מהתוכנית "קצרים"

מי שלא ראה את התוכנית האחרונה והחמיץ את המערכון "ליקויי דיבור", ומי שרוצה לראות אותו שוב, יכול לראות אותו כאן.

חרוזים מדומים

מכירים שירים בעברית שמשתמשים בטריק הזה (חוץ מ"זלמן יש לו מכנסיים" כמובן)? אזהרה: על תקליקו אם אתם מפחדים מקצת גסויות.

לימוד שפות

באופן מצער אחד המניעים המרכזיים ללימוד ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל הוא הכנה לשירות צבאי בחיל המודיעין ("לימודי מזרחנות" קוראים לזה).

תופעה דומה מתפתחת בארה"ב בעקבות פיגועי התאומים והמלחמה בעירק.

מצנט

מֶצֶנָט, מצנט ש"ע זכר. - מישהו שהוא פטרון של אומנויות ואומנים.

מקור המילה הוא שמו של פטרונם של הוראציוס ווירגיליוס Gaius Maecenas (כלומר המילה היא eponym).

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
מֶצֶנָט

אפיקומן

אחת השורות הסתומות יותר בהגדה היא "אין מפטירין אחרי הפסח אפיקומן". מהו האפיקומן שמדובר בו, ולמה הכוונה בכך שאין מפטירין אותו? הרי כולנו יודעים שצריך לחפש את האפיקומן כדי לקבל מתנה?

ובכן, המושג "אפיקומן" הוא מושג יווני שמשמעותו חגיגה שנערכה אחרי הסעודה. אחרי הסעודה הביתית היו יוצאים לחגיגה בכיכרות העיר שהייתה למעשה סדרה של פולחני שיכרות יצריים לכבוד אל היין דיוניסוס. מנהג זה נקרא ביוונית אפיקיומין (epikyomin) או אפיקיומנוס (apikyomanos). החגיגות הללו שברו כמובן את המסגרת המשפחתית, ואכן ההסבר התלמודי לציווי האפיקומן הוא שאין מפרקים את החבורות אלא ממשיכים לעסוק בענייני הפסח (בבלי: פסחים קיט עמוד ב; ירושלמי: פסחים ע, ב).

משמעות הציווי בהגדה היא, אם כן, שאין לצאת להילולה כזו לאחר סיום סעודת הסדר. יש שיגידו שמשחק חיפוש מצת האיפוקמן אמור להיות תחליף להילולה ההלניסטית. תחליף צנוע מדי, הייתי אומר...

הסבר שונה במעט של הפסוק הוא "אין אוכלים אחרי קורבן הפסח - זה סיום הארוחה". הסבר זה מופיע בוויקפדיה, אך למיטב הבנתי זה אינו ההסבר המדויק. ההסבר כאן טוען שאין סתירה בין שתי הפרשנויות.

לאחרונה נתקלתי בהסבר הבא: "אפיקומן" משמע "הפיקו מן" או "אפיקו מן", דהיינו המן שהוא מתנת שמים יבוא בכוחות עצמו. הסבר זה ופרשנויות נוספות על בסיס לשון נופל על לשון מ"אפיקו מן" הם חביבים, אך כנראה אינם ההסבר הנכון למקור השימוש במילה אפיקומן.

מורה נבוכים

ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב העמידה אתר נאה המכיל את הטקסט המלא של מורה נבוכים כפי שתורגם מערבית ע"י מיכאל שורץ וכן את הערות שוליים של המתרגם.

הקשר לפסח? במורה נבוכים תוכלו למצוא את התשובה לשאלה 4 בחידון ההגדה.

ביטוי השבוע: לא עכברא גנב אלא חורא גנב

לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

מקור הביטוי הוא מסכת גיטין דף מה עמוד א.

משמעות הביטוי היא שיש לתלות את האשם לא במי שגנב, אלא בתנאים שאיפשרו לו את הגניבה. ביטוי בעל משמועת דומה הוא "פרצה קוראת לגנב".

ניתן, כמובן, להשתמש בביטוי גם ביחס למעשים פסולים נוספים ולא רק ביחס לגניבות.

אזהרת הומור:
למה הביטוי הזה קשור לפסח? כי עכברים הם בני חורים, אֶה... חורין.

hebrew; HEotW

קושיות לפסח

לרגל החג, הנה כמה קושיות שיספקו לכם או לילדיכם אתגר בזמן קריאת ההגדה.

1. מדוע נקראת ההגדה "הגדה" ?

2. מי צריך לשאול "מה נשתנה" ?

3. מה הם "אחד עשר כוכביא" ?

4. מה הם "שלושה עשר מִדַיָּא" ?

5. מהיכן נדע שלפחות חלק מההגדה נכתב בגולה ?

6. מצאו שמות של שני ישובים במדינת ישראל שמופיעים בהגדה.

7. מצאו בהגדה מילה המשמשת כשם של דרגה בעברית של ימנו.

8. איזה קטע המופיע בהגדה נאמר ביום העצמאות?

9. "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לֹעֵז" - מה הכוונה במילים "מעם לֹעֵז" ?

10. "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו ה-ט) - האם הכוונה בפסוק היא ללבן הארמי, כפי שכתוב בהגדה ?
לא יפורסם פתרון, אבל אתם מוזמנים לפרסם את תשובותיכם בתגובות.

קרנן

קרנן, קַרְנָן תואר. - כינוי לגבר שאשתו בוגדת בו ("מצמיחה לו קרניים").

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
קַרְנָן

מתועב / נתעב

השבוע הזדמן לי לשמוע מישהו שהסביר שהמילה נתעב היא טעות, ושיש לומר מתועב. זה, כמובן, אינו נכון, ושתי המילים הן מילים תקינות ונכונות בעברית, ולשתיהן משמעות דומה מאוד אם לא זהה.

נִתְעָב היא מן הלשון המקראית (ישעיהו יד פסוק יט) ואילו מְתֹעָב, לפי אבן-שושן, היא מלשון ימי הביניים. בשני המקרים שמות התואר הם צורת בינוני פעוּל, דהיינו צורת סבילה של פועל בזמן הווה (המילה "בינוני" משמעותה,בין היתר, זמן הווה).

'נתעב' היא צורת בינוני של בניין נפעל (שימו לב לקמץ תחת הע'), ואילו 'מתועב' היא צורת בינוני של בנין פֻּעַל. השוו, למשל, למילים נגנב (נפעל), ומפוזר (פועל).

כאמור, המשמעות של שני שמות התואר קרובה מאוד. למען האמת, אני סבור שמשמעותם זהה. מהסתכלות בכמה מילונים מתקבלת התחושה שיש הבדל דק בין המילים, כאשר 'מתועב' משמשת יותר לתיאור מעשים נוראים ועוולות, ואילו 'נתעב' משמשת יותר לתיאור תחושת מיאוס ובחילה.

אני לא סבור שיש לאבחנה זו בסיס אמיתי, אולם ייתכן שהיא משקפת את השימוש המקובל במילים הנרדפות הללו.

דוגמה מעניינת נמצא בנאומו של שרון לאחר רצח רבין: רצח יצחק רבין היה מעשה מתועב של אדם נתעב. אולם, חיפוש ברשת של שתי המילים יחד מעלה תוצאות לא חד משמעיות.

פיליטון

המילה פיליטון (טור הומוריסטי בעיתון) אינה מילה עברית במקור, כמובן. על מקורה של המילה ושורשיה תוכלו לקרוא כאן.

טעות הגיה נפוצה

הפעולה אותה אנו עושים כאשר מראים שטענה כלשהי אינה נכונה נקראת בעברית "הפרכה". צורת ההפרכה המקובלת ביותר במתמטיקה, למשל, היא על-ידי הבאת דוגמה נגדית.

לאחרונה הזדמן לי לשמוע בכמה הזדמנויות אנשים שביטאו את המילה להפריך עם הברה אַח בסיום, כך שהמילה נשמעה כמו המילה להפריח.

יונים ושממה אפשר להפריח; טענות צריך להפריך.

המקור לטעות ההגיה הוא ככל הנראה ההיקש מהמילה להוכיח. שתי הפעולות, הוכחה והפרכה, מופיעות בהקשרים דומים ולעיתים קרובות מופיעות יחד ("הוכח או הפרך את הטענות הבאות" הוא נוסח רגיל במבחנים במתמטיקה, למשל). טעות ההגיה נעשית בגלל ההידמות (או האנלוגיה) בהגיה "להוכיח - להפריח". המילה הרלוונטית בעברית היא, כמובן, "להפריך", אבל צמד המילים "להוכיח - להפריך" אינו נשמע דומה מספיק.

דוגמה דומה מאוד להידמות מופיעה במשפט ההרגעה הרגיל שנאמר לילדים: כלב נובח אינו נושך. חלק גדול מהדוברים מבטא משפט זה כך: "כלב נובח אינו נושאַח". צורת הגיה זו היא כל כך נפוצה, והחרוז כה שגור, עד שמי שנתקל בתיקון ההגיה הזה בפעם הראשונה לרוב לא מבין היכן הבעיה גם לאחר שהסבו את תשומת ליבו, ונדרשות כמה שניות עד ששמים לב שהבעיה בהגיה היא במילה "נושך".

"להחליף דיסקט"

הסבו היום את תשומת ליבי לביטוי "להחליף דיסקט" שמשמעותו היא "להתחיל לחשוב אחרת", "לשנות באופן משמעותי את תפיסת הדברים" וכד'.

מקור הביטוי הוא, כמובן, פעולת הכנסת דיסקט חדש לכונן התקליטונים במחשב, אולם כאן בדיוק הבעיה: רוב משתמשי מחשב היום אינם משתמשים כלל בדיסקטים! הביטוי, שהוא ללא ספק תוספת חדשה לאוצר הביטויים בשפה, הוא במידה רבה אנכרוניסטי כבר היום.

האנכרוניזם אינו רק משום שהשימוש בדיסקטים הולך ופוחת, אלא גם ואולי בעיקר בגלל האסוציאציה שנלווית לתיאור הפעולה של החלפת דיסקט. בזמנו, התוכנה שאוחסנה על-גבי דיסקט יחיד הייתה יכולה להיות מערכת ההפעלה המלאה של המחשב, ומכאן שפעולת החלפת דיסקט יכלה לשנות לחלוטין את התנהגות המחשב. בימינו אנו דיסקט מכיל במרבית המקרים מספר קבצי נתונים לא גדולים במיוחד, אך ודאי שלא את מערכת ההפעלה אותה מתקינים על-גבי דיסק קשיח בעל נפח אחסון גדול.

מה יעלה בגורל ביטויים, כמו "להחליף דיסקט", שמקורם בעולם הטכנולוגיה כאשר הטכנולוגיה תתקדם?

לאור משך הזמן הקצר שבו ביטויים אלה התאימו לעולם החוויות היומיומי, יש להניח שהביטויים הללו יעלמו במהרה. ראוי לזכור, מאידך, ששפה יכולה לשמר ביטויים אנכרוניסטיים שמתייחסים לעולם טכנולוגי שאינו קיים עוד. דוגמה לכך הוא אוסף הביטויים בעברית המתייחסים לחרבות, כלי נשק שאין בו שימוש רב בימינו (למשל "חרב פיפיות", "צחצוח חרבות", "שכיר חרב" ועוד)...

(תודה לדביר)

ביטוי השבוע: כבשת הרש

כִּבְשַׂת הָרָשׁ

גם ביטוי הזה, כמו הביטוי משבוע שעבר, מקורו בסיפור המקראי. הפעם מקור הביטוי הוא משל כבשת הרש מסיפור דוד ובת-שבע המסופר בספר שמואל ב פרקים יא יב.

גם זה, כמו סיפור כרם נבות, הוא אחד הסיפורים המקראיים הקאנוניים שמומלץ לכולם לקרוא, אבל למי שאין זמן הנה תקציר...

וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ...
וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה, רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ, וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה, פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ... וְלֹא יָרַד, אֶל-בֵּיתוֹ...
וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה. וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה, אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, וְנִכָּה וָמֵת.

עד כאן סיפור מעשיו של דוד, שלאחר שראה שלא יצליח לגרום לאוריה להאמין שאשתו הרה ממנו, דאג למותו במלחמה.

וַיִּשְׁלַח אדוני אֶת נָתָן, אֶל דָּוִד; וַיָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָאשׁ. לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד. וְלָרָשׁ אֵין כֹּל, כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי לוֹ, כְּבַת. וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו. וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ, מְאֹד; וַיֹּאמֶר, אֶל נָתָן, חַי אדוני, כִּי בֶן-מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת.

כששומע דוד את משל נתן הוא מיד נזעק על אי-הצדק, ונתן משיב: אַתָּה הָאִישׁ!

הביטוי "כבשת הרש" משמש לתיאור דבר מה היקר לבעליו, שנגזל ממנו או שמתנכלים לגוזלו ממנו.

סקרנים לגבי עונשו של דוד? קראו את המשך הפרק...


hebrew; HEotW

שושט

שושט, שוֹשָט ש"ע, זכר. - בן-לוויה, הנלווה לסעודה.

מקור המילה יוונית, והיא מופיעה בויקרא רבה ה: "משל לשושטה של דב שאכל סידורים של דב".

אני חושב שהמילה יצאה לחלוטין משימוש, ואף לא מצאתיה במספר מילונים.

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
שוֹשָט

כותרת מצחיקה

היום בידיעות: "הורים חד-מיניים יקבלו סיוע בדיור". זה כנראה לעומת הורים שהם דו-מיניים שלא יקבלו סיוע. אבל רגע, זה גם המצב היום לא?

הכוונה, כמובן, היא "זוגות הורים חד-מיניים יקבלו סיוע" (העבודה שהזוגות הם חד-מיניים היא החידוש, לא שההורים עצמם כאלה). הצורך בקיצור השאיר אותנו עם כותרת משונה קצת.

בטח עוד כמה שנים תהיה כותרת "הורים דו-מיניים יקבלו סיוע בדיור". אם נניח שהחלוקה לחד-מיניים ולדו-מיניים היא חלוקה ממצה, אזי המסקנה משתי הכותרות תהיה שלפני ההודעה דהיום, שום קטגוריה של הורים לא קיבלה סיוע בדיור.

אני מתנצל על כך שלקחתי את הכותרת הקצרה והמשעשעת והפכתי אותה להודעה לא כל כך קצרה ולא כל כך משעשעת - כידוע, אסור לנתח בדיחות.

ספרים סרוקים

הספריה הלאומית ("בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") פתחה במבצע מרשים של דיגיטציה (סריקה) של ספרים מתוך אוספיה.

מבחר ספרים מעניינים כבר הועלו לרשת, בהם כמה הגדות לפסח (המוקדמת שבהם מ 1527) שיכולות לעניין לאור החג המתקרב ובא.

מי שלא מתעניין בהגדות לפסח יכול לקרוא את רבינזון קרוזה (תרגום של יהודה גרזובסקי, 1928) או לעיין במחרזת : זמירות ומשחקים לגן הילדים ולבית הספר שערך לוין קיפניס ב-1923, למשל.

כל הכבוד על היוזמה!

אתר יפה

עוד אתר יפה מבית סנונית הוא הזמנה לפיוט.

האתר מכיל מאגר מרשים ביותר של פיוטים (מבוא להבנת הפיוט), הסברים, ולחנים.


אמנם רוב המקורות להם אנחנו מפנים הם מן התורה שבכתב והתורה שבעל-פה (משנה וגמרא), אך הפיוטים מהווים אלמנט תרבותי מעניין וחשוב שכדאי להכירו.

חלק מהפיוטים הם נכסי צאן ברזל, ולפחות שמם מוכר לכולם. בהחלט כדאי לעיין בהם בקפדנות מדי פעם, ולנסות להבינם לעומקם.

פיוטים "מומלצים": אדון עולם, אשת חיל, המשחק בקוביא, ונתנה תוקף, ידיד נפש, לכה דודי.

רגע של עברית

מי שכמוני לא מצליח לשמוע את "רגע של עברית" ברדיו, יכול למצוא את החומר גם באתר של רשת ב'. האתר בנוי בצורה מחרידה, ולכן קשה לתת קישור מדויק. תוכלו למצוא את "רגע של עברית" בצד שמאל למטה.

ביטוי השבוע: הרצחת וגם ירשת

הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?!



מקור הביטוי הוא ספר מלכים א פרק כא. הביטוי הוא אחד מהביטויים שמקורם הסיפור המקראי, ובמקרה זה סיפור כרם נבות.

זהו אחד הפרקים הקאנוניים שמומלץ לכולם לקרוא, אבל למי שאין זמן הנה תקציר...

כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי...וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק, כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו, כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ; אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה.
וַיּאמֶר נָבוֹת, אֶל אַחְאָב: חָלִילָה לִּי מאדוני מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ.

וַתִּכְתֹּב אִיזֶבֶל בַּסְּפָרִים, לֵאמֹר: קִרְאו צוֹם, וְהֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת.

וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב, קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף--כִּי אֵין נָבוֹת חַי, כִּי מֵת.

וַיְהִי, דְּבַר אדוני אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר. קוּם רֵד, לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר אדוני, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם יָרָשְׁתָּ
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּקְרַע בְּגָדָיו, וַיָּשֶׂם-שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ, וַיָּצוֹם.

הביטוי משמש כדבר תוכחה שמשעותו: לא זו בלבד שעשית עוול, אתה מתכוון גם להינות מפירותיו?

הביטוי דומה במשמעותו לביטוי "הוסיף חטא על פשע" אולם משמעותו חדה וחריפה יותר, הן בגלל ההתייחסות המפורשת ל"רצח" והן בגלל האזכור המשתמע של הסיפור המקראי.

hebrew; HEotW

הומור יהודי-אמריקאי

נסו לנחש מה זה JEWDO
.
.
.
A traditional form of self-defense based on talking one's way out of a tight spot

אם זה מצחיק גם אתכם, הקליקו כאן.

אפשר להירגע?

יורם מלצר (תרבות וספרות, הארץ) ממש, אבל ממש, לא אוהב את צורת השאלה "אפשר קטשופ?"

צורת השאלה שמלצר מתייחס אליה אכן נפוצה מאוד בעברית המדוברת (בשאלות כמו "אפשר חשבון?", "אפשר בלי רוטב?" וכד'). התיעוב שלו נדמה לי קצת מוגזם, אבל זו שאלה של טעם, כפי שהוא עצמו מסביר: "לא כל מה שקיים בלשון חייב לעורר בנו חיבה".

אני נוטה להסכים עם מלצר שיש בצורת השאלה הזו ביטול של האדם אליו מופנית השאלה, וודאי שלא מדובר בצורה נימוסית מאוד. אבל בהקשר של סיטואציות משפחתיות ("אפשר קטשופ?") או מתן שירות סתמי ומהיר ("אפשר חשבון?") אני לא רואה סיבה להסתייג עד כדי כך.

אגב, המקבילה באנגלית לבקשת חשבון, "the check please", היא לא הרבה יותר נעימה.

קלישאות מתוך שירים

במדורו משחק מילים כותב היום אהוד אשרי בהארץ על ציטוטים משירים "שבלו מרוב שימוש (הציטוטים, לא השירים)". למשל: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".

נסו לחשוב על עוד דוגמאות לפני שאתם מקליקים על הלינק...

אחשדרפן

אֲחַשְׁדַּרְפָּן ש"ע, זכר. - (שפה מקראית) שר או נושא משרה בכירה בממלכה הפרסי.


המילה מופיעה במגילת אסתר פרק ג' פסוק יב: וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ.


hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אֲחַשְׁדַּרְפָּן

סול בלו

חתן פרס נובל לספרות, הסופר היהודי-אמריקאי סול בלו נפטר הלילה.

כאן תוכלו לקרוא פרטים מעניינים לגבי הגלגולים של שמו (הוא נולד שלמה, וסול הוא, כמובן, היגוי אנגלי של שאול, השם בו השתמש כשהחל כותב), ובנוסף בונוס מיוחד, כמה שורות של גרסא יידית של בלו לשיר המופלא Love Song of J. Alfred Prufrock של T.S Eliot.

עוד על בלו, בדיוקן שכתבה אישתו (החמישית).

העברית היא של כולנו

חיים גורי מספר היום בידיעות אחרונות על מצבת זיכרון שראה בכפר הדרוזי בית ג'אן שבגליל.

הכתובת על המצבה היא בעברית ומתחילה בציטוט "הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ" מקינת דוד ומכילה גם את השורה "עף גוזל חתוך את השמים" משירו הידוע של אריק אינשטיין.

גורי: "דווקא המלים הלא משוערות האלה, השייכות גם להם, חוללו רגשה עד חנק בגרון. מן הצירוף הזה הגיחה הישראליות העברית מעצבת הזהות המשותפת, זו המחלחלת גם בהם, הבוחרים דווקא במלים אלה להיחקק באבן הגללית".

התקווה שהעברית מעצבת זהות משותפת היא אחת הסיבות העיקריות לקיומו של האתר הזה. העברית - על כלל משלביה - היא של כולנו, ואני מקווה שהאתר יכול לעזור ולעניין את מי שאינו "צבר" ישראלי-יהודי.

הזוג הראשון: ידיד-חבר

בהמשך לדיון על מילים בעלות משמעות קרובה.

לפי אבן-שושן חבר הוא "רע, ידיד עמית" ואילו ידיד הוא "חבר נאמן, רע טוב" וגם "אהוב, חביב". אבן שושן אף מזכיר את הביטוי ידיד נפש שמשמעותו "אהוב וחביב ביותר".

מילונים אחרים בהם בדקתי לא הדגישו את הבדל המשמעות הזה בין המילים, המעניק משמעות מיוחדת ועמוקה יותר למושג ידידות על-פני המושג חברות.

בעברית המדוברת היום בארץ, כך לפחות לפי תחושתי, המילה חבר מתארת קשר עמוק יותר מאשר ידיד. "ידיד" בדרך כלל מציינת קשר לא הדוק, קרוב במידה מסוימת למושג "מכר", ואילו חברות מדברת על קשר עמוק ותדיר.

כך למשל: -"איך היחסים בעבודה?" -"אני בקשרי ידידות עם רוב העובדים, אבל להגיד שיש לי שם חברים קרובים אי-אפשר".

כאשר ילדים בארץ מגיעים לגיל שבו הם בני שני המינים מתעניינים זה בזה, הם מציעים זה לזה "חברות". "יש לך חברה?" הוא התרגום לעברית של השאלה do you have a girlfriend.
וכך למשל, בהחלט יתכן לשמוע את המשפט הבא: "אי לי כרגע חברה אך יש לי הרבה ידידות".

כרגיל, אתם מוזמנים להגיב ולספר על ההתנסות שלכם בשימוש במילים בהן אנו דנים.

ביטוי השבוע: חילוץ עצמות

חִלּוּץ עֲצָמוֹת



מקור הביטוי הוא מסכת ברכות פרק ב דף טז ע"ב: רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד.

בהקשר זה משמעות הצירוף היא חיזוק הגוף או חוסן של עצמות הגוף. בעברית המודרנית משמעות הביטוי היא התעמלות או פעילות גופנית אחרת שמטרתה התרעננות ושחרור הגוף, במיוחד לאחר פרק זמן ארוך ללא פעילות.

למשל: לאחר נסיעה ארוכה ברכבת הרגשנו צורך עז לחילוץ עצמות, ולכן הלכנו למלון ברגל במקום לקחת מונית.

hebrew; HEotW

תרגומים של בוב דילן לעברית

אוסף גדול של שירי דילן בעברית.
אני לא יכול להעיד על איכות התרגום, אבל שווה להעיף מבט.

קריאה לפעילות!

הגיעה אלי הבשורה הלא משמחת הבאה. אני חושב שכדאי שכולם ישמעו עליה כמה שיותר מהר.

האקדמיה ללשון העברית קיבלה את דעתה של שרת החינוך על כך שמורכבות השפה העברית, המקשה על עולים חדשים, שכבות מצוקה, ופקידי ציבור, פוגעת באחדות הלאומית במדינת ישראל ובעתיד העם היהודי. לא ייתכן, מסופר שאמרה, שמינוי מצוין לנגיד בנק ישראל יותקף בטענה שהאיש אינו דובר עברית רהוטה.
לפיכך, קיבלה מליאת האקדמיה החלטה היסטורית חסרת תקדים, לפעול במלא העוצמה לפישוט השפה העברית. הפישוט יתבצע בכמה שלבים, והמעבר לשלב הבא מותנה בהצלחת השלב הקודם לו.
בשלב הראשון, יבוטלו צורות הניקוד הכפולות, וניתן יהיה לייצג כל תנועה בעזרת סימן ניקוד יחיד (פתח ישאר, קמץ יבוטל; סגול ישאר, צרה יבוטל וכן הלאה). בשלב זה יבוטל גם המפיק בהא, ושימוש בדגש קל באותיות גד"ת של בג"ד-כפ"ת.
בשלב השני (המתוכנן לשנת 2007) יוחלפו סימני הניקוד באותיות המייצגות תנועות, על-מנת להקל על מערכות דפוס ועל תעשיית העיתונות בארץ. למשל, המילה ילד תיכתב בשלב זה יEלEד.
לאחר שהאוכלוסיה בארץ תתרגל לכתיבה כזו (סוף 2008), יוחלפו סימני העיצורים באותיות לטיניות, כפי שהוצע עוד לפני שנים רבות. בשלב זה נכתוב במקום יEלEד, DELEY.
בשלב האחרון (המתוכנן ל 2010), יוחלף כיוון הכתיבה מימין-לשמאל בכתיבה משמאל-לימין, על מנת להקל על כל משתמשי המחשב בארץ הסובלים מבעיות של החלפת כיוון הכתיבה והתצוגה. כעת תכתב המילה ילד בצורה הפשוטה והמובנת YELED.

לצורך מימוש התוכנית יוקם צוות משימה לאומי.

אם כמוני אתם חושבים שמדובר בהרס של השפה העברית, היכונו לפעולה!
אני יודע שכמה אנשים עובדים על ניסוח עצומה, וכשיהיו בידיי פרטים נוספים, אודיע כאן.
עד אז, אתם מוזמנים לפנות לאקדמיה ולהביע את מחאתכם.

תוספת: למי שלא הבין עדיין, היום האחד באפריל...

נורש

נוֹרַשׁ פועל, בניין נפעל. - (ספרותית, נדיר) נעשה רָש, נעשה עני.


המילה מופיעה במשלי כ יג: אַל-תֶּאֱהַב שֵׁנָה, פֶּן-תִּוָּרֵשׁ (ציטוט שימושי בגנות העצלנות...)

המילה מופיעה הופעה נוספת במשלי ל ט: וּפֶן-אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי (פסוק מעניין שמזהיר מהעושר ומהעוני גם יחד כיכולים להביא לחטא ופגיעה באמונה).

המילה אִוָּרֵשׁ נשמעת מאוד לא מוכרת, אבל מסתבר שהיא מופיעה בשיר המפורסם כנרת של רחל ("שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם..."). ניתוח של מילים נוספות בשיר הזה ניתן למצוא באתר "השפה העברית".

מי שניסה לנחש את משמעות המילה, ייתכן והתבלבל עם שם התואר נוֹרָשׁ שהוא חלופה נדירה למילה מוּרָשׁ. הניקוד, כפי שרואים, שונה.

אגב, כתבתי פה בעבר על המעבר מבנין נפעל לבנין התפעל. המילה של היום היא דוגמה לכך, משום שהיום המילה בה משמתמשים כדי לציין שמישהו ירד מנכסיו היא התרושש (בהתפעל) ולא נורש (בנפעל).


hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
נוֹרַשׁ