שניים במחיר אחד

סיפור נחמד על מילה בעברית, שהוא גם סיפור נחמד על מילים באנגלית.

מסור אנכי הוא כלי עבודה שימושי בעבודת נגרות (עשיתי בו לאחרונה שימוש רב בבניית צעצועים לבתי). השם הרשמי של הכלי הוא, כאמור, מסור אנכי, אך השם המקובל בעברית הוא ג'קסון. השם ג'קסון הוא שיבוש של השם הלועזי jig saw, שהפך בעברית כנראה ל-*ג'קסו, ומשם לג'קסון, שהוא שם משפחה נפוץ בעולם דובר האנגלית.

ומהיכן השם jig saw? המילה ג'יג, כמו מילים דומות רבות, משמשת לתיאור תנועה קפיצתית או חוזרת על עצמה. המקור הוא כנראה אונומטופאיה, אך מילון אוקספורד מציין שהאטימולוגיה של מילים אלה לא ברורה כל צרכה. מסור אנכי משמש לחיתוך עץ בצורות שאינן קווים ישרים: מעגלים, קשתות וכד'. משמו של המסור נגזר השם jig-saw puzzle, ובקיצור
jigsaw, למה שמכונה בעברית תצרף, או פשוט פאזל, כלומר אוסף חתיכות בעלות צורות לא סדירות המרכיבות יחד תמונה שאותה יש לשחזר על ידי הרכבת החתיכות בסדר הנכון.

אל תשאל!

יום ההולדת של ה OED הוא הזדמנות טובה להזכיר מילת סלנג לועזית שרציתי לכתוב עליה. זו מילה שנכנסה מספיק עמוק לעברית המדוברת, שלא זכור לי שראיתי אותה כדוגמה לפגיעה בטוהר השפה עקב שימוש במילים לועזיות.

כוונתי למילה קיטבג. הקיטבג הוא אחד המושגים הצהליים המובהקים, ונדמה לי שאף פריט האפסנאות הראשון שמקבל כל חייל בבקו"ם.

בפעם הראשונה שראיתי את המילה כתובה באותיות לועזיות חשבתי שמדובר בתעתוק מעברית (מה שכנראה אכן קרה), אך המילה היא כמובן באנגלית: קיט-בג (KIT-BAG), התיק בו חייל אורז את ציודו האישי. המילה אפילו לא עברה סירוס כשחדרה לעברית. המילה הגיעה, מן הסתם, מחיילים ארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי, המקום ממנו מגיע המונח קיטבג. המילה, אגב, קיימת באנגלית הבריטית, היא אינה בלקסיקון האמריקאי.

נחמד במיוחד שהמילה הפכה להיות חלק מניב ישראלי ייחודי, שאינו קיים באנגלית: שאלת קיטבג (הרשימה הזו היא נסיון משעשע להסביר את העניין למי שאינו ישראלי).

שאלת הקיטבג היא חלק מהפולקלור הצהלי, היונקת, כך נדמה, מההומור הידישאי. מכל מקום, "שאלת קיטבג" הוא ניב עברי אף שחציו באנגלית...

רגע בלי עברית

סביר שהשילוב של אבשלום קור ושל הרכבת הקלה מעורר צמרמורת בגבם של ירושלמים, עוד לפני ששמעו על ההצעות של אבשלום קור לשמות התחנות של הרכבת.

כצפוי, אין להצעות של קור הרבה קשר לסוגיות לשוניות; דווקא בגלל זה אני מניח שלקרוא את המסמך שהכין יהיה מאוד משעשע. אם מישהו מוצא קישור, אנא לשתף אותנו!

אני עוד מצליח להבין את הבעיה שיש לו עם המלך ג'ורג' (למרות שמדובר בשם של הרחוב המרכזי בעיר), ומידת הרחמים עוד מאפשרת להתייחס בסלחנות לרח' יפו (הרחוב הראשי השני), אבל מה יש לו נגד בית הכרם, רמת אשכול, והגבעה הצרפתית? כנראה שהמטרה היא לבלבל את הנוסעים כך שיאלצו לקנות כרטיס נוסף כדי להגיע למקום בו התכוונו לרדת מהרכבת.

תוספת: רשימה של אבירמה גולן בעקבות הצעותיו של אבשלום קור.

שורשים תניניים

הדיון על המילה ממשק, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, לתעדף, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש עדפ בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.
לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.

יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל לטלפן (על שלל נגזרותיה, כמובן: טילפן, יטלפן, טלפנית, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש טלפנ מהמילה הלועזית טלפון, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את לדסקס העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית.

שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש חמצנ – שממנו המילים חימצון, לחמצן, וכד' נזגר מהמילה חמצן, שהיא עצמה מהשורש חמצ. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש זמר נגזרת המילה תזמורת, אשר ממנה נגזר השורש התנייני לתזמר.
דוגמה חביבה היא הפועל לְאַלְתֵּר, שמקורו במילה לְאַלְתָר ("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום").
שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את יחצ, שממנו מקבלים את היחצן ואת היחצון. דיווח ולדווח, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".

לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך לדרג הביאה את לשדרג, לכתוב את לשכתב. בצורה זו נוצרו גם שלהב ושכנע.

דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: בזז-לבזבז, נוע-נענע, צחק-לצחקק וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: שרטט, כדרר, ערבב, אשרר.

בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

אנדרסטייטמנט

ביקורת מסוגננת על שימוש בלועזית.

הומור אנגלי

ל"הארץ" יש מוסף כלכלי בשם "דה מרקר". ומה כתובתו של וועד עיתונאי הארץ...? de.worker@gmail.com!

סחתיין על ההומור (ועל הסבטקסט שלו).

הפוך על הפוך

לפעמים, YNET, דווקא עדיף להשתמש בעברית ולא בלועזית...

תצפית קטנה

בזמנו דנו כאן בכינוי סמול למחנה השמאל בשפת הטוקבקים, והועלו מספר השערות לגבי מקור ומשמעות צורת הכתיבה הזו. אחת מהן הייתה שהמטרה היא לרמוז ל small באנגלית. הנה חיזוק להשערה זו:

אמיר אורן כותב בהארץ: "פרס הלך ימינה ולמעלה, לקדימה ולנשיאות; עוז הלך שמאלה, לסמול שחולם להיות ביג; ורק ברק נשאר באמצע..."

איך אומרים את זה בעברית?

כותרת ב YNET: פתרון אולטימטיבי לבעיה הפלסטינית.

לפעמים נוח שיש תחליפים לועזיים למילים עבריות.

(אני מניח שאני לא צריך להיות מפורש יותר)

טבורט

לפי האתר הזה המילה טבורט שמשמעותה שרפרף נמוך ומקורה בצרפתית, הגיעה אלינו דרך פקידי הברון. האם מישהו יודע או יכול להעיד האם אטימולוגיה זו נכונה? אפשרות אחרת היא שהמילה הגיעה עם העולים ממדינות שהיו תחת הקולוניאליזם הצרפתי.

אגב, לא היינו צריכים את הצרפתית: הטבורט זכה לשמו על שום הצורה של כיסאות נמוכים לאדם אחד, המזכירים צורת תוף. מצלצל לכם מוכר? טנבור (לעתים בטעות "טמבור", על פי המילה הצרפתית) הוא אכן תוף קטן, אחד מכלי ההקשה הקדומים. המילה הגיעה לעברית מהמילה הארמית "טנבורא". המקור של המילה בצרפתית, ובשפות נוספות, הוא מהמזרח הקדום (ככל הנראה פרסית, שם יש מילים דומות במשמעות תוף), אך האטימולוגיה המדויקת אינה ברורה. המילה טאבּוֹר הקיימת בכמה שפות (בהן אנגלית, פולנית וסרבית) משמעותה מחנה, ומקורה בטורקית. המשמעות מקורה ככל הנראה במעגל עגלות וכדומה שהקיף את המחנה.
הקשר של כל המילים הללו למילה העברית טַבּוּר נראה מתבקש, אך הקשר האטימולוגי לא ברור לי כל צרכו (גם מילה זו, כמו טנבור, קיימת כבר בשפת חז"ל).

תחיה

בהמשך הרשימה על הריסת בניין בית היתומים האשכנזי ברחוב הרב קוק בירושלים כותב ב. מיכאל:

עוד מעט תיעקר גם [קופת הצדקה], תושלך לזבל ותפנה את מקומה ל"דורמן" שישמור על ה"לובי", וידאג שרק היפים והעשירים יוכלו להגיע את ה"פאטיו" ואל ה"ספא". והבט ממש מתהפכת.

דרכו של עולם או אירוניה היסטורית? אתם תחליטו.