חישודי לשון

הצטברו אצלי מני תופינים מפרויקט בן יהודה, שתפסו את תשומת לבי, והגיע הזמן לשתף בהם את מי שאינו עוקב בעצמו אחר הבלוג של פרויקט בן יהודה. הנה אחד מהם.

במכתב מ 1911 מאת רבקה אהרנסון מצאו אנשי הפרויקט את המילה להתגרל, שמשמעותה להגמל מהרגל, על דרך ההיפוך מ"להתרגל".

מי חידש את המילה, ובאיזה שנים היא הייתה בשימוש, אינני יודע.

שורשים תניניים

הדיון על המילה ממשק, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, לתעדף, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש עדפ בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.
לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.

יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל לטלפן (על שלל נגזרותיה, כמובן: טילפן, יטלפן, טלפנית, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש טלפנ מהמילה הלועזית טלפון, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את לדסקס העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית.

שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש חמצנ – שממנו המילים חימצון, לחמצן, וכד' נזגר מהמילה חמצן, שהיא עצמה מהשורש חמצ. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש זמר נגזרת המילה תזמורת, אשר ממנה נגזר השורש התנייני לתזמר.
דוגמה חביבה היא הפועל לְאַלְתֵּר, שמקורו במילה לְאַלְתָר ("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום").
שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את יחצ, שממנו מקבלים את היחצן ואת היחצון. דיווח ולדווח, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".

לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך לדרג הביאה את לשדרג, לכתוב את לשכתב. בצורה זו נוצרו גם שלהב ושכנע.

דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: בזז-לבזבז, נוע-נענע, צחק-לצחקק וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: שרטט, כדרר, ערבב, אשרר.

בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

כישורים

יוסי ורטר בהארץ: "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני תקופת הכשרה, או אכשרה (מלשון כשר), בראשות הממשלה."

המילה אכשרה שאבן שושן מפרש כך: "הכשרה, העשות כשר וזכאי למשהו", משמשת כמעט תמיד בהקשר הביטוחי בצרוף הכבול תקופת אכשרה, דהיינו תקופת המינימום בה אדם צריך לשלם פרמיית ביטוח או להיות חבר בקופה ביטוחית עד שהוא זכאי לזכות בתנאי הפוליסה.


הכשרה, משמעותה אימון או התמחות (מהפועל הכשיר), וכן כמובן עשיית דבר לכשר ("הכשרה לפסח").

שתי המילים הן "מלשון כשר", ואילו "תקופת אכשרה" אינה התקופה הדרושה לעשיית דבר מה לכשר (זו יכולה להיקרא תקופת הכשרה, עם חשש לדו משמעות). תקופת אכשרה היא תקופה של תשלום דמי ביטוח.

נדמה שמוטב היה לכתוב, "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני זמן להכשיר את עצמה לתפקיד, ולהכשיר את מינויה לתפקיד ראש הממשלה".