עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

8.8.08

הבניין שהרגיז

כזכור, ייחוס משמעות לבנייני הפועל השונים היא לכל הפחות התנהגות לא זהירה. על אף שלבניינים השונים יש משמעויות נפוצות, והאבחנה בין הבניינים הפעילים לסבילים היא בדרך כלל קלה, רבים המקרים שבהם הבניינים משמשים רק כתבניות ליצירת פעלים, ללא התייחסות למשמעות "הרשמית" של הבניין. במיוחד נכון הדבר כאשר יש צורך ליצור מספר פעלים שונים מאותו שורש. התעקשות של אנשים על המשמעות של בניינים יכולה להציק, וכאשר היא משתלבת עם הנטייה הנעימה לתיקון יתר היא יכולה להמאיס על הדוברים בניינים חפים מפשע.

אני מקווה שאפשר להבין מהפיסקה הקודמת שהפעם אנחנו עוסקים בהפעיל.

לא מזמן תיקן אותי מישהו כאשר אמרתי "השמנתי לאחרונה". באושר לא מוסתר הוא פסק שיכול להיות ששמנתי אך לא שהשמנתי. "השמנתי" הוא הרי בהפעיל. האושר והבטחון העצמי של הדובר השאירו אותי בפה פעור (דבר משמין בפני עצמו, כמובן). האם ייתכן שכולנו טועים? ובכן, זה ייתכן - אך זה לא מה שכאן קורה.

אכן, שָמַן (בבנין פעל, המכונה גם בניין קל) יכול לשמש לציון השמנה, אך כך גם הִשְמִין (כן, בהפעיל). אבן שושן למשל מסביר לנו את העניין כך: השמין (פיו"ע) 1. (פ"י) הוסיף שׂמֶן, כיסה בשומן, גרם שישמן. 2. (פ"ע) נעשה שמן, נוסף לו שומן.

מה זה פ"ע? פ"ע משמש במילון לציון פועל עומד. פועל עומד הוא פועל המביע פעולה הנשארת בעצם הפועל ואינה עוברת לאחר. ואכן, יש לנו כאן רחמנא לצלן דוגמה לפועל עומד בבניין הפעיל. הפועל יכול גם לשמש כפועל יוצא (כזה המביע פעולה העוברת מן העצם הפועל לעצם אחר). לכן יש במילון שתי הגדרות, והפועל עצמו מופיע כ-פיו"ע. ניחשתם: פועל יוצא ועומד. המשמעויות שונות כמובן ולכן יש שתי הגדרות.

מי שהדיון הזה בילבל אותו יכול להיעזר במשפט לדוגמה ברב-מילים: "בזמן האחרון אכלתי המון והשמנתי מאוד." אבוי, בהפעיל!

אגב, התופעה עצמה מכונה השמנה ולא בכדי. מהיכן הה"א בהתחלת המילה? היא לא שורשית, והרי רמז שכנראה הפעיל הוא הבניין הנכון. ובכלל, גם מי שמתעקש לומר שמנתי (בבניין פעל), מן הסתם אומר להשמין ולא לִשְמׁן, למרות שצורה זו תקנית והיא הצורה הנובעת מבניין פעל. כל אלה רמזים שיכולים לשמש כאשר יש התבלטויות וויכוחים סביב שולחן האוכל...

ולסיום חידה: (1) תנו דוגמה בבניין פעל לפ"ע ולפ"י, כדי להראות שגם בבנין קל האבחנה לא קלה. (2) מצאו דוגמה לשורש שהמשמעויות שלו בהפעיל ובפיעל כמעט והפוכות.

תוויות: , , ,

12 תגובות

Anonymous שמעון כתב

רשומה מעניינת מאוד. החכמתי.

9:13 לפנה״צ  
Blogger Hanoch כתב

הפעלים החזיר וחזר (ח בחיריק)משמעותם הפוכה

9:21 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

שמעון, שמחתי.

9:40 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

אז מה דין "השכיר" האלמותי? האם ניתן לומר כי אני דייר שמשכיר את דירתו הצנועה במרכז תל אביב במחיר מופקע, או שצריך להתעקש על כך שאני שוכר אותה?

9:57 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

אכן, רשומה מעניינת ומרעננת. אבל היא כזו גם בגלל שהיא נקייה וחפה לחלוטין מרמיזות פוליטיות קלילות השזורות ומופיעות מעת לעת.

12:25 אחה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

הרשומות הבאות נראות לי קשורות, איכשהו;
http://nimrodlin.blogli.co.il/archives/37
http://nimrodlin.blogli.co.il/archives/39

1:04 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

לא הבנתי את הדוגמה של חיזר והחזיר. אולי הגדרות יעזרו לי.

לגבי שוכר ומשכיר: מדובר כאן על שתי משמעויות שונות, וברור שרצוי שיהיו שתי מילים (זה דומה להשמנתי לעומת שימנתי, ולא לדוגמה לגבי השמנתי/שמנתי). ההבדל בין שוכר למשכיר או תקני ומתקבל על הדעת. אגב, אותה אבחנה קיימת גבי לגבי הפעלים לווה ושאל. החלק המשעשע יותר הוא האבחנה בין שני הפעלים הללו:

http://hebrewlog.blogspot.com/2005/02/blog-post.html

נמרוד, תודה על ההפניות, למרות שאינן עוסקות בהפעיל...

4:05 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

אנונימי מספר 2: מה שנפלא בבלוגים הוא שיש כל כך הרבה מהם. אם הסגנון כאן לא לטעמך אתה בודאי תצליח למצוא בלוגים אחרים לקרוא.

דבר נפלא נוסף בבלוגים הוא שכשאתה פותח בלוג אתה יכול לכתוב בו בדיוק מה שאתה רוצה.

4:07 לפנה״צ  
Anonymous שי כתב

פיו"ע בבניין קל: ע.ק.ר

"הוא עקר מכפר הולדתו לעיר הגדולה"
"הוא עקר גזר מן האדמה"

1:58 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

7:17 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

תודה, שי.

7:31 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

למה צריך בכלל בניינים

11:35 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home