עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

20.4.05

טעות הגיה נפוצה

הפעולה אותה אנו עושים כאשר מראים שטענה כלשהי אינה נכונה נקראת בעברית "הפרכה". צורת ההפרכה המקובלת ביותר במתמטיקה, למשל, היא על-ידי הבאת דוגמה נגדית.

לאחרונה הזדמן לי לשמוע בכמה הזדמנויות אנשים שביטאו את המילה להפריך עם הברה אַח בסיום, כך שהמילה נשמעה כמו המילה להפריח.

יונים ושממה אפשר להפריח; טענות צריך להפריך.

המקור לטעות ההגיה הוא ככל הנראה ההיקש מהמילה להוכיח. שתי הפעולות, הוכחה והפרכה, מופיעות בהקשרים דומים ולעיתים קרובות מופיעות יחד ("הוכח או הפרך את הטענות הבאות" הוא נוסח רגיל במבחנים במתמטיקה, למשל). טעות ההגיה נעשית בגלל ההידמות (או האנלוגיה) בהגיה "להוכיח - להפריח". המילה הרלוונטית בעברית היא, כמובן, "להפריך", אבל צמד המילים "להוכיח - להפריך" אינו נשמע דומה מספיק.

דוגמה דומה מאוד להידמות מופיעה במשפט ההרגעה הרגיל שנאמר לילדים: כלב נובח אינו נושך. חלק גדול מהדוברים מבטא משפט זה כך: "כלב נובח אינו נושאַח". צורת הגיה זו היא כל כך נפוצה, והחרוז כה שגור, עד שמי שנתקל בתיקון ההגיה הזה בפעם הראשונה לרוב לא מבין היכן הבעיה גם לאחר שהסבו את תשומת ליבו, ונדרשות כמה שניות עד ששמים לב שהבעיה בהגיה היא במילה "נושך".

7 תגובות

Blogger אהוד כתב

וואו, אלה שאלות עמוקות...

אבל מסתבר שכתבתי כבר מניפסט בעניין, אחרי חיפוש נואש אפילו מצאתי אותו. ראה כאן:

http://hebrewlog.blogspot.com/2004/09/blog-post_04.html

6:02 אחה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

מעולם לא נתקלתי בטעויות ההגיה האלה

5:13 אחה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

דוגמה נוספת לטעות שנוצרה בצורה זו היא "לא יאומן כי יסופר". הצורה הנכונה היא כמובן ייאמן, בבניין נפעל, שכן המילה יאומן בבניין פועל קשורה לאימונים (כמו מאמן).
אלא שדוגמאות אלו שהראית הן גם שגיאות כתיב, ואילו דוגמה זו אינה גוררת שגיאת כתיב בכתיב חסר ובלתי מנוקד; כנראה זאת הסיבה ששתי טעויות אלו (נושח, להפריח) אינן נפוצות בקרב מבוגרים, להבדיל מ"לא יאומן".
אין קשר, כמובן, לנחמן מאומן.

שלכם, איתמר_מ

6:37 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

"לא יאומן כי יסופר" היא באמת דוגמא טובה, שכחתי ממנה לגמרי.

אני לא בטוח שהסיבה לתפוצה של טעויות ההגיה הללו קשורה לכתיב, ומנסיוני כל הטעויות הללו נעשות הן על-ידי מבוגרים והן על-ידי ילדים.

8:28 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

מספרים על ח.נ.ביאליק כי נהג להשתמש בביטוי "לא יאומן כי יסופר" (יאומן ולא ייאמן...), בהקשר מקורי משלו, וכמובן באופן שגוי במכוון.
ביאליק השתמש במלה "יאומן" מלשון אומן (העוסק באומנות) ו"יסופר" מלשון תספורת. בכך, לעג ביאליק לאומנים שסבבו אותו, ונהגו לגדל שער ראשם וזקנם, ובכך לבנות לעצמם חזות בוהמיינית.

12:57 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

תודה על הסיפור על ביאליק. משום מה חשבתי שמקורו בשלונסקי...

12:17 לפנה״צ  
Anonymous נעם כתב

אני מכיר את "הוכח או הפרך" בתור בדיחה מתקופת הלימודים שלי בטכניון.
לפחות בין אלה שאני היכרתי, היה ברור לכולם שזה בצחוק. אף אחד לא טעה בהגיה של המילים האלה.

11:02 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home