שמחת בית השואבה

שתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה לכתבה על הפגנה מול שגרירות שוודיה: המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון...

צריך לקרוא: המפגינים שֶׁמָּחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

ולא

המפגינים שָׂמְחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

עברית שפה קשה, אה?

כותבי כותרות בעיתונים אמונים על זהירות מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?

הביאו את הנס

יוסי לוי עשה שימוש חביב בטקסטים של פרויקט בן-יהודה וניתח את תפוצתם של מושגים שונים הקשורים בחנוכה בטקסטים שבאתר.

אני תוהה האם החיפושים לא הושפעו מסוגיות של ניקוד...

נשיקת מוות

מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) המילה המעצבנת ביותר בעברית.

המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא מִנְשָׁק. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".

דוברי עברית משתמשים כמובן במילה ממשק לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר בבלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב.

הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)

מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]


אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה משיק (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה מִמְשָׁק (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, ממשק הטבע הוא התרגום העברי ל nature management, ו- ממשק המים הוא water management.
אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...

וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...)

אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.

ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?

גוגל בעברית

לפי עיתון הארץ הבוקר, חברת גוגל העולמית שוקלת הקמת סניף ישראלי. העיתון עוסק באריכות בהשפעה שיכולה להיות לכניסתה של גוגל על שוק האינטרנט בארץ. מעניין אם תשומת הלב החדשה של גוגל תסייע בחיפוש חומר בעברית ברשת. למשל,

מציאת מילים מנוקדות ולא מנוקדות כאחד (כלומר התעלמות מניקוד חלקי וכד')

הבנת האפשרויות לכתיב שונה עקב כך שבעברית יש כתיב מלא, כתיב חסר, וכמה וריאציות בינהם.

שילוב של מילון, כפי שיש באנגלית ובשפות אחרות.

הוספת אפשרות לתרגום מעברית ולעברית למנגנון התרגום האוטומטי.

וזו רק ההתחלה...