אפיקומן
אחת השורות הסתומות יותר בהגדה היא "אין מפטירין אחרי הפסח אפיקומן". מהו האפיקומן שמדובר בו, ולמה הכוונה בכך שאין מפטירין אותו? הרי כולנו יודעים שצריך לחפש את האפיקומן כדי לקבל מתנה?
ובכן, המושג "אפיקומן" הוא מושג יווני שמשמעותו חגיגה שנערכה אחרי הסעודה. אחרי הסעודה הביתית היו יוצאים לחגיגה בכיכרות העיר שהייתה למעשה סדרה של פולחני שיכרות יצריים לכבוד אל היין דיוניסוס. מנהג זה נקרא ביוונית אפיקיומין (epikyomin) או אפיקיומנוס (apikyomanos). החגיגות הללו שברו כמובן את המסגרת המשפחתית, ואכן ההסבר התלמודי לציווי האפיקומן הוא שאין מפרקים את החבורות אלא ממשיכים לעסוק בענייני הפסח (בבלי: פסחים קיט עמוד ב; ירושלמי: פסחים ע, ב).
משמעות הציווי בהגדה היא, אם כן, שאין לצאת להילולה כזו לאחר סיום סעודת הסדר. יש שיגידו שמשחק חיפוש מצת האיפוקמן אמור להיות תחליף להילולה ההלניסטית. תחליף צנוע מדי, הייתי אומר...
הסבר שונה במעט של הפסוק הוא "אין אוכלים אחרי קורבן הפסח - זה סיום הארוחה". הסבר זה מופיע בוויקפדיה, אך למיטב הבנתי זה אינו ההסבר המדויק. ההסבר כאן טוען שאין סתירה בין שתי הפרשנויות.
לאחרונה נתקלתי בהסבר הבא: "אפיקומן" משמע "הפיקו מן" או "אפיקו מן", דהיינו המן שהוא מתנת שמים יבוא בכוחות עצמו. הסבר זה ופרשנויות נוספות על בסיס לשון נופל על לשון מ"אפיקו מן" הם חביבים, אך כנראה אינם ההסבר הנכון למקור השימוש במילה אפיקומן.
ובכן, המושג "אפיקומן" הוא מושג יווני שמשמעותו חגיגה שנערכה אחרי הסעודה. אחרי הסעודה הביתית היו יוצאים לחגיגה בכיכרות העיר שהייתה למעשה סדרה של פולחני שיכרות יצריים לכבוד אל היין דיוניסוס. מנהג זה נקרא ביוונית אפיקיומין (epikyomin) או אפיקיומנוס (apikyomanos). החגיגות הללו שברו כמובן את המסגרת המשפחתית, ואכן ההסבר התלמודי לציווי האפיקומן הוא שאין מפרקים את החבורות אלא ממשיכים לעסוק בענייני הפסח (בבלי: פסחים קיט עמוד ב; ירושלמי: פסחים ע, ב).
משמעות הציווי בהגדה היא, אם כן, שאין לצאת להילולה כזו לאחר סיום סעודת הסדר. יש שיגידו שמשחק חיפוש מצת האיפוקמן אמור להיות תחליף להילולה ההלניסטית. תחליף צנוע מדי, הייתי אומר...
הסבר שונה במעט של הפסוק הוא "אין אוכלים אחרי קורבן הפסח - זה סיום הארוחה". הסבר זה מופיע בוויקפדיה, אך למיטב הבנתי זה אינו ההסבר המדויק. ההסבר כאן טוען שאין סתירה בין שתי הפרשנויות.
לאחרונה נתקלתי בהסבר הבא: "אפיקומן" משמע "הפיקו מן" או "אפיקו מן", דהיינו המן שהוא מתנת שמים יבוא בכוחות עצמו. הסבר זה ופרשנויות נוספות על בסיס לשון נופל על לשון מ"אפיקו מן" הם חביבים, אך כנראה אינם ההסבר הנכון למקור השימוש במילה אפיקומן.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
5 תגובות
לפני כמה שנים, הרב מרדכי אלון העביר שעור ובו השוה בין אפיקומן למן והציע שהבטוי יכול להיות "אפיקו מן" - כלומר "תוציאו את המן שנשמר."
המחלוקת שאליה הפנית בתלמוד מראה שגם דוברי יוונית (אמוראי הירושלמי!) לא ידעו את משמעות המילה. זיהוי המילה היוונית לא שרד מתקופות קדומות, ואילו הזיהויים החדשים נראים לי בעיתיים מאוד, בין היתר כי כולם מסתמכים על נוסח שנראה כנוסח מאוחר ומשובש של המילה.
אני חושש שאין כיום הצעה מניחה את הדעת לאטימולוגיה של המילה, אשר תתחשב בהגייתה המקורית (ככל הנראה afikimon).
הרב מרדכי אלון יכול להגיד הרבה דברים....
ישראל יעקב יובל, במאמר משנת 95 (שאחר כך הפך לפרק השני בספרו "שני גויים בבטנך") מציין (ע' 92 בספר) כי aphikomenos ביוונית משמעותה ביאה, או הגעה, וכי המלה שמשה את מליטו מסרדיס (ואחרים) לתאר את הגעתו של ישו מהשמיים לארץ. יובל טוען כי מתן פרשנויות שונות למלה הוא שריד לפולמוס יהודי נוצרי מתקופת התגבשותה של ההגדה. עוד הוא מציין, כי בימי הביניים מקובל היה להגות afikomen ולא afikoman כפי שמקובל היום - מה שמחזק את הקשר למקור האטימולוגי שהוא מציע.
הפרשנות הזו לא מוכרת לי. כיצד לפיה יש לפרש את אין מפטרין וגו'?
הוסף רשומת תגובה
<< Home