"להחליף דיסקט"
הסבו היום את תשומת ליבי לביטוי "להחליף דיסקט" שמשמעותו היא "להתחיל לחשוב אחרת", "לשנות באופן משמעותי את תפיסת הדברים" וכד'.
מקור הביטוי הוא, כמובן, פעולת הכנסת דיסקט חדש לכונן התקליטונים במחשב, אולם כאן בדיוק הבעיה: רוב משתמשי מחשב היום אינם משתמשים כלל בדיסקטים! הביטוי, שהוא ללא ספק תוספת חדשה לאוצר הביטויים בשפה, הוא במידה רבה אנכרוניסטי כבר היום.
האנכרוניזם אינו רק משום שהשימוש בדיסקטים הולך ופוחת, אלא גם ואולי בעיקר בגלל האסוציאציה שנלווית לתיאור הפעולה של החלפת דיסקט. בזמנו, התוכנה שאוחסנה על-גבי דיסקט יחיד הייתה יכולה להיות מערכת ההפעלה המלאה של המחשב, ומכאן שפעולת החלפת דיסקט יכלה לשנות לחלוטין את התנהגות המחשב. בימינו אנו דיסקט מכיל במרבית המקרים מספר קבצי נתונים לא גדולים במיוחד, אך ודאי שלא את מערכת ההפעלה אותה מתקינים על-גבי דיסק קשיח בעל נפח אחסון גדול.
מה יעלה בגורל ביטויים, כמו "להחליף דיסקט", שמקורם בעולם הטכנולוגיה כאשר הטכנולוגיה תתקדם?
לאור משך הזמן הקצר שבו ביטויים אלה התאימו לעולם החוויות היומיומי, יש להניח שהביטויים הללו יעלמו במהרה. ראוי לזכור, מאידך, ששפה יכולה לשמר ביטויים אנכרוניסטיים שמתייחסים לעולם טכנולוגי שאינו קיים עוד. דוגמה לכך הוא אוסף הביטויים בעברית המתייחסים לחרבות, כלי נשק שאין בו שימוש רב בימינו (למשל "חרב פיפיות", "צחצוח חרבות", "שכיר חרב" ועוד)...
(תודה לדביר)
מקור הביטוי הוא, כמובן, פעולת הכנסת דיסקט חדש לכונן התקליטונים במחשב, אולם כאן בדיוק הבעיה: רוב משתמשי מחשב היום אינם משתמשים כלל בדיסקטים! הביטוי, שהוא ללא ספק תוספת חדשה לאוצר הביטויים בשפה, הוא במידה רבה אנכרוניסטי כבר היום.
האנכרוניזם אינו רק משום שהשימוש בדיסקטים הולך ופוחת, אלא גם ואולי בעיקר בגלל האסוציאציה שנלווית לתיאור הפעולה של החלפת דיסקט. בזמנו, התוכנה שאוחסנה על-גבי דיסקט יחיד הייתה יכולה להיות מערכת ההפעלה המלאה של המחשב, ומכאן שפעולת החלפת דיסקט יכלה לשנות לחלוטין את התנהגות המחשב. בימינו אנו דיסקט מכיל במרבית המקרים מספר קבצי נתונים לא גדולים במיוחד, אך ודאי שלא את מערכת ההפעלה אותה מתקינים על-גבי דיסק קשיח בעל נפח אחסון גדול.
מה יעלה בגורל ביטויים, כמו "להחליף דיסקט", שמקורם בעולם הטכנולוגיה כאשר הטכנולוגיה תתקדם?
לאור משך הזמן הקצר שבו ביטויים אלה התאימו לעולם החוויות היומיומי, יש להניח שהביטויים הללו יעלמו במהרה. ראוי לזכור, מאידך, ששפה יכולה לשמר ביטויים אנכרוניסטיים שמתייחסים לעולם טכנולוגי שאינו קיים עוד. דוגמה לכך הוא אוסף הביטויים בעברית המתייחסים לחרבות, כלי נשק שאין בו שימוש רב בימינו (למשל "חרב פיפיות", "צחצוח חרבות", "שכיר חרב" ועוד)...
(תודה לדביר)
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
5 תגובות
גם 'נפל לו האסימון' שורד, על אף שכבר אין אסימונים. כך גם 'לא שווה גרוש' או אגורה. אם כי אולי לא עבר מספיק זמן כדי שייעלמו.
גם ברבדים קודמים של השפה השתמרו אנכרוניזמים כאלה. הביטוי "נאסף אל אבותיו", למשל, הוא שריד כזה, מתקופת בית ראשון.אז נקברו היהודים במערות קבורה, שבהן משכבים (מעין מיטות אבן, ומכאן ביטוי אנכרוניסטי נוסף: "נוח בשלום על משכבך", גם בתקופה שבה מזמן אין משכבים). זמן מה אחרי הקבורה פונו העצמות לתוך כוך שמתחת למשכבים. הכוך כונה מאספה, כי לשם נאספו ורוכזו כל עצמות המתים המשפחתיות. כך אפשר היה להשתמש במקום הקבורה המשפחתי לדורות, בלי הצפיפות והדחיסות של הקבורה האינדבדואליסטית של ימינו.
מעניין אם בצבא עדיין הופכים תקליט אחרי שנה וחצי.
נאסף אל אבותיו. בית ראשון?
לאו דווקא, זה מתקופת בית שני.
נדמה לי שגם במילה מחשב טמון סוג של אנכרוניזם בגלל האבולוציה הארוכה של אותה מכונת החישוב הפשוטה שהומצאה בשנות ה-60 הרחוקות.
הוסף רשומת תגובה
<< Home