עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

30.11.10

הערה מנהלתית

אין בכוונתי להתייחס לתגובות אנונימיות מעתה ואילך.

מי שלא רוצה להזדהות בשמו האמיתי יכול ליצור לעצמו זהות אחרת, אבל תגובות ללא שם לא יזכו לתגובה, ואם יהיה לי כוח גם ימחקו.

וולטשמרץ

קושיה:

האם ההיפך מלהזדקן זה להצטער?

תוויות: , ,

29.11.10

ציווי חזק

היתכן שלא דנו מעולם בביטוי הסלנג הדוחה תרגיע?

לא מדובר בסלנג חדש במיוחד. הוא כבר היה בשימוש בשנות התשעים (לצערי זכיתי להיתקל בו בצבא). המילה היא לרוב אקט של איום, סמוי יותר או פחות, למרות שכמו במקרים אחרים חלה סובלימציה והמילה משמשת גם בהומור.

יש בסביבה שני פעלים: לְהֵרָגַע, ו-לְהַרְגִּיעַ. גוף שני של להרגע הוא "תֵּרָגַע" ("אם תרגע, תראה שהכל בסדר), או לחילופין, אם מדברים על להרגיע, "תַּרְגִּיעַ" ("דני, אם תרגיע את התינוק נוכל ללכת לישון"). צורות הציווי הן "הֵרָגַע!" או "הַרְגַּע!".

המשמעות של "תרגיע" בעברית ישראלית אינה גוף שני עתיד של הפועל היוצא ("האם תרגיע את התינוק לפני האוכל?"), ואף לא צורת ציווי של הפועל העומד ("הֵרָגַע!").

דקדקנים אולי יאמרו שמדובר פשוט בשיבוש, ושימוש בצורת עתיד (של הפועל הלא נכון), במקום בציווי (כלומר הרגע->תרגע->תרגיע). אני סבור שמדובר ב"הרחבה" של מערכת הזמנים, והוספת זמן חדש: ציווי נמרץ.

אבל אולי אני סתם "חופר"...

תוויות: , , , , ,

ישר לפח

מסתבר שבאופן בהול, לקראת כ"ט בנובמבר (תאריך שכנראה הגיע במפתיע) ולרגל שנת השנה העברית, דנה הכנסת בהצעה לחייב את נבחרי הציבור לעברת את שמותיהם.

אי אפשר שלא להיזכר בבדיחה הישנה על אותו אחד שנקרא ליכטנשטיין. הפקיד הציע לעברת את השם לפי הצליל, ובחר את השם "לך-תשתין". ליכטנשטיין לא התלהב, וטען שהשם לא מצלצל טוב. "אם אתה רוצה שיצלצל, אז לך-תשתין-על-פח" קבע הפקיד.

תוויות: , , , ,