עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

2.2.10

מזל טוב!

היום ב 1884 התפרסם הכרך הראשון של האוקספורד אינגליש דיקשנרי, המילון האטימולוגי של האנגלית, ואחד הפרויקטים הפילולוגיים החשובים אי פעם.

לנו עוד אין מילון אטימולוגי מקביל*, אז כל שנותר לנו הוא לאחל ל OED יום הולדת שמח...

עוד על ההיסטוריה של המילון, ניתן לקרוא בספר חביב זה.

* התחליף הנגיש הוא כמובן מילון אבן שושן. לרוע המזל, כל מהדורה, כך עושה רושם, מורידה עוד ועוד מהמידע האטימולוגי שמופיע במילון.

תוויות: , ,

14.11.09

שומו שמיים

לכבוד סיום שנת האסטרונומיה הבין-לאומית בחודש דצמבר 2009 יוכרזו השמות העבריים הזוכים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון - שעד היום נאלצו להסתדר בלי שם עברי.
למרבה השמחה אפשר להצביע בעד השם המועדף עליכם. מי שמצביע, משפיע!

תוכנית הרדיו THE WORLD עסקה בבחירת השם העברי לכוכבי הלכת. ניתן להאזין לדיון כאן.

חידה: כיצד כל אחד מהשמות המועמדים מתקשר לעולם הפוליטיקה והתקשורת?

תוויות: , ,

3.2.09

נשיקת מוות

מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) המילה המעצבנת ביותר בעברית.

המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא מִנְשָׁק. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".

דוברי עברית משתמשים כמובן במילה ממשק לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר בבלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב.

הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)

מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]


אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה משיק (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה מִמְשָׁק (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, ממשק הטבע הוא התרגום העברי ל nature management, ו- ממשק המים הוא water management.
אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...

וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...)

אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.

ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?

תוויות: , , , , , ,

7.8.08

אכבר תגובה

תגובית לא תגובבה היא העברות הרשמי של טוק-בק. בהשוואה לחידושי לשון אחרים של האקדמיה שדנו בהם כאן מדובר במילה חביבה למדי, שיהיה נחמד אם תיקלט. החידוש אינו חדש כל כך, ובינתיים עושה רושם שהמילה לא הפכה לנפוצה במיוחד, אבל דברים כאלה לעתים לוקחים זמן (אם כי אני סקפטי קצת לגבי הטיעון הזה... מישהו מכיר מחקר שבדק האם מילים יכולות להיקלט בהדרגה, ולאורך איזה משך זמן?)

כמה הערות על המילה:

באנגלית המילה טוק-בק לא משמשת לציון התגובות באתרי עיתונים וכד'. הם משתמשים בכל המקרים שאני ראיתי במילה comment, כלומר פשוט "תגובה". לפי המילונים בהם בדקתי המילה טוק-בק אינה בעלת המשמעות של המילה talk-back. אם מישהו יודע את ההיסטוריה יותר טוב, אשמח לשמוע. מכל מקום, ברור שמדובר כאן במתן מילה עברית חדשה כתחליף למשמעות שיש לשימוש בלועזית בקרב דוברי עברית, ולא הוספת מילה ללקסיקון דוברי העברית לציון משמעות הקיימת בלועזית...

מה שנחמד במילה תגובית הוא כמובן לשון ההקטנה (הסיומת יִת). הפער בין התוכן והסגנון של טוקבקים לבין החביבות המשתמעת מהסיומת יוצרת אצלי לפחות דיסוננס מעניין... (הניסוח "התגוביות של הסמולנים" נשמע לי מבלבל ברמה האמוציונלית).

ולבסוף: מדוע בעצם סיומת של הקטנה? מכתבים לעיתון מכונים "מכתבים למערכת" או "תגובות". לא מכתבונים. מדוע תגובות באינטרנט זוכות לכינוי בלשון הקטנה? אפשר להצדיק זאת בהתסמך על האורך, אולם גם מכתבים למערכת הינם בדרך כלל קצרים בהרבה ממכתבים "רגילים". ההסבר נעוץ לדעתי בזלזול סמוי של המחדשים בעולם הזר והמוזר של הרשת. נדמה לי שלמרות חביבותה של המילה היא משקפת תפיסת עולם ארכאית.

תוויות: , , , ,