עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

27.2.09

מיצב צליל חברתי

מיצב צליל חברתי, המוצג בתל אביב מיום חמישי עד שבת, מבוסס על הקלטות של מהגרי עבודה ופליטים ממדינות שונות הקוראים מילים בעברית, ומציגים את עצמם.
מי שמתעניין בצליליה השונים של השפה העברית ונמצא באזור המרכז ייתכן וימצא עניין במיצג. אשמח לשמוע דיווחים ממי שישמע את המציג המלא.

מי שאינו יכול להגיע, יכול לקבל טעימה באמצעות ההקלטות שפורסמו ב-YNET.

תוויות: , , , , ,

11.2.09

נאומי הנצחון

אני מתנצל על העיסוק בזוטות אך בכל זאת הנה שתי הערות בשולי נאומי "הנצחון".

1. האליטרציה "ציונות ומצוינות" של ביבי לא עבדה טוב באוזניים שלי. אולי אם היה מדובר בסיסמת בחירות זה היה עובד, אבל במסגרת של נאום המרחק הסמנטי בין "ציונות" ל"מצוינות" גרם לכך שצירופן יחד צרם לאוזניי.

2. כמו שלברק היא את "כ-ו-ל-ם", ללבני יש את ההרגל המגונה לומר "ישראלים" במעליל, "ישר-אֶ-לים", במקום במלרע. נקווה שהגיה זו לא תהפוך לנפוצה יותר...

תוויות: , , ,

3.2.09

נשיקת מוות

מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) המילה המעצבנת ביותר בעברית.

המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא מִנְשָׁק. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".

דוברי עברית משתמשים כמובן במילה ממשק לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר בבלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב.

הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)

מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]


אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה משיק (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה מִמְשָׁק (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, ממשק הטבע הוא התרגום העברי ל nature management, ו- ממשק המים הוא water management.
אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...

וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...)

אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.

ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?

תוויות: , , , , , ,

22.9.08

חתול או חתולה

יחיד או רבים, תמיד הופיעו החתולים בשם עצם יחד נקבה, "החתולה", שניקזה אליה כמדומה את תמצית השטניות של חיה זו (רונית מטלון, קול צעדינו, עמ' 60) [על כלבים, ראו כאן]

לבעל החיים ששמו המדעי Felis catus קוראים בעברית חתול. אלא שהעברית מבדילה בין זכר לנקבה, ולכן יש חתולים ויש חתולות. בדרך כלל המין הגנרי בעברית הוא זכר, אך במקרה של החתולים רבים מתעקשים לכנות בעל חיים חתולי גנרי בשם חתולה מבלי לפשפש קודם אי שם מתחת לזנב. אלא שבכך לא תם העניין. האם מדובר בחתולה או בחתולה, דהיינו היכן ההטעמה? בכך עוסק הסקר הבא.

יש האומרים שמדובר בתופעה ירושלמית (בתור ירושלמי, מהיכן לי לדעת איך מדברים עברית בורים ועמי ארצות משאר הישובים בארץ?). לדיונים מלומדים ופחות מלומדים ראו את הקישורים הבאים - אך אנא: ענו על הסקר לפני קריאת הדיונים הללו!

מילים דיגטליות: המין השלישי.
ירושלמית מדוברת.
העיר היחידה שיש בה רק חתולות

תוויות: , , , ,

5.9.08

אשה בורחת מבשורה

ספרו של דויד גרוסמן אשה בורחת מבשורה הוא אחד הספרים הטובים שנכתבו בעברית המודרנית, אם לא הטוב שבהם. לא אומר עליו הרבה, בתקווה שמי שטרם קרא יסתקרן ויקרא.

כמו בספרו של עמוס עוז העברית היא גם כאן אחת הדמויות בסיפור. שני פנים לכך: גיבוריו של גרוסמן אוהבים וחוגגים את השפה, ומשחקי מילים מלווים את הקריאה בספר. אך לא די בכך. עלילת הספר מתרחשת על פני השנים שבין 1967 ועד ימינו אנו, והעברית, על ניביה והאלוזיות התרבותיות שבה, משתנה עם השנים.

אם נוסיף לכך את היופי הקסום שיש בשימוש הטבעי של גרוסמן בעברית ואת העושר הלשוני של הספר, הרי שהספר הוא מתנה לאוהבי השפה, ממש כשם שהוא מתנה לכל אוהב ספרות.

עלילתו הקשה של הספר, לא כל שכן המציאות הקשה החודרת ומתכתבת ללא הרף עם המתרחש בספר, הופכת את הקריאה בספר לחוויה הופכת מעיים לעתים. אך כזו היא ספרות גדולה.

לא אתלוש ציטוטים מהספר, ואוציא דבר מהקשרו. יופיו של הספר הוא על מכלול הרבדים שבו, והתפתחות העלילה והדמויות לאורך ציר הזמן. אסתפק לכן רק בציטוט קטן אחד, שהלשון והדמויות מתערבבים בו יחד.


כבר החלטתי שהשם שלו יהיה עופר. היו שמות אחרים שחשבתי עליהם בהיריון, אבל ברגע שראיתי אותו, ידעתי שהם לא מתאימים. לא גיל ולא אמיר או אביב. יותר מדי חיריקים יש בהם, והוא נראה לי ילד של חוֹלָם, שלו ואפילו קצת כבד-ראש (אבל גם עם טיפה ריחוק מהורהר, ומתבונן כזה, של סֶגול). אמרתי לאילן: עופר. והוא הסכים מיד. ראיתי שאני יכולה לקרוא לו גם מלכיצדק או כדרלעומר, ואילן יקבל הכל, וזה לא מצא-חן בעיני, כי אני מכירה קצת את אילן, וצייתנות היא לא הצד החזק שלו, וגם הייתי חשדנית, כזכור.


חובבי גרוסמן ישמו לדעת שהרצאות שניתנו ביום העיון לכבודו של הסופר דויד גרוסמן, שנערך בתחילת יולי מטעם החוג לספרות ומרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית זמינות לצפייה.

תוויות: , ,

11.8.08

מבוא לקריאה בתנך

שיעור מוקלט על הקריאה בתנך, ועל טעמי המקרא. הקשבתי אך לשיעור הראשון, אך באתר קיימים שיעורים נוספים.

תוויות: ,

28.2.06

הפרוזודיה של העברית המדוברת

נתקלתי בעבודת מחקר מעניינת בעלת הכותרת המפחידה משהו מאפייני גבולות של יחידות פרוזודיות בעברית הדבורה: ניתוח תפיסתי ואקוסטי.

העבודה עוסקת ביחידות הפרוזודיות, שהן היחידות הבסיסיות של הלשון המדוברת. חקר הפרוזודיה (prosody) עוסק בזיהוי ואפיון היחידות הפרוזודיות הנקבעות על-פי מתאר ההנגנה של הדיבור ועל-פי ההשהיות בין היחידות. העבודה מציגה סקירה של התחום, והמושגים המרכזיים בו.

אבחנה מועילה הנעשית בעבודה היא בין השפה הדְבוּרָה, שהיא השפה הספונטנית והטבעית, המתרחשת בתנאי שיח רגילים, ובין שפה מדוברת בכלל הכוללת גם שפה מדוברת פורמלית יותר כגון הרצאות, הקראת סיפורים וכד'.

העבודה משתמש במעמ"ד - מאגר העברית המדוברת בישראל. המסקנה הכללית של המחקר היא שהחלוקה ליחידות פרוזודיות מושפעת בעיקר מקצב ומגובה הטון, ואילו השהיות (הפסקים) הן בעלות תפקיד משני.

תוויות: ,