עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

20.7.07

טוקבק, טוקבקיסט, לטקבק

ב. מיכאל לא אוהב טוקבקים (וזה בלשון המעטה), לכן הוא החליט שאין כמוהו מי שמתאים להציע תרגום עברי למונח... ההצעה שלו היא תגוּבָבָה ("כי יש בה גם תגובה, וגם גבבה, וגם גיבוב, וגם יבבה"). ונגזרות ממנה המילים לתגבּב, תגובבן (או תגובבאי) וכו'.

את שאר ההגיגים של ב. מיכאל בנושא תוכלו למצוא במוסף לשבת של ידיעות (אני לא יודע אם יש גרסא באתר YNET שאפשר להשאיר אחריה טוקבקים, אבל אם יש אני מניח שיהיה מאוד משעשע לקרוא אותם).

תוספת: פרספקטיבה היסטורית רלוונטית.

(ההודעה פורסמה במקור ב 30/6/07. משום מה בלוגר לא מאפשר לי לעדכן מבלי לשנות את תאריך הפרסום.)

19.7.07

עגה

נתקלתי היום בכינוי שלא היה מוכר לי לדבק מגע: דבק שניות (בגלל המהירות שבה הוא מדביק דברים זה לזה).

האם הכינוי מוכר למישהו? הדוברת (הירושלמית) טענה שזה כינוי מקובל, אולם איש מהנוכחים לא נתקל בכינוי הזה בעבר.

עדכון: תודה על התגובות. המסקנה מהן היא שלא מדובר בצריוף מקובל בעברית, ושהמקור הוא ככל הנראה מותגי.

16.7.07

צמח לו זלזל

מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ" על מה שמו של המה-שמו, דהיינו על הכינויים של איבר המין הזכרי.

התגובות ברובן מעניינות לא פחות מהכתבה.

הערה: לפי יודעי דבר הבולבול הנפוץ במקומותינו הוא דווקא Pycnonotus xanthopygos ולא כפי שכתוב במאמר.

12.7.07

נודניקים

הכותרת בידיעות (10/7/07) זעקה: השיפוצניקים משנים את שמם לשפצים - "למילה שיפוצניק יש תדמית רעה".


כיצד מגיבים לקריאה כזו? תגובת האקדמיה: "... אם מישהו רושם עצמו כחברה, הוא יכול להיקרא 'קבלן שיפוצים'. אם לא, אפשר לומר: 'שפץ'". נו טוב...

לפני שנגיע לסוגיה המהותית - האם לסיומת 'יק' (אשכרה כך כתוב בידיעה) יש "קונוטציה שלילית בשפה העברית" - זו הזדמנות לספר קצת על הסיומת הרלוונטית, דהיינו "-ניק".

הסיומת הסלאבית "ניק" שחדרה אלינו בהשפעת היידיש והרוסית, אך בהמשך גם האנגלית, משמשת לבניית שמות עצם המשמשים לציון אדם המשתייך לקבוצה ("קיבצוניק", "ביטניק"), מי שדוגל במטרה מסוימת, אדם בעל תכונה כלשהי ("פזמניק"), וכד'. אצלנו, ובאנגלית, לעתים קרובות הסיומת משמשת ליצירת מילים בעלות גוון הומוריסטי או שלילי, אך לא תמיד. לאו רוסטן הומוריסט אמריקאי שכתב רבות על יידיש כתב שהסיומת "-ניק": "הופכת פועל, שם עצם, או תואר, לכינוי גנאי צבעוני לחסיד נלהב או שפוט של דבר זה או אחר" (מתוך Horray For Yiddish).

כפי שאפשר לראות מהדוגמאות שהבאנו בעברית ישראלית הסיומת משמשת גם במשמעות הנייטרלית, הקרובה למשמעות המקורית בשפות הסלאביות, ולראיה מילים כמו קיבוצניק, סירובניק (הדומה לrefusenik), פלמחניק, פזמניק וקלבניק (האחרונים מהמושגים הצבאיים פז"מ, וקל"ב) שאינן בעלות קונוטציות שליליות (לפחות לא בגין צורתן הלשונית). אם הייתם שואלים אותי לפני הכתבה בידיעות, הייתי אומר לכם שגם שיפוצניק נכללת בקטגוריה הזו. למען האמת? גם עכשיו אני סבור כך.

באנגלית, ובעקבותיה גם אצלנו אני מניח, זכתה הסיומת "ניק" לזריקת עידוד בעקבות בהלת הספוטניק, הלווין הראשון ששוגר לחלל ב-1957, וגרם בארה"ב לחשש מפני איבוד היתרון הטכנולוגי על ברה"מ. השם "ספוטניק" עצמו הוא בעל המשמעות "חבר למסע", שכן הוא נוצר מצירוף הסימות "ניק" המייחסת agency, כלומר פעילות (אנושית בד"כ), למרכיבים שמשמעותם "יחד" ו"דרך". רבות מהמילים שנוצרו בהשראת הספוטניק היו הומוריסטיות, במיוחד אלה שנוצרו כחלק מהתגובות בתקשורת האמריקאית להישגים הרוסיים בתחום החלל. אך מילים אלה לא היו בהכרח כינויי גנאי, ורבות מהן היו מילים חד פעמיות. דוגמה משעשעת במיוחד הייתה הכינוי muttnik שנתנו בתקשורת לסופטניק II שנשא לחלל כלב (mutt הוא כלב בן כלאיים), ואי-אפשר בלי להזכיר את ה-Kaputnik שנכשל במשימה ולא נכנס למסלול סביב כדור הארץ...

רבות נכתב על גלגולי הסיומת "-ניק" באנגלית האמריקאית, אך אם נחזור לעברית הישראלית, שהושפעה לא רק מהשימושים באנגלית (שהמוקדמים בהם היו מוגבלים בעיקר לדוברי יידיש והמאוחרים נוצרו ברובם בתקופה קצרה שלאחר הספוטניק), אלא בעיקר ישירות מהיידיש ומהרוסית, אין מנוס, כך אני חושב, מהמסקנה שאין לסיומת קונטוציות שליליות בהכרח, בשונה ממרבית השימושים באנגלית שנועדו למטרות הומוריסטיות. כך רוב המילים שהזכרתי בתחילת ההודעה כגון פלמחניק וסרובניק (מילה שבהקשר הישראלי הייתה בעלת קונטציה חיובית ביותר, כמובן).

אני חושב שהשיפוצניקים צריכים לחפש את הסיבה לדימוי השלילי שהם חשים בו במקום אחר...

אגב, אם בודקים את הסיומת "-יק", כפי שכתוב בכתבה בידיעות (ולא "ניק"), הרי שבאמת מוצאים מילים בעלות משמעות שלילית כמו "מזיק" ו"מעיק"... אבל גם מילים חיוביות כמו "מבריק" ו"מדליק".

על המילה נודניק עצמה אני אספר בהזדמנות אחרת. גם היא אינה מילה טיפוסית, אך ההודעה הזו כבר ארוכה יתר על המידה.

נסיים עם שתי חידות קטנות. מהי אונומאסטיקה, ומה הקשר של הנושא של הודעה זו לרומן "החטא ועונשו"?

9.7.07

סקס

הבלוג נמנע בד"כ מלעסוק בנושאים פוליטיים (תאמינו לי שזה רק הבלוג, לא אני). אני שמח לארח כאן קוראים מכל קצוות החברה הישראלית - יש לי אפילו פינה חמה בלב לאלה שעברית אינה שפת אמם. אבל יש נושאים שמחייבים כל בלוג להישיר מבט ולהצהיר על נאמנויותיו. צנזורה מלמעלה על אתרי אינטרנט הוא נושא כזה.

לאור הכתוב היום בעיתון ("אור ירוק לצנזורה באינטרנט") אני חושב שהגיע הזמן שגם אנחנו נפנה את קוראינו לאתר המתעד את תולדות המאבק נגד החוק. תוכלו לקרוא שם הסברים מלומדים על החוק, מטרותיו, מדוע הוא לא יהיה יעיל באופן מעשי, ומדוע הוא פסול מסיבות עקרוניות.

6.7.07

שירחוב

מי שמוצא את עצמו מסתובב בירושלים (דבר שקורה אפילו לירושלמים מדי פעם) ישמח לגלות שפרויקט שירחוב 2007 יצא לדרך. כמאה שירים נתלו על גבי עמודי תאורה (ותחנות אוטובוס כמדומני) ברחבי העיר, ויחזיקו שם מעמד כארבעה חודשים, אם מזג האוויר והנוער יניחו להם.

בין השירים יש שירים מהתנ"ך, שירת ימי הביניים, יהודה עמיחי, זלדה, רוני סומק ואחרים. מסתבר שהשנה נתלו גם שירים מתורגמים מערבית, פרי עטם של משוררים פלסטינאים.

לצערי עושה רושם שהפרויקט נכשל כשלון חרוץ בהיבט האינטרנטי, ולא ניתן למצוא את מסלולי השירים ומלותיהם ברשת. זה מאוד מצער שהרי לא תמיד מספיקים לקרוא, ואפילו אם מספיקים הרי ששיר טוב רוצים לקרוא פעם נוספת. למרבה השמחה עושה רושם ששירחוב 2006 זכה לאתר יפה ומושקע שבו ניתן למצוא את כל מילות השירים. בהחלט מומלץ!

יכול להיות שכדאי למהר לאתר, כי יתכן בהחלט שבימים הקרובים יוחלף האתר באתר לכבוד השירים שנתלו השנה (בחזקת מוטב מאוחר מאשר אף פעם). אם מישהו מהמארגנים קורא את ההודעה הזו: אנא העלו את השירים של השנה, אך השאירו קישור גם לאתר של 2006!

הא?

בלכתי לתומי ברחוב ירושלמי הבוקר ראיתי רכב שעליו המדבקה הבאה: אני מדבר ארמית.

מישהו יודע במה מדובר? האם זו יוזמה פרטית או שיש כאן תנועת המונים שטרם שמעתי עליה?