עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

30.8.08

הבנת הנקרא

במוסף לשבת של ידיעות אחרונות כותבת סימה קדמון על אבי דיכטר. בין לבין מופיע המשפט הבא: "אגב, אם פרסומים זרים היו חושפים את תוצאות ההצבעה בקבינט ערב ההפצצה על הכור הגרעיני בסוריה, הם היו בטח מגלים שדיכטר היה היחיד שהצביע נגד".

מישהו מעוניין לפרש?

תוויות: , , ,

טור חלומי

מאיר שלו במוסף של ידיעות אחרונות בוחן את השימוש של אהוד ברק במושג חלום רטוב. ברק אמר שחלומו הרטוב הוא להיות ראש ממשלה ושר חינוך.

שלו: "אם ברק היה כותב את שירי רחל: הוי כנרת שלי... הוי כנרת שלי.. ההיית או חלמתי חלום רטוב".

שר חינוך, שלו סבור, מוטב שישתמש בשפה פחות ציורית.

איך אומרים בעברית? שלו עושה עליו סיבוב.

(אפרופו חלומות רטובים וחינוך, הקריקטורה הבאה עלתה בדעתי).

תוויות: ,

11.8.08

מבוא לקריאה בתנך

שיעור מוקלט על הקריאה בתנך, ועל טעמי המקרא. הקשבתי אך לשיעור הראשון, אך באתר קיימים שיעורים נוספים.

תוויות: ,

חיים בנאי הלך לעולמו

השחקן חיים בנאי זכור כאלברט פירות אחת מהדמויות הבודדות שחדרו מעולם הפרסומות לתרבות הפופולרית בארץ. יהי זכרו ברוך.

10.8.08

איך להגיד באנגלית?

איך אפשר לתרגם לאנגלית את ביטוי הסלנג "לעשות למישהו שמיכה"?

תוויות: ,

9.8.08

תחיה

בהמשך הרשימה על הריסת בניין בית היתומים האשכנזי ברחוב הרב קוק בירושלים כותב ב. מיכאל:

עוד מעט תיעקר גם [קופת הצדקה], תושלך לזבל ותפנה את מקומה ל"דורמן" שישמור על ה"לובי", וידאג שרק היפים והעשירים יוכלו להגיע את ה"פאטיו" ואל ה"ספא". והבט ממש מתהפכת.

דרכו של עולם או אירוניה היסטורית? אתם תחליטו.

תוויות: ,

אי אפשר להתאפק

גם ב. מיכאל לא יכול להתאפק: במוסף לשבת של ידיעות אחרונות (8.8.2008) הוא כותב על הריסת בית ברחוב הרב קוק בירושלים, "זה היה עוד פיגוע דחפור בעיר האומללה הזאת. פיגוע ברשות ובסמכות. ברוך השם, ללא פגיעות בנפש, אך עם פגיעה כואבת בנשמתה."

אולי די?

הבית, אגב, הוא בית היתומים האשכנזי, אותו ניהל זאב (וילהלם) הרצברג. הרצברג איחד את בית היתומים עם בית הספר "למל". אותו הרצברג ראוי לאזכור מיוחד כאן, שכן היה ממחיי השפה העברית ומיוזמי הספריה הלאומית. ב 1888 הוא כינס בביתו מפגש בו הוקמה הלשכה הראשונה של בני ברית בארץ. בין הנוכחים בפגישה: אליעזר בן יהודה, דוד ילין, ויוסף בר"ן מיוחס.

התיאור הבא ממחיש את אופיו של הארגון הזה, ואת תפקידו ההיסטורי:

" ד"ר הרצברג [...] בחר את המנין הראשון ליסוד לשכת "ירושלים", הלא המה: ד"ר וילהלם - אבי הלשכה, אליעזר בן-יהודה, חיים הירשנזון, דוד ילין, אפרים כהן, אברהם משה הרצברג לונץ, עוזר דוב ליפשיץ, יוסף מיוחס, ישראל דב פרומקין ושמעון שטרן. לשכת ירושלים היתה הגוף הצבורי הראשון, שקבל עליו לחובה לנהל את הוכוחים באספותיו בלשון העברית ולרשום את זכרון הדברים בעברית (המזכיר הראשון של הלשכה היה אליעזר בן-יהודה)[...] בהכירה בתועלת, שמסדר בני ברית עלול להביא לכל הישוב בארץ-ישראל, יסדה לשכת "ירושלים" בשנת תר"ן שלש לשכות חדשות, את לשכת "שער ציון" ביפו, לשכת "הגליל" בצפת ולשכת "ארזי הלבנון" בבירות, ששתפו מאז פעולה עם הלשכה האם [...] מורי בית-הספר למל, פעילי בני ברית [...] באו לידי החלטה להתחיל מבראשית ולהשתית את החנוך על גן הילדים, שבו יחונכו הילדים בגיל הרך לפי שטת פסטלוצי-פריבל על טהרת הלשון העברית. לשכת ירושלים הקציבה את חמש מאות הפרנקים הראשונים ליסוד גן הילדים הראשון ומנתה ועדה של שלשה חברים (דוד ילין, ישעיהו פרס ואריה ליב לוי) להפעיל את המפעל החנוכי הזה. " (פרס 47-48 ,1964)

(אני מביא את הציטוט מכאן).

תוויות: , , , ,

8.8.08

הבניין שהרגיז

כזכור, ייחוס משמעות לבנייני הפועל השונים היא לכל הפחות התנהגות לא זהירה. על אף שלבניינים השונים יש משמעויות נפוצות, והאבחנה בין הבניינים הפעילים לסבילים היא בדרך כלל קלה, רבים המקרים שבהם הבניינים משמשים רק כתבניות ליצירת פעלים, ללא התייחסות למשמעות "הרשמית" של הבניין. במיוחד נכון הדבר כאשר יש צורך ליצור מספר פעלים שונים מאותו שורש. התעקשות של אנשים על המשמעות של בניינים יכולה להציק, וכאשר היא משתלבת עם הנטייה הנעימה לתיקון יתר היא יכולה להמאיס על הדוברים בניינים חפים מפשע.

אני מקווה שאפשר להבין מהפיסקה הקודמת שהפעם אנחנו עוסקים בהפעיל.

לא מזמן תיקן אותי מישהו כאשר אמרתי "השמנתי לאחרונה". באושר לא מוסתר הוא פסק שיכול להיות ששמנתי אך לא שהשמנתי. "השמנתי" הוא הרי בהפעיל. האושר והבטחון העצמי של הדובר השאירו אותי בפה פעור (דבר משמין בפני עצמו, כמובן). האם ייתכן שכולנו טועים? ובכן, זה ייתכן - אך זה לא מה שכאן קורה.

אכן, שָמַן (בבנין פעל, המכונה גם בניין קל) יכול לשמש לציון השמנה, אך כך גם הִשְמִין (כן, בהפעיל). אבן שושן למשל מסביר לנו את העניין כך: השמין (פיו"ע) 1. (פ"י) הוסיף שׂמֶן, כיסה בשומן, גרם שישמן. 2. (פ"ע) נעשה שמן, נוסף לו שומן.

מה זה פ"ע? פ"ע משמש במילון לציון פועל עומד. פועל עומד הוא פועל המביע פעולה הנשארת בעצם הפועל ואינה עוברת לאחר. ואכן, יש לנו כאן רחמנא לצלן דוגמה לפועל עומד בבניין הפעיל. הפועל יכול גם לשמש כפועל יוצא (כזה המביע פעולה העוברת מן העצם הפועל לעצם אחר). לכן יש במילון שתי הגדרות, והפועל עצמו מופיע כ-פיו"ע. ניחשתם: פועל יוצא ועומד. המשמעויות שונות כמובן ולכן יש שתי הגדרות.

מי שהדיון הזה בילבל אותו יכול להיעזר במשפט לדוגמה ברב-מילים: "בזמן האחרון אכלתי המון והשמנתי מאוד." אבוי, בהפעיל!

אגב, התופעה עצמה מכונה השמנה ולא בכדי. מהיכן הה"א בהתחלת המילה? היא לא שורשית, והרי רמז שכנראה הפעיל הוא הבניין הנכון. ובכלל, גם מי שמתעקש לומר שמנתי (בבניין פעל), מן הסתם אומר להשמין ולא לִשְמׁן, למרות שצורה זו תקנית והיא הצורה הנובעת מבניין פעל. כל אלה רמזים שיכולים לשמש כאשר יש התבלטויות וויכוחים סביב שולחן האוכל...

ולסיום חידה: (1) תנו דוגמה בבניין פעל לפ"ע ולפ"י, כדי להראות שגם בבנין קל האבחנה לא קלה. (2) מצאו דוגמה לשורש שהמשמעויות שלו בהפעיל ובפיעל כמעט והפוכות.

תוויות: , , ,

צרות של עשירים

לנו חסרות מילים, לאחרים יש יותר מדי...

תוויות: ,

7.8.08

אכבר תגובה

תגובית לא תגובבה היא העברות הרשמי של טוק-בק. בהשוואה לחידושי לשון אחרים של האקדמיה שדנו בהם כאן מדובר במילה חביבה למדי, שיהיה נחמד אם תיקלט. החידוש אינו חדש כל כך, ובינתיים עושה רושם שהמילה לא הפכה לנפוצה במיוחד, אבל דברים כאלה לעתים לוקחים זמן (אם כי אני סקפטי קצת לגבי הטיעון הזה... מישהו מכיר מחקר שבדק האם מילים יכולות להיקלט בהדרגה, ולאורך איזה משך זמן?)

כמה הערות על המילה:

באנגלית המילה טוק-בק לא משמשת לציון התגובות באתרי עיתונים וכד'. הם משתמשים בכל המקרים שאני ראיתי במילה comment, כלומר פשוט "תגובה". לפי המילונים בהם בדקתי המילה טוק-בק אינה בעלת המשמעות של המילה talk-back. אם מישהו יודע את ההיסטוריה יותר טוב, אשמח לשמוע. מכל מקום, ברור שמדובר כאן במתן מילה עברית חדשה כתחליף למשמעות שיש לשימוש בלועזית בקרב דוברי עברית, ולא הוספת מילה ללקסיקון דוברי העברית לציון משמעות הקיימת בלועזית...

מה שנחמד במילה תגובית הוא כמובן לשון ההקטנה (הסיומת יִת). הפער בין התוכן והסגנון של טוקבקים לבין החביבות המשתמעת מהסיומת יוצרת אצלי לפחות דיסוננס מעניין... (הניסוח "התגוביות של הסמולנים" נשמע לי מבלבל ברמה האמוציונלית).

ולבסוף: מדוע בעצם סיומת של הקטנה? מכתבים לעיתון מכונים "מכתבים למערכת" או "תגובות". לא מכתבונים. מדוע תגובות באינטרנט זוכות לכינוי בלשון הקטנה? אפשר להצדיק זאת בהתסמך על האורך, אולם גם מכתבים למערכת הינם בדרך כלל קצרים בהרבה ממכתבים "רגילים". ההסבר נעוץ לדעתי בזלזול סמוי של המחדשים בעולם הזר והמוזר של הרשת. נדמה לי שלמרות חביבותה של המילה היא משקפת תפיסת עולם ארכאית.

תוויות: , , , ,

6.8.08

מטפורה פיצוץ

YNET: ח"כ שנלר: מפגיני השמאל מול ביתו של מח"ט בנימין - מחבלים.

הסכנה במטפורות כמו "פצצה מתקתקת" וכד' ידועה. ההדגמה הנוכחית אינה חביבה יותר.

בהגמה נאה איך מטפורות יוצרות תמונה מחשבתית שלמה, הסביר הח"כ שאנשי השמאל "מניחים מטעני חבלה אידאולוגיים". אכן, הסכנה דומה: מטעני חבלה הורגים, ורעיונות הם מסוכנים לא פחות...

תוויות: , , , , ,