במידת האפשר

רשימת הטעויות אותן משרד החינוך ינסה לשרש הזכירה לי סוגיה שרציתי להזכיר וטרם הזדמן לי.

ישנן לעתים בשפה אבחנות סמנטיות עדינות עד כדי כך שהן לא רלוונטיות לרוב הדוברים, וסופן שיעלמו. למשל הבדלי משמעות עדינים בין שתי מילים שהן "כמעט נרדפות". כל עוד הן קיימות הן בעלות עניין, ויש שיגידו ובמידה של צדק שהן תורמות ליכולת ההבעה של השפה, ומעשירות אותה. לכל הפחות, הן בדרך כלל מעידות על זרמי מעמקים בשפה, שמהם צומחים הבדלי המשמעות בין המילים השונות. ניתן אף לטעון, למרות שקשה יותר לבסס טענה מסוג זה, שהעושר הלשוני הזה תורם לחדות המחשבה של הדוברים. אחרים יגידו שאבחנות דקות כאלה מבוזבזות על רוב הדוברים, ומשמשות בעיקר כלחיצת יד סודית המעידה על השתייכות למעמד חברתי גבוה, ועל חינוך פורמלי עשיר. דוגמאות לא מעטות לכך ניתן למצוא במשלבי השפה השונים באנגלית למשל.

על איזה מין אבחנות אני מדבר?

דוגמה אחת שכבר הזכרתי פעם היא האבחנה בין להלוות ולהשאיל. רוב הדוברים לא מודעים להבדל שאמור להיות בשימוש בין שני הפעלים, ולכל היותר זוכרים שצריך מסיבה עלומה כלשהי להגיד "לשאול ספר" אך "להלוות כסף".

הדוגמה שהזכירה לי את הסוגיה הזו היא הצירוף במידה שֶ. ברשימת הטעויות בווינט מוזכר הצירוף במידה ו, שהוא אכן טעות, וכתוב שיש לומר במקומו פשוט אם. אלא שהצירוף במידה ו הוא כמובן אח חורג של במידה ש שקים גם קים בשפה. מהו אם כן ההבדל בין אם ובין במידה ש, אם בכלל?

ובכן, האבחנה בין שני אלה מתבססת על אבחנה סמנטית בין תנאי קבוע ובין תנאי משתנה. "אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים", הוא תנאי קבוע. כפי שניתן להבין מהדוגמה, הכוונה אינה שהתנאי קבוע בזמן, אלא שהיחס בין התנאי לתוצאתו קבוע ("בוא ואתן לך מפתח"). תנאי משתנה, מאידך, מאפיין מצבים בהם יש שינוי פרופורציונלי (ישר או הפוך) בין שני חלקי התנאי, ולמקרים אלה קיים במידה ש: "במידה שנשקיע בלימוד עברית, תתקבע השפה ותתאבן". כדי לזכור: במידה ש = ככל ש.

אין לי לקבוע האם האבחנה הזו היא בעלת חשיבות מספקת שכדאי שתישמר בשפה, ומה הסיכוי שכך יקרה. כל שנותר לי הוא לסיים בשני אתגרים לקוראים:

1. מה משמעות המילה במידה בצירוף במידה ש?
2. מצאו דוגמאות נוספות לאבחנות סמנטיות עדינות כל כך החבויות בשפה, וספרו לנו.

חמש דקות זה מספיק?

ווינט מדווח שבשנת הלימודים הבאה תלמידי בתי הספר יזכו לחמש דקות של תיקוני לשון מדי בוקר. הכתבה מכילה מספר דוגמאות (אני מניח שזו לא הרשימה המלאה...); חלק מהשיבושים נדונו כאן בעבר.

אני בספק אם גישה כזו יכולה לעזור מעבר למה שלימודי הלשון הרגילים עוזרים, ונדמה לי שעדיף לקוות שאנשים יחליטו לבד לשפר את לשונם, אם בהאזנה לרגע של עברית או באמצעות קריאה (למשל של הבלוג הזה).

אני מניח שהעמדות השונות בסוגיה זו נגזרות יותר מהיחס לחינוך, מאשר מעמדות ביחס לשפה העברית.

הרגישו חופשיים לדון בנושא באיזור התגובות.

מה לעשות

טעות, או ניסוח עממי וחינני? אתם תשפטו.

הבניין שהרגיז

כזכור, ייחוס משמעות לבנייני הפועל השונים היא לכל הפחות התנהגות לא זהירה. על אף שלבניינים השונים יש משמעויות נפוצות, והאבחנה בין הבניינים הפעילים לסבילים היא בדרך כלל קלה, רבים המקרים שבהם הבניינים משמשים רק כתבניות ליצירת פעלים, ללא התייחסות למשמעות "הרשמית" של הבניין. במיוחד נכון הדבר כאשר יש צורך ליצור מספר פעלים שונים מאותו שורש. התעקשות של אנשים על המשמעות של בניינים יכולה להציק, וכאשר היא משתלבת עם הנטייה הנעימה לתיקון יתר היא יכולה להמאיס על הדוברים בניינים חפים מפשע.

אני מקווה שאפשר להבין מהפיסקה הקודמת שהפעם אנחנו עוסקים בהפעיל.

לא מזמן תיקן אותי מישהו כאשר אמרתי "השמנתי לאחרונה". באושר לא מוסתר הוא פסק שיכול להיות ששמנתי אך לא שהשמנתי. "השמנתי" הוא הרי בהפעיל. האושר והבטחון העצמי של הדובר השאירו אותי בפה פעור (דבר משמין בפני עצמו, כמובן). האם ייתכן שכולנו טועים? ובכן, זה ייתכן - אך זה לא מה שכאן קורה.

אכן, שָמַן (בבנין פעל, המכונה גם בניין קל) יכול לשמש לציון השמנה, אך כך גם הִשְמִין (כן, בהפעיל). אבן שושן למשל מסביר לנו את העניין כך: השמין (פיו"ע) 1. (פ"י) הוסיף שׂמֶן, כיסה בשומן, גרם שישמן. 2. (פ"ע) נעשה שמן, נוסף לו שומן.

מה זה פ"ע? פ"ע משמש במילון לציון פועל עומד. פועל עומד הוא פועל המביע פעולה הנשארת בעצם הפועל ואינה עוברת לאחר. ואכן, יש לנו כאן רחמנא לצלן דוגמה לפועל עומד בבניין הפעיל. הפועל יכול גם לשמש כפועל יוצא (כזה המביע פעולה העוברת מן העצם הפועל לעצם אחר). לכן יש במילון שתי הגדרות, והפועל עצמו מופיע כ-פיו"ע. ניחשתם: פועל יוצא ועומד. המשמעויות שונות כמובן ולכן יש שתי הגדרות.

מי שהדיון הזה בילבל אותו יכול להיעזר במשפט לדוגמה ברב-מילים: "בזמן האחרון אכלתי המון והשמנתי מאוד." אבוי, בהפעיל!

אגב, התופעה עצמה מכונה השמנה ולא בכדי. מהיכן הה"א בהתחלת המילה? היא לא שורשית, והרי רמז שכנראה הפעיל הוא הבניין הנכון. ובכלל, גם מי שמתעקש לומר שמנתי (בבניין פעל), מן הסתם אומר להשמין ולא לִשְמׁן, למרות שצורה זו תקנית והיא הצורה הנובעת מבניין פעל. כל אלה רמזים שיכולים לשמש כאשר יש התבלטויות וויכוחים סביב שולחן האוכל...

ולסיום חידה: (1) תנו דוגמה בבניין פעל לפ"ע ולפ"י, כדי להראות שגם בבנין קל האבחנה לא קלה. (2) מצאו דוגמה לשורש שהמשמעויות שלו בהפעיל ובפיעל כמעט והפוכות.