עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

5.2.09

שורשים תניניים

הדיון על המילה ממשק, היא הזדמנות נאה לומר מספר מילים על שורשים תנייניים. שורש תנייני (או שניוני) הוא שורש חדש הנגזר משורש קיים, או מחלקי דיבור אחרים. למשל, לתעדף, בו עסקנו בעבר, נגזר מהשורש עדפ בהתפעל. יצירת שורשים תניינים היא אחת הדרכים המרכזיות המשמשות להרחבת העברית, על ידי הגדלת אוסף השורשים הזמינים לצורך יצירת מילים חדשות.
לעתים קרובות השורשים הנוצרים אינם תלת-עיצוריים כמקובל, ובין השורשים התנייניים נמצא שורשים בני ארבעה ואף חמישה עיצורים.

יצירת שורשים חדשים על ידי "גזירה לאחור" ממילים קיימות נפוצה מאוד בהטמעה של מילים לועזיות בעברית. כך למשל לטלפן (על שלל נגזרותיה, כמובן: טילפן, יטלפן, טלפנית, וכו' – כולם לאחר גזירת השורש טלפנ מהמילה הלועזית טלפון, שעצמה נוצרה מההלחם טלֵ+פוֹן). הדוגמאות רבות, ונזכיר רק את discuss האנגלית, שיצרה את לדסקס העברי- וזאת אף מבלי שהמילה discuss עצמה נקלטה בעברית.

שורשים נוצרים בדרך זו של גזירה לאחור ממילים קיימות לא רק כאשר המילה המקורית היא לועזית. השורש חמצנ – שממנו המילים חימצון, לחמצן, וכד' נזגר מהמילה חמצן, שהיא עצמה מהשורש חמצ. בצורה מעגלית זו דוברי העברית הרחיבו את מערכת השורשים לקבלת שורש יעודי שנבדל במשמעותו מהשורש חמצ (כדאי להחמיץ מלפפונים ולחמצן את השיער, ולא להיפך). מהשורש זמר נגזרת המילה תזמורת, אשר ממנה נגזר השורש התנייני לתזמר.
דוגמה חביבה היא הפועל לְאַלְתֵּר, שמקורו במילה לְאַלְתָר ("תיכף ומייד"), שעצמה הגיעה מהצירוף הארמי אל ( = על) + אתר, כלומר "על המקום").
שורשים לא מעטים נוצרים מראשי תיבות, ומשום מה זוכים לקיתונות בוז: יחסי ציבור, הביאו את יחצ, שממנו מקבלים את היחצן ואת היחצון. דיווח ולדווח, מקורם בצירוף "דין וחשבון" ובבנו שלא כדרך הטבע "דוח".

לעתים נוצרים השורשים התניינים על ידי תוספת עיצורים לשורש קיים, ואינם מגיעים דרך מילים קיימות. שתי אותיות שאוהבות להצטרף כך הן התחיליות ש ו-ת. כך לדרג הביאה את לשדרג, לכתוב את לשכתב. בצורה זו נוצרו גם שלהב ושכנע.

דרך נפוצה נוספת היא הכפלת חלק מעיצורי השורש: בזז-לבזבז, נוע-נענע, צחק-לצחקק וכד'. דוגמאות להכפלת העיצור השלישי בשורש: שרטט, כדרר, ערבב, אשרר.

בכתיבת הודעה זו נעזרתי בין היתר בדיון ובדוגמות בספר פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה (רודריג) שורצולד בהוצאת האוניבסיטה הפתוחה (תשס"ב), אותו ניתן לקרוא באתר פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

תוויות: , , , ,

3.2.09

נשיקת מוות

מדי פעם מילה היא כל כך איומה שהיא מקבלת בפסיכולוגיה שלי מימדים מפלצתיים עד שלבסף כל אזכור שלה גורם לי למרוט את שערותי. מילה כזו ראויה לזכות בתואר (הזמני) המילה המעצבנת ביותר בעברית.

המילה שמחזיקה כעת בתואר המפוקפק הזה היא מִנְשָׁק. מנשק הוא התרגום העברי של המילה interface. "יוזר אינטרפייס" הוא "מנשק משתמש".

דוברי עברית משתמשים כמובן במילה ממשק לצורך זה, אך הקפדנים ישתמשו במילה מנשק. כך למשל, מילה איומה הזו מופיעה תדיר בבלוג הספריות באוניברסיטת תל אביב.

הנה ההסבר של האקדמיה (נו מה, ברור שהמילה הזו מגיעה מהאקדמיה...)

מִנְשָׁק, מִשָּׁק [הקשר בין שתי יחידות תפקוד, כגון במחשבים - הקשר בין תכנוֹת או בין הציוד ההיקפי למחשב. את המִישק אפשר להגדיר על ידי פקודות, על ידי התחברות פיזית, על ידי אותות ועוד. שורש המילה: נ-ש-ק, והוא מציין את המגע שבין דבר לדבר. השימוש במילה 'ממשק' לצורך זה הוא שימוש מוטעה]


אפשר היה כמובן לפסוק שהימלה "ממשק" מגיעה מהמילה משיק (שאכן מקורה בשורש נ.ש.ק), ולאשר לנו להשתמש במילה המקובלת, שאף פחות מציקה להגיה. אבל למה להקל? הרי האקדמיה רוצה שהמילה מִמְשָׁק (מהשורש מ.ש.ק, כמובן) תשמש לצרכים חשובים אחרים. "ממשק" היא תורת המשק, תורת היחסים הכלכליים במשק או תורת ניהול המשק. למשל, לפי האקדמיה, ממשק הטבע הוא התרגום העברי ל nature management, ו- ממשק המים הוא water management.
אכן מונחים שימושיים ביותר בחיי היומיום...

וכדי להוסיף חטא על פשע, לא מסתפקים בכך שמנסים לחוקק שימוש במילה שההגיה שלה לא נוחה לציון דבר המוזכר בעולמנו הטכנולוגי לעתים קרובות, אלא שמאפשרים לומר הן מִנְשָׁק והן מִשָּׁק, כדי שיהיה מבלבל (משום מה אני נזכר בבדיחה על הדג מלוח...)

אולי באמת עדיף להשתמש במִשָּׁק ולהגיד אותה בזריזות - כך אולי יחשבו בני שיחנו שאמרנו ממשק ולא יחשבו שיצאנו מדעתנו.

ונסיים עם תרגיל למתעניינים: הניקוד של המילה ממשק ב"מִמְשָׁק" וב"מִמְשַׁק הַטֶּבַע" שונה. מדוע?

תוויות: , , , , , ,