com7