מתי מעט

בהמשך לדיון על השימוש במילים נפטר ומת, ראו את הדיווח הבא מהארץ: ליאורה אהרונסון: מיטל לא "הלכה לעולמה" - היא נרצחה.

נדמה לי שהסיבה העיקרית לשימוש במילה נפטר היא כדי להימנע משימוש במילה הצורמת מת. לדוברי עברית יש אוסף של יופמיזמים נוספים: הלך לעולמו, עבר לעולם שכולו טוב, החזיר ציוד, ועוד.

המילה מת מכבידה עוד יותר על תיאור שהוא ממילא קשה. היא קצרה ככל שניתן, ונגמרת בהברה סגורה. הסופיות וההחלטיות הזו תורמת לכך שלעתים קרובות מחפשים מילה חלופית. אפשר לעתים קרובות לשמוע את ההיסוס הקל לפני שמופיע התיאור "נפטר" או "הלך לעולמו" - המתנה קצרצרה שבה הדובר מתלבט באיזה מילה לבחור.

אגב, ראובן סיוון כותב בלקסיקון דביר לשיפור הלשון: "נפטר היא מילה מעודנת יותר ממת. אין היא צריכה משום כך להשכיח את המילה מת". נדמה שאפשר להסיק מעצה זו שסיוון גם הוא חשב שהשימוש המועט במילה "מת" נובע מרצון להשתמש במילה מעודנת (או עדינה) יותר. לא מפתיע במיוחד שככל שהאדם שמדברים עליו קרוב יותר, או מעורר יותר הזדהות, הרצון להשתמש במילה עדינה יותר יהיה חזק יותר. הסבר זה יכול להסביר לפחות חלק מהשימוש הרב יותר ב"נפטר" עבור יהודים, בשיח של יהודים ישראליים ובאמצעי התקשורת בארץ. אם כי היה בהחלט מטריד לשמוע שישנם מקומות בהם ישנן הנחיות פורמליות לבחירה בין "מת" ו"נפטר" בהתאם להשתייכות לאומית.