נבצר מבינתי
צפריר גולדברג:
הבצורת היא מוקד החושף בעדשתו הלוהבת את הכוח האנושי, היומרה והיוהרה, והרסנותם. מקור המושג בצורת בפועל לבצר. בניית חומה היא עוצמה הנובעת מתושיית האדם. אולם זהו המצב שבו הופכים השמים למִבצר המונע בעד הגשם לרדת, מצב המדגיש את הנבצר, החושף אדם בחולשתו.
מה יש לכם להגיד על זה?
הבצורת היא מוקד החושף בעדשתו הלוהבת את הכוח האנושי, היומרה והיוהרה, והרסנותם. מקור המושג בצורת בפועל לבצר. בניית חומה היא עוצמה הנובעת מתושיית האדם. אולם זהו המצב שבו הופכים השמים למִבצר המונע בעד הגשם לרדת, מצב המדגיש את הנבצר, החושף אדם בחולשתו.
מה יש לכם להגיד על זה?
תוויות: אטימולוגיה
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
9 תגובות
עת הבציר הגיעה ?
סתם עלה לי לראש
אולי בצורת זה מלשון לעצור
ז"א השורש ב.צ.ר. ~= ע.צ.ר.
וכך - נבצר מבינתי = עצר מלהגיע אל שכלי
בצורת = הגשם עצר וחדל לרדת
בציר ענבים = כנראה משורש אחר. (או שתקופת בציר הענבים היא בקיץ - לאחר עצירת הגשמים)
איזה חרטטן.
יש לי שאלה קשורה, שעוררה על ידי רשומתך: האם הוּספה המשמעות האופטית למילה "עדשה" בתקופת העברית המודרנית, או קודם לה?
kopo, לפי מילון אבן שושן שימוש זה שייך לספרות החדשה.
לדעתי עלה משהו בסגנון מצור, שכן אין הספקת מזון, מים וכדומה לעיר במצור.
לפי אבן שושן, הפועל בצר שמשמעותו "קטף, אסף ענבים", משמש גם בהשאלה (כך כתוב במילון במפורש) במשמעות "נשמד, נכרת".
נדמה שזה יכול להסביר את המילה בצורת.
ההסבר על בצר-עצר מעניין. צריך לחשוב על זה.
לגבי הקשר בין עצר-בצר-(קצר..), אני זוכר איזה תיאוריה מופרכת מלימודי בלשנות על כך שיש כביכול משמעות לכל עיצור בשפות השמיות ושאפשר לבנות את המשמעות של השורשים מרצפי העיצורים בהם (לא ממש מחזיק מים כצפוי).
לא הוצאתי את המחברות לבדוק אם יותר מבן אדם אחד דיבר על זה, אבל יש כאן אזכור לבחור צרפתי שדיבר על זה - פאבר ד'אוליבה (במאמר על וורף):
http://www.ovzap.net/whorf/index2.html
זה נראה לקוח מקטלוג לתערוכה. או לחילופין טקסט במדעי הרוח שעוסק בפוסט-מודרניזם.
הוסף רשומת תגובה
<< Home