עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

27.2.09

מיצב צליל חברתי

מיצב צליל חברתי, המוצג בתל אביב מיום חמישי עד שבת, מבוסס על הקלטות של מהגרי עבודה ופליטים ממדינות שונות הקוראים מילים בעברית, ומציגים את עצמם.
מי שמתעניין בצליליה השונים של השפה העברית ונמצא באזור המרכז ייתכן וימצא עניין במיצג. אשמח לשמוע דיווחים ממי שישמע את המציג המלא.

מי שאינו יכול להגיע, יכול לקבל טעימה באמצעות ההקלטות שפורסמו ב-YNET.

תוויות: , , , , ,

26.2.09

קריאה ראויה

הבלוג של פרויקט בן יהודה מביא לנו שיר יפה של שמעון שמואל פרוג בשם הגנב.

אותי שבו השורות הבאות, שבהן פרוג משתמש במילים בעברית כדי לחקות את הצלילים שמשמיעות ציפורים.

"מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,
לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"
וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"
הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…
כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…


שימוש נפלא בשפה.

תוויות: , ,

21.2.09

תרגיל לא רגיל

כולם יודעים מהו חרוז (בלי זה איך אפשר היה להשתתף בתחרות החמשירים?), אלא שבעברית ישנם מספר מושגים המתארים סוגים שונים של חרוזים. הפעם נציג את המושגים הללו, וכל זאת כדי לפתוח בתחרות חדשה... הפרטים בסוף ההודעה.

מספר מושגים מגיעים אלינו משירת ימי הביניים. בהם מושגים משמשים לתיאור רמות איכות שונות של חריזה:

חָרוּז עוֹבֵר הוא חרוז שיש בו שוויון של עיצור אחד והתנועה שלפניו.

חָרוּז רָאוּי הוא חרוז שיש בו שוויון של שני עיצורים והתנועה שביניהם. תפוז-חפוז.

חָרוּז מְשֻׁבָּח הוא חרוז שיש בו שוויון של שלושה עיצורים והתנועות שביניהם. ספרים-כפרים.

מושגים נוספים משמשים לתיאור המיקום של החרוז בטור. חָרוּז מַברִיח הוא חרוז המופיע בסיום כל הטורים בשיר.חָרוּז פוֹעֵם הוא חרוז המופיע בראש הטור.


ישנם עוד מושגים רבים בעולם החריזה. נזכיר בכל זאת לסיום את המושג חָרוּז לָבָן המשמש לתיאור שורות שיר שיש בהן הקבלה של קצב ומשקל, אך אין בסופיהן שוויון בהברות.

ומה בדבר התחרות שלנו אתם שואלים. ובכן, לשם כך צריך להגדיר עוד שני מושגים.

חָרוּז זְכָרִי (חד) הוא חרוז שבו יש שוויון צליל בין מילים בנות הברה אחת, או סיום הטור השירי בהברה מוטעמת, כלומר במילה מלרעית (נהר-בחר). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה של תוקף וכוח.


חָרוּז נְקֵבִי (קהה) הוא חרוז שבו יש שוויון צליל במילים מלעיליות (מסורת-נעורת). מן האפשר שמצלול זה משווה לשיר או לטור נעימה חלשה ורכה.


ומהי התחרות? למצוא (ולפרסם כתגובה להודעה זו) דוגמאות המאוששות או המפריכות בצורה נאה את הפרשנות הסמנטית של שני סוגי חריזה אלה. דהיינו, להביא דוגמה לחרוז נקבי רך במיוחד, או חד וקשה (ולהיפך במקרה של חרוזים זכריים).

התחרות תימשך עד ה-1/3/2009, והדוגמה המנצחת ומי שיפרסם אותה כאן יזכו לתהילת עולם.

המלצה: ניתן למצוא דוגמאות רבות במאגר השירה של פרויקט בן יהודה ובפיוטים באתר הזמנה לפיוט.

תוויות: , , , , ,

21.10.08

תחרות תרגום

מזמן לא הייתה לנו תחרות, אז לכבוד השנה החדשה (וברוח הביטוי הכל כך ישראלי "אחרי החגים"), אני מכריז (מחריז?) על תחרות תרגום! התרגום המנצח יהיה התרגום המוצלח ביותר של השיר The Bells של אדגר אלן פו.

תרגום שירה הוא אתגר מיוחד בגלל הקושי לשמור על המשמעות המילולית מבלי לוותר על המצלול, החריזה, והמבנה. שירו של פו עושה שימוש רב במצלול, ושורות רבות בו משמשות כדי להזכיר את קול צלצולם של פעמונים. בבית הראשון הם jingling and tinkling, ובבית האחרון הם moaning and groaning.

התרגום המנצח יהיה זה שיצליח לשחזר בצורה הטובה ביותר את המאפיין הזה של שירו של פו.

תאריך אחרון להשתתפות: 21 לנובמבר. מותר להגיש לתחרות גם תרגום של בית אחד מהשיר (לבחירתכם). התרגומים צריכים להופיע באזור התגובות של הודעה זו.

ולמי שלא מעוניין בתחרות אלא רק בחידה: מדוע צריך היה להמתין עם התחרות הזו עד חנוכה?

תוויות: , , ,

20.10.08

מתי מעט

בהמשך לדיון על השימוש במילים נפטר ומת, ראו את הדיווח הבא מהארץ: ליאורה אהרונסון: מיטל לא "הלכה לעולמה" - היא נרצחה.

נדמה לי שהסיבה העיקרית לשימוש במילה נפטר היא כדי להימנע משימוש במילה הצורמת מת. לדוברי עברית יש אוסף של יופמיזמים נוספים: הלך לעולמו, עבר לעולם שכולו טוב, החזיר ציוד, ועוד.

המילה מת מכבידה עוד יותר על תיאור שהוא ממילא קשה. היא קצרה ככל שניתן, ונגמרת בהברה סגורה. הסופיות וההחלטיות הזו תורמת לכך שלעתים קרובות מחפשים מילה חלופית. אפשר לעתים קרובות לשמוע את ההיסוס הקל לפני שמופיע התיאור "נפטר" או "הלך לעולמו" - המתנה קצרצרה שבה הדובר מתלבט באיזה מילה לבחור.

אגב, ראובן סיוון כותב בלקסיקון דביר לשיפור הלשון: "נפטר היא מילה מעודנת יותר ממת. אין היא צריכה משום כך להשכיח את המילה מת". נדמה שאפשר להסיק מעצה זו שסיוון גם הוא חשב שהשימוש המועט במילה "מת" נובע מרצון להשתמש במילה מעודנת (או עדינה) יותר. לא מפתיע במיוחד שככל שהאדם שמדברים עליו קרוב יותר, או מעורר יותר הזדהות, הרצון להשתמש במילה עדינה יותר יהיה חזק יותר. הסבר זה יכול להסביר לפחות חלק מהשימוש הרב יותר ב"נפטר" עבור יהודים, בשיח של יהודים ישראליים ובאמצעי התקשורת בארץ. אם כי היה בהחלט מטריד לשמוע שישנם מקומות בהם ישנן הנחיות פורמליות לבחירה בין "מת" ו"נפטר" בהתאם להשתייכות לאומית.

תוויות: , ,