נאומי הנצחון
אני מתנצל על העיסוק בזוטות אך בכל זאת הנה שתי הערות בשולי נאומי "הנצחון".
1. האליטרציה "ציונות ומצוינות" של ביבי לא עבדה טוב באוזניים שלי. אולי אם היה מדובר בסיסמת בחירות זה היה עובד, אבל במסגרת של נאום המרחק הסמנטי בין "ציונות" ל"מצוינות" גרם לכך שצירופן יחד צרם לאוזניי.
2. כמו שלברק היא את "כ-ו-ל-ם", ללבני יש את ההרגל המגונה לומר "ישראלים" במעליל, "ישר-אֶ-לים", במקום במלרע. נקווה שהגיה זו לא תהפוך לנפוצה יותר...
1. האליטרציה "ציונות ומצוינות" של ביבי לא עבדה טוב באוזניים שלי. אולי אם היה מדובר בסיסמת בחירות זה היה עובד, אבל במסגרת של נאום המרחק הסמנטי בין "ציונות" ל"מצוינות" גרם לכך שצירופן יחד צרם לאוזניי.
2. כמו שלברק היא את "כ-ו-ל-ם", ללבני יש את ההרגל המגונה לומר "ישראלים" במעליל, "ישר-אֶ-לים", במקום במלרע. נקווה שהגיה זו לא תהפוך לנפוצה יותר...
תוויות: הגייה, משחק מילים, פוליטיקה, תצפית
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
1 תגובות
אכן זוטות. אולם לא סוד הוא כי "רטוריקה" - במשמעותה הנכונה והחיובית - היא תחום מנוון במקומותינו. עוד נושא לגביו ישראל היא יישות נטולת גבולות ותיחומים תרבותיים הכרחיים. "מדינה בהפרעה" (מילולית ותקשורתית).
הוסף רשומת תגובה
<< Home