עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

30.1.07

תרגיל בידיעת הארץ

תמיד כדאי ללכת לאכול חומוס כשמזמינים אותך. אם צריך עוד הוכחה לאמת הקוסמית הזו, הנה שתי דוגמאות להשתעשעות לשונית בעולם המסחר שסיפרו לי עליהן היום תוך כדי אכילת חומוס.

1. חנות לבגדי נערות, שבעליה בחרו עבורה את השם השנון חצאית המנשה...

2. מוכר ירקות שבחר לפרסם את עצמו תחת הסיסמה אני לא יקרן, אני ירקן!

לדעתי זה נחמד.

החידה עבורכם היא לזהות מהיכן בארץ מגיעה כל דוגמה.


דוגמאות נוספות יתקבלו בשמחה!

28.1.07

תנחשו ממתי מדברים עברית

למי שלא שמע, הנה חדשות היום.

באלף השלישי לפני הספירה הייתה כבר קיימת השפה הפרוטו-כנענית, שתוצאותיה הידועות הן הפיניקית והעברית ואחיותיהן. מרשים מאוד מספר המילים המשותפות ללחשים המצריים שפוענחו ולמקרא: נטה, אתה, המית, ראה, דוד, ריר, פה, אף, יד , פות ועוד.


למי שסקרן, וגם לאחרים, מומלץ לעיין בהרצאתו של פרופ' ראובן (ריצ'ארד) שטיינר לחשים בפרוטו-כנענית בכתבי הפירמידות.

מסתבר שמי שרוצה לדבר עם נחשים צריך ללמוד עברית. זה כנראה מה שחסר היה להם בסרט...

27.1.07

"הדיבר האחד עשר"

שחר אילן כותב בהארץ אתמול על פראייריות ועל המושג פראייר בכלל. עיקר הרשימה מוקדש למחקר של ד"ר לינדה-רנה בלוך מבר-אילן. לצערי, עושה רושם שהרשימה אינה זמינה באתר הארץ. הנה כמה פרטים מעניינים מתוכה.

אחד מתלמידה של בלוך פנה לאקדמיה במטרה לברר מדוע היא אינה נותנת דעתה למילה פראייר, ואינה ממסדת אותה. התשובה שהתקבלה: "כמובן, המילה פרייר היא מילת סלנג שאולה מיידיש, ואינה ראויה ללשון הדיבור. בעברית הרשמית אפשר לומר על פי ההקשר 'תמים', 'פתי' או 'מנוצל לרעה'". כותב שחר אילן: "זה כמובן בכלל לא דומה לפראייר". הוא צודק. אלא ששום תרגום או עברות לא ישאיר את אוסף המשמעויות והקונוטציות של המילה. כל שהאקדמיה יכולה לעשות הוא לקבוע שהמילה היא מילה תקנית בעברית. אבל בעצם, אולי מוטב שהמילה תישאר במקומה.. היא מסתדרת שם לא רע. היא בהחלט לא יוצא פראיירית מהסיפור הזה.

בלוך אספה במחקרה למעלה מאלף מאמרים ופרסומים שעוסקים בפראייר. אני מניח שבתופעה, ולא במילה... ב"הארץ" פורסמו בעשור האחרון יותר מאלף רשימות שבהן מופיעה המילה פראייר.

בלוך מוצאת חמישה מרכיבים המאפיינים את תרבות ה-רק לא פראייר (אני הייתי מעדיף להשתמש בניסוח לא לצאת פראייר, אגב): העצמת האגו והכבוד, התעלמות מחוק ומכללים, אינדיווידואליזם נטול אחריות, תחרות ומצ'ואיזם.

אני לגמרי לא משוכנע לגבי הניתוח הזה. בכל אופן מעניין לשאול האם משהו היה משתנה אם לא הייתה קיימת מילה. האם אפשר להיות פראייר כשאין מושג לתיאור התופעה? נדמה לי שלא.

25.1.07

שיר רלוונטי

השיר תל אביב בלילה של רוני סומק תפס את עיני. תוכלו למצוא את השיר כאן (הוא אי שם לקראת סוף העמוד).

בין יתר הטעמים בשיר, תגלו שמטפורה היא (גם) קרטון מלא ביצים..

אם זה לא מספיק, הנה הבית האחרון.

אז בואי ונחליק ריקוד
אל תוך אותה מחבת,
ועל טיפות השמן נרתיח עוד משפט.

זה מה שצריך לעשות עם משפטים, להרתיח...

23.1.07

נשים בנבצרות

תכננתי לכתוב על נבצרות לפני הרבה מאוד זמן. קשה להאמין שלא רק שהפרשה עדיין לא הסתיימה, כבר כמעט שכחנו ממנה...
למרבה המזל המילה שוב אקטואלית, ושוב מדברים על נבצרות זמנית. וכך אני יכול לספר לכם על הצעה ששמעתי לשימוש חדשני ומועיל במונח נבצרות. הרעיון, שעלה בעקבות פרשת הנשיא, הוא לתאר את מצבן של נשים בתקופה המכונה באנגלית that time of the month כנבצרות, כפי שמודגם בדו-שיח הבא:

- מותק, מה דעתך...?
- לא חיים. אני בנבצרות.

הקשר האירוני (והטרגי) לפרשת הנשיא ברור.

18.1.07

כיצד משתמשים בטלפון האוטומתי

המסמך הזה מסתובב ברשת זמן רב, כך שייתכן שראיתם אותו כבר מספר פעמים. ובכל זאת, איך אפשר לוותר על פרסום דבר נפלא כל כך...
התאריך, למיטב ידעתי, הוא 1925.



כדי לתת לכם להתענג לבד, אני רק אציין שני דברים לגבי השפה של המסמך הזה.
"ספרה" משמשת לכל האורך גם במקומות שבימינו היו משתמשים במילה "מספר". למשל "הספרה '19'".


הקול שמשמיע הטלפון כאשר החוג מסתובבת הוא "קול נהימה דקה".

משובח.

נ"ב

המסמך, אם הוא אותנטי, , הוא מ 1925. לא ידוע לי אם זכויות היוצרים עליו שמורות. אם יש בעיה עם פרסומו באתר, נא הודיעוני ואסירו.

מנתח מורפולוגי לשפה העברית

מהמרכז לתקשוב השפה העברית שבטכניון ביקשוני לבשר לעולם על קיומו של יישום חדש הפתוח לשימוש הקהל הרחב.

המנתח מורפולוגי לשפה העברית מאפשר לקבל (כפי שניחשתם) ניתוח מורפולוגי. בנוסף הוא מציג את ההטיות בכתיב מלא לא מנוקד עפ"י כללי האקדמיה לשפה העברית.

נדמה לי שניתן היה לעשות את הכלי ליותר ידידותי. אתם מוזמנים לשתף אותנו בחוויותיכם באזור התגובות.

נסו, אם אתם נועזים, את המילה מוכרן...

16.1.07

לא להאמין

רשימה מדהימה של מילים בהן לכאורה משתמש "הנוער".
חלק נשמעות לי אפשריות, חלק פשוט מעוררות תדהמה.

אשמח לדעת: האם נתקלתם במילים האלה? האם ההגדרות המופיעות ברשימה תואמות את השימוש במילים? איזה מילים מעניינות נוספות אני צריך להכיר?

15.1.07

גמל

לאחרונה נתקלתי בביטוי הבא, שלפי הדובר הוא ביטוי נפוץ ומקובל. לפי הבירורים שלי, אני לא היחיד שנתקל בו בפעם הראשונה...

הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו
קל לנחש מה משמעות הביטוי. כנראה שהבעיה עליה רומז הביטוי היא אוניברסלית, כי אנחנו מכירים ביטויים בעברית בעלי משמעות דומה: טוֹל קורה מבין עיניך, הפוסל במומו פוסל וכדומה.
אין ספק שהפתגם על הגמל מגיע מערבית. האם השימוש בו בעברית נפוץ, ואם כן אצל מי?

14.1.07

מישהו לרוץ איתו

לאחר צפייה בשני החלקים של העיבוד הטלוויזיוני של מישהו לרוץ איתו, אני מלא התפעלות. אמנם טרם קראתי את הספר, כך שאינני יכול להביע דעה על העיבוד של הספר למדיום הטלוויזיוני, אבל אני חושב שלפחות לעניין השפה אני יכול להתייחס.

בשונה מסרטים ותוכניות טלוויזיה רבות, השפה שבפי הדמויות קולחת וטבעית. כמעט שלא חשתי צרימות, או ניסוחים לא טבעיים. השפה נשמעה ירושלמית - ולא קריקטורה של עברית ירושלמית.

מומלץ!

13.1.07

רב-גוניות

בתחנת הדלק שליד הפזנון בכפר ויתקין נתקלנו במודעת דרושים שנוסחה כך:

דרושים מוכרנים. פרטים במקום.


המילה "מוכרנים" היתה חדשה לי... ביחיד "מוכר", אז ברבים "מוכרים". אם ברבים "מוכרנים" הרי שביחיד "מוכרן".
מה רע במילים שכבר יש לנו, שצריך להמציא מילים חדשות שאומרות אותו דבר?!

אני מנחש - אך אתם מוזמנים לתקן אותי - שמי שכתב את המודעה הזו מייחס למילה "מוכרן" משמעות שונה במעט מזו של המילה "מוכר". אם אכן כך, הרי שהגמישות של השפה היא מועילה, והגמישות הלשונית של יוצר המילה משמחת. אם לא- אז לא...

מים

הבטחתי בעבר לפרסם כאן מדי פעם תזכורות לציטוטים, חרוזים וכדומה מספרות הילדים הישראלית. אז הנה פעם נוספת תרגיל קטן לזכרון...

הנה התחלה של קטע. האם אתם יודעים מהי המילה האחרונה החסרה, ומי חיבר? כתבו את תשובותיכם בתגובות.

מים מלמעלה, ומים מתחת,
אין לך עסק נעים כמו משהו שמתחרז עם תחת!

שאלת בונוס:
באיזה הטעמה יש לקרוא את המילה "הישראלית" במשפט הראשון בהודעה זו? איך המשמעות של מילה זו משתנה עם ההטעמה?

לא שכחתי אתכם

אני יודע שתדירות הכתיבה שלי נמוכה להחריד, אבל החיים גוזלים את כל מרצי בזמן האחרון. אני מצליח לרשום מדי פעם רעיונות לכתיבה, ואני מקווה שהפתקיות הללו יהפכו עם הזמן לדיונים בבלוג.

לאור תדירות הפסום הנמוכה אני חושב שאאמץ מנהג שקיים במספר בלוגים אחרים שאני קורא. מדי פעם אני אפתח כאן הודעה, שכל מטרתה לפתוח פתיל של תגובות. במסגרת איזור התגובות הזה ניתן יהיה לשאלול שאלות - שכרגע רבים מכם שולחים לי במייל - והקוראים יוכלו לדון בהן זה עם זה. "פתיל פתוח" נקרא לזה.

הודעה נוספת: בלוגר (הכלי המשמש לניהול האתר) פרצו עם גרסא חדשה מתישהו מאז ההודעה האחרונה שפרסמתי. כחלק מהמעבר לגרסא החדשה צפויים עיוותים כאלה ואחרים בתצוגת הבלוג. אני מנסה לתקנם כעת. אם מישהו יודע מה צריך לעשות - נא להודיע לי!

תודה על הסבלנות,
אהוד