מתועב / נתעב

השבוע הזדמן לי לשמוע מישהו שהסביר שהמילה נתעב היא טעות, ושיש לומר מתועב. זה, כמובן, אינו נכון, ושתי המילים הן מילים תקינות ונכונות בעברית, ולשתיהן משמעות דומה מאוד אם לא זהה.

נִתְעָב היא מן הלשון המקראית (ישעיהו יד פסוק יט) ואילו מְתֹעָב, לפי אבן-שושן, היא מלשון ימי הביניים. בשני המקרים שמות התואר הם צורת בינוני פעוּל, דהיינו צורת סבילה של פועל בזמן הווה (המילה "בינוני" משמעותה,בין היתר, זמן הווה).

'נתעב' היא צורת בינוני של בניין נפעל (שימו לב לקמץ תחת הע'), ואילו 'מתועב' היא צורת בינוני של בנין פֻּעַל. השוו, למשל, למילים נגנב (נפעל), ומפוזר (פועל).

כאמור, המשמעות של שני שמות התואר קרובה מאוד. למען האמת, אני סבור שמשמעותם זהה. מהסתכלות בכמה מילונים מתקבלת התחושה שיש הבדל דק בין המילים, כאשר 'מתועב' משמשת יותר לתיאור מעשים נוראים ועוולות, ואילו 'נתעב' משמשת יותר לתיאור תחושת מיאוס ובחילה.

אני לא סבור שיש לאבחנה זו בסיס אמיתי, אולם ייתכן שהיא משקפת את השימוש המקובל במילים הנרדפות הללו.

דוגמה מעניינת נמצא בנאומו של שרון לאחר רצח רבין: רצח יצחק רבין היה מעשה מתועב של אדם נתעב. אולם, חיפוש ברשת של שתי המילים יחד מעלה תוצאות לא חד משמעיות.