tag:blogger.com,1999:blog-7006626.comments2008-05-17T11:17:44.410+03:00אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comBlogger780125tag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-29074179431436533222008-05-17T11:17:00.000+03:002008-05-17T11:17:00.000+03:00אחד הפוסטים המעולים שהתפרסמו פה. נכנסתי לאתר החברה וצחקתי כמו ילד קטן. מעולהNirit & Shaulhttp://www.blogger.com/profile/02089437001949761775noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-25069825859129555052008-05-17T10:36:00.000+03:002008-05-17T10:36:00.000+03:00נדמה לי שכבר שוחחנו על המילה גלדריה, http://hebrewlog.blogspot.com/2004/07/blog-post_13.html.<BR/><BR/>מעניין יהיה לברר את המקורות של המילה ג'לטו. המקור הישיר הוא ג'לרה - "להקפיא" (גם המקור של ג'לטין, למשל). אך האם מילה זו אינה מקורה מהמקור השמי? <BR/>היתכן שזהו רק צירוף מקרים?!אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-58530653638238391652008-05-17T10:08:00.000+03:002008-05-17T10:08:00.000+03:00תודה!אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-23228762383383262762008-05-17T09:34:00.000+03:002008-05-17T09:34:00.000+03:00אמנם באיחור של כמעט 3 שנים אבל...<BR/><BR/>הכשרון של בן יהודה ב"חידוש" השפה בא לידי ביטוי בצורה מצוינת במילה גלידה. יש לה משקל עברי, יש לה שורש, ואפשר גם לטעון שיש קשר למשמעות המקורית של השורש ג.ל.ד. אולי באמת יש קשר, אבל אני בספק אם מישהו חושב על גלידה כשמראים לו גלד של פצע... (אני לא יודע מה חשבו על זה לפני 100 שנה).<BR/><BR/>בכל מקרה, אם מטילים ספק בקשר ל*משמעות* של השורש ג.ל.ד, אנחנו נשארים עם מורפולוגיה עברית לעילא ולעילא ואת המשמעות אני מציע שבן יהודה לקח מג'לטו, ובאותו אופן ואולי עוד לפני הגלידה גלידריה (וכאן הדמיון חזק בהרבה) מג'לטריה.Saggi Neumannhttp://www.blogger.com/profile/00080815162157111129noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-56616632558875184542008-05-16T22:51:00.000+03:002008-05-16T22:51:00.000+03:00יום הולדת שמח!<BR/>זהו בלוג מצויין ואני נהנה לקרוא אותו.weightlessnesshttp://www.blogger.com/profile/08084848119467647563noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-20831521808203297692008-04-29T17:44:00.000+03:002008-04-29T17:44:00.000+03:00אני שוקל לאמץ שם זה כשם משפחה.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-11845146224436116422008-04-29T10:33:00.000+03:002008-04-29T10:33:00.000+03:00קמחא טחינא טחינת במקום קמחא טחינא.<BR/><BR/>לגבי כשרותה של הטחינה לפסח.<BR/>אם השומשום שממנו עשויה הטחינה הוא דגן, יש לטחון אותו ללא נוכחות מים ואז יהיה כשר לפסח. אם השומשום אינו דגן - הטחינה כשרה לפסח.סלע גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/08722654423396434239noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-13118596998781359212008-04-29T08:20:00.000+03:002008-04-29T08:20:00.000+03:00אני לא מבין מה הפתרון שלו שאתה מעדיף (על פני מה, אני עד עכשיו לא פרסמת פתרון לחלק השני).<BR/><BR/>החלק השני היה כמובן השאלה האם טחינה כשרה לפסח...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-86635714533752831612008-04-28T12:28:00.000+03:002008-04-28T12:28:00.000+03:00חסר הסבר סביר לכינוי "קרנן" לגבי גבר הבוגד באשתו והיא "מצמיחה לו קרניים". האם מישהו יודע מה הקשר בין קרניים לבגידה של הבעל?<BR/>השערה שלי, שאינה מבוססת על כלום:<BR/>כשגבר נבגד על ידי אשתו, הוא משול לאותו אייל שכל הזמן שומר על הטריטוריה שלו ועל איילותיו שחס ושלום לא תפלרטט עם אייל אחר, אף כי זה קורה מדי פעם מתחת לאפו.<BR/>השאלה - למה דווקא להשוותו לחיה עם קרניים? ייתכן שיש איזו שהיא אגדה מיתולוגית שקושרת בגידה בקרניים. האם מישהו מכיר אגדה כזו? אשמח לשמוע.<BR/>תודהAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-47503003577336263362008-04-28T07:24:00.000+03:002008-04-28T07:24:00.000+03:00כנראה שittays התכוון לכך שהקמח עצמו, כל עוד לא נרטב, כשר לפסח. מה שנכון.<BR/>לגבי קמח המשמש ביומיום, יתכן ובאמת נעשה שימוש בלחץ מים בהכנתו. במצב כזה, בשל החשש שלחות נכנסה במוצר הסופי - הקמח, אינו כשר לפסח.<BR/><BR/>אני אגב מעדיף את הגרסא שלו לפתרון בה יש טחינה של עניין הטחינה ע"י החזרה על השורש.סלע גרשוניhttp://www.blogger.com/profile/08722654423396434239noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-77533059346740215762008-04-26T13:03:00.000+03:002008-04-26T13:03:00.000+03:00יש את המטרונית, מערכת התחבורה העתידה לקום בחיפה, האם לזה אתה מתכווןAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-38227833225077976372008-04-19T16:53:00.000+03:002008-04-19T16:53:00.000+03:00הביטוי קשור לפסח בדרך נוספת - אחת הקושיות שהטרידה את חכמי ישראל בעת העתיקה היתה מה קורה אם (נניח) חולדה (או עכבר) גררה גרעיני חמץ למקום שהוכשר לפסח! ראו משנה סדר מועד, מסכת פסחים, פרק א' הלכה ב': "...אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום... מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף!"<BR/>חג שמח.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-82576518224708643322008-04-18T20:34:00.000+03:002008-04-18T20:34:00.000+03:00קמחא טחינא - "קמח טחון" - כלומר דבר מה שטוחנים שוב, משהו נדוש (שימו לב למקור של המילה הזו!), דבר מה שאין בו חידוש.<BR/><BR/>לא הבנתי את שאר הפתרון.אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-40743898674128162102008-04-18T15:20:00.000+03:002008-04-18T15:20:00.000+03:00אני יודע! -- קמחא טחינא טחינת.<BR/><BR/>(כשר לפסח כל עוד לא עורב עם מים (אבל אמנם: הקמח הרגיל אינו כשר לפסח, כי את זרעי החיטה, כך שמעתי, מקלפים בלחץ מים).)ittayshttp://www.blogger.com/profile/07902149410109481240noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-70203999759967935432008-04-18T10:28:00.000+03:002008-04-18T10:28:00.000+03:00הפרשנות הזו לא מוכרת לי. כיצד לפיה יש לפרש את אין מפטרין וגו'?אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-91879171503619917392008-04-18T10:01:00.000+03:002008-04-18T10:01:00.000+03:00ישראל יעקב יובל, במאמר משנת 95 (שאחר כך הפך לפרק השני בספרו "שני גויים בבטנך") מציין (ע' 92 בספר) כי aphikomenos ביוונית משמעותה ביאה, או הגעה, וכי המלה שמשה את מליטו מסרדיס (ואחרים) לתאר את הגעתו של ישו מהשמיים לארץ. יובל טוען כי מתן פרשנויות שונות למלה הוא שריד לפולמוס יהודי נוצרי מתקופת התגבשותה של ההגדה. עוד הוא מציין, כי בימי הביניים מקובל היה להגות afikomen ולא afikoman כפי שמקובל היום - מה שמחזק את הקשר למקור האטימולוגי שהוא מציע.mj.grimhttp://www.blogger.com/profile/16280399788739447426noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-10428465324931759672008-04-17T11:38:00.000+03:002008-04-17T11:38:00.000+03:00תודה על פוסט מעניין וחג שמח !YZhttp://www.blogger.com/profile/09879147676759610518noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-74478419549329857112008-04-10T05:52:00.000+03:002008-04-10T05:52:00.000+03:00חתול יקר, מסתבר שהוו משמשת בתעתיק אחרת בהתאם לאותיות בסביבתה!<BR/><BR/>קישור לכללי האקדמיה ניתן למצוא בהודעה <A HREF="http://hebrewlog.blogspot.com/2005/10/blog-post_112999021491578307.html" REL="nofollow">כאן</A>.<BR/><BR/>המסקנה היא שצריך לכתוב טלוויזיה. <BR/><BR/>אני לא יודע עם הגיון צריך להכריע בעניינים כאלה, אבל נדמה לי שהכללים לגבי הו' מעט מבלבלים...אהודhttp://www.blogger.com/profile/17507958155995619459noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-19473173680602328452008-04-10T04:21:00.000+03:002008-04-10T04:21:00.000+03:00״וו״ הוא כתיב יידי.Yoav Sapirhttp://www.blogger.com/profile/00670019570633564794noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-58478835729981663882008-04-10T00:31:00.000+03:002008-04-10T00:31:00.000+03:00טלוויזיה, לי זה פשוט נראה>נשמע יותר הגיוני.kavodhttp://www.blogger.com/profile/12281451783089449394noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-80440244050618878762008-04-09T23:53:00.000+03:002008-04-09T23:53:00.000+03:00נראה לי צריך טלביזיה, כי ו' אמורה להשמע כמו W.<BR/>אבל בכל זאת טלביזיה היא צורה מיושנת שמופיעה בספרים ישנים, הכתיב המקובל היום הוא טלויזיה.חתולamia.blogli.co.ilnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-43303993196257626072008-04-09T15:00:00.000+03:002008-04-09T15:00:00.000+03:00שלום רב,<BR/>סיכוי סביר שזה לה המקום הכי טוב, אבל יש לי שאלה חשובה, אני מחפש אתר שמרכז את שינויי השפה העברית, קרי, האם זה נכון שמותר כבר להגיד דברים כמו לומדת ויושנת במקום למדה וישנה, האם יש איזה אתר שמרכז את כל אותם שינויים בחוקי הלשון העברית? האם יש כאלה שינויים? וכו?<BR/>תודה<BR/>-שולהAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-6450235171826689152008-04-09T11:09:00.000+03:002008-04-09T11:09:00.000+03:00שלום לכולם<BR/>בימים אלה מופקת סדרה חדשה בהנחיית ירון לונדון אודות השפה העברית. אנחנו מחפשים בין היתר אנשים שהעברית מעסיקה אותם באופן יומ-יומי וכלה שעסוקים בחידושי לשון.<BR/>אנא צרו קשר במייל הבא<BR/>shlomintz@gmail.comShlomihttp://www.blogger.com/profile/06348425280651616725noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-29359455301865316242008-04-08T21:31:00.000+03:002008-04-08T21:31:00.000+03:00גם ברבדים קודמים של השפה השתמרו אנכרוניזמים כאלה. הביטוי "נאסף אל אבותיו", למשל, הוא שריד כזה, מתקופת בית ראשון.אז נקברו היהודים במערות קבורה, שבהן משכבים (מעין מיטות אבן, ומכאן ביטוי אנכרוניסטי נוסף: "נוח בשלום על משכבך", גם בתקופה שבה מזמן אין משכבים). זמן מה אחרי הקבורה פונו העצמות לתוך כוך שמתחת למשכבים. הכוך כונה מאספה, כי לשם נאספו ורוכזו כל עצמות המתים המשפחתיות. כך אפשר היה להשתמש במקום הקבורה המשפחתי לדורות, בלי הצפיפות והדחיסות של הקבורה האינדבדואליסטית של ימינו.מטרוניתאhttp://www.blogger.com/profile/08332240927937615977noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-7006626.post-74459993757107404332008-04-03T03:00:00.000+03:002008-04-03T03:00:00.000+03:00הרב מרדכי אלון יכול להגיד הרבה דברים....Anonymousnoreply@blogger.com