אי אפשר להתאפק

גם ב. מיכאל לא יכול להתאפק: במוסף לשבת של ידיעות אחרונות (8.8.2008) הוא כותב על הריסת בית ברחוב הרב קוק בירושלים, "זה היה עוד פיגוע דחפור בעיר האומללה הזאת. פיגוע ברשות ובסמכות. ברוך השם, ללא פגיעות בנפש, אך עם פגיעה כואבת בנשמתה."

אולי די?

הבית, אגב, הוא בית היתומים האשכנזי, אותו ניהל זאב (וילהלם) הרצברג. הרצברג איחד את בית היתומים עם בית הספר "למל". אותו הרצברג ראוי לאזכור מיוחד כאן, שכן היה ממחיי השפה העברית ומיוזמי הספריה הלאומית. ב 1888 הוא כינס בביתו מפגש בו הוקמה הלשכה הראשונה של בני ברית בארץ. בין הנוכחים בפגישה: אליעזר בן יהודה, דוד ילין, ויוסף בר"ן מיוחס.

התיאור הבא ממחיש את אופיו של הארגון הזה, ואת תפקידו ההיסטורי:

" ד"ר הרצברג [...] בחר את המנין הראשון ליסוד לשכת "ירושלים", הלא המה: ד"ר וילהלם - אבי הלשכה, אליעזר בן-יהודה, חיים הירשנזון, דוד ילין, אפרים כהן, אברהם משה הרצברג לונץ, עוזר דוב ליפשיץ, יוסף מיוחס, ישראל דב פרומקין ושמעון שטרן. לשכת ירושלים היתה הגוף הצבורי הראשון, שקבל עליו לחובה לנהל את הוכוחים באספותיו בלשון העברית ולרשום את זכרון הדברים בעברית (המזכיר הראשון של הלשכה היה אליעזר בן-יהודה)[...] בהכירה בתועלת, שמסדר בני ברית עלול להביא לכל הישוב בארץ-ישראל, יסדה לשכת "ירושלים" בשנת תר"ן שלש לשכות חדשות, את לשכת "שער ציון" ביפו, לשכת "הגליל" בצפת ולשכת "ארזי הלבנון" בבירות, ששתפו מאז פעולה עם הלשכה האם [...] מורי בית-הספר למל, פעילי בני ברית [...] באו לידי החלטה להתחיל מבראשית ולהשתית את החנוך על גן הילדים, שבו יחונכו הילדים בגיל הרך לפי שטת פסטלוצי-פריבל על טהרת הלשון העברית. לשכת ירושלים הקציבה את חמש מאות הפרנקים הראשונים ליסוד גן הילדים הראשון ומנתה ועדה של שלשה חברים (דוד ילין, ישעיהו פרס ואריה ליב לוי) להפעיל את המפעל החנוכי הזה. " (פרס 47-48 ,1964)

(אני מביא את הציטוט מכאן).