וולטשמרץ

קושיה:

האם ההיפך מלהזדקן זה להצטער?

נשיא אך לא נישא

אחד הדברים החביבים עלי בסדרה הנפלאה "הבית הלבן" היה הדיונים הלשוניים בין יועצי התקשורת של הנשיא. על כל מילה הם דנו: מה המשמעות המדויקת של המילה, מי כבר השתמש בה בעבר, איזה משמעויות נסתרות אפשר להסיק ממנה ועוד. כל היועצים, כמובן, בוגרי אוניברסיטאות עלית באמריקה, ועולם האסוציאציות שלהם נע בין ספרות מופת לאופרטות של גילברט וסליוון.

אצלנו, מאידך הלך לעולמו אפרים קציר. ראש הממשלה ספד לו ואמר "גם כשהיה נשיא לא היה נישא".

כוונת הדובר טובה, כמובן: קציר היה ידוע בצניעותו הרבה. כותב ההספד רצה לומר שקציר לא התנהגת ביהירות. אני מניח שכותב ההספד אף כתב זאת בתחילה כך "גם כשהיה נשיא לא התנשא". אבל הניסוח הסופי "גם כשהיה נשיא לא היה נישא" יכול להתפרש (וזה אף הפירוש הנכון מילונית, לדעתי) "גם כשהיה נשיא לא היה רם וגבוה". אלא, שרם ונישא אכן היה, גם אם לא נהג בהתנשאות...

יש הבדל בעברית המדוברת (ולא רק בה) בין נישָא לבין התנשא.

סתם חוסר רגישות לשונית, תיקון יתר של עורך לשוני, או טעות פרוידיאנית - אתם תחליטו.

דיון מההפטרה

רן הכהן כותב בתרבות וספרות של הארץ על האבחנה הכאילו-לשונית יהודי נפטר, גוי מת: "הפלפול הדתי-לאומני הזה הוא מהלך כפול של התחסדות. ראשית, ההבחנה מוצגת כעניין דתי נייטרלי: הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם בצלמו, בחר להטיל עול מצוות על יהודים בלבד; אין כאן מה להיעלב, ובוודאי שאין כאן גזענות. שנית, הפוליטיות של ההבחנה מוסתרת על ידי הצגתה כעניין של עברית נכונה, ממש כמו ההבדל בין "שלוש" ל"שלושה". דובר שאינו מבחין בין המיתות אינו נתפס כבעל השקפת עולם שונה (שוויונית, נאורה), אלא כבור ועם הארץ, כמי שאינו מכיר את כללי הלשון ואינו שולט במקורות - כמיטב המסורת על אודות "העגלה הריקה"."

על איזה דיאלקט של בעברית מדבר רן הכהן? נדמה מהרשימה שיש בידול מובהק, ואין משתמשים במילה "מת" ביחס ליהודים ולהיפך. ייתכן שבמגזרים מסוימים אכן כן, אף שאינני בטוח בכך. להרגשתי אין הדבר נכון לגבי העברית הישראלית כפי שלמשל משמשת את אמצעי התקשורת החילוניים. לאור כך שאין נתונים סטטיסטיים ברשימה אינני יודע איך להתייחס לטיעון ולמסקנות של הכותב.

דעות ותגובות יתקבלו בברכה.

כישורים

יוסי ורטר בהארץ: "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני תקופת הכשרה, או אכשרה (מלשון כשר), בראשות הממשלה."

המילה אכשרה שאבן שושן מפרש כך: "הכשרה, העשות כשר וזכאי למשהו", משמשת כמעט תמיד בהקשר הביטוחי בצרוף הכבול תקופת אכשרה, דהיינו תקופת המינימום בה אדם צריך לשלם פרמיית ביטוח או להיות חבר בקופה ביטוחית עד שהוא זכאי לזכות בתנאי הפוליסה.


הכשרה, משמעותה אימון או התמחות (מהפועל הכשיר), וכן כמובן עשיית דבר לכשר ("הכשרה לפסח").

שתי המילים הן "מלשון כשר", ואילו "תקופת אכשרה" אינה התקופה הדרושה לעשיית דבר מה לכשר (זו יכולה להיקרא תקופת הכשרה, עם חשש לדו משמעות). תקופת אכשרה היא תקופה של תשלום דמי ביטוח.

נדמה שמוטב היה לכתוב, "שניהם, ברק ונתניהו, אינם מעוניינים להעניק ללבני זמן להכשיר את עצמה לתפקיד, ולהכשיר את מינויה לתפקיד ראש הממשלה".