עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

30.8.09

חישודי לשון

הצטברו אצלי מני תופינים מפרויקט בן יהודה, שתפסו את תשומת לבי, והגיע הזמן לשתף בהם את מי שאינו עוקב בעצמו אחר הבלוג של פרויקט בן יהודה. הנה אחד מהם.

במכתב מ 1911 מאת רבקה אהרנסון מצאו אנשי הפרויקט את המילה להתגרל, שמשמעותה להגמל מהרגל, על דרך ההיפוך מ"להתרגל".

מי חידש את המילה, ובאיזה שנים היא הייתה בשימוש, אינני יודע.

תוויות: , ,

27.8.09

חידה רחובותית

מסתבר שלא רק לירושלמים גם לאנשי רחובות יש שפה ייחודית... למשל, האם מישהו שלא גדל ברחובות יודע מה משמעות המילה לזבּט (או לזבת)?

תוויות: , ,

24.8.09

שמחת בית השואבה

שתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה לכתבה על הפגנה מול שגרירות שוודיה: המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון...

צריך לקרוא: המפגינים שֶׁמָּחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

ולא

המפגינים שָׂמְחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"

עברית שפה קשה, אה?

כותבי כותרות בעיתונים אמונים על זהירות מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?

תוויות: , , ,

10.8.09

מה לעשות

טעות, או ניסוח עממי וחינני? אתם תשפטו.

תוויות: , , ,

7.8.09

חובות

הההזנחה שלי את הבלוג הזה כבר הפכה להיות עניין כרוני... אם מישהו עדיין עוקב אחרי הבלוג, אני מוריד בפניו את הכובע - ומתנצל על ההיעדרות.

גם כעת אין לי משהו לתרום, פרט לכמה קישורים שתפסו את תשומת ליבי. אני מקווה שהם יעניינו אתכם, או יגרמו למי שעדיין קורא את הבלוג לשתף אותנו בסיפורים נוספים באיזור התגובות.

הסיפור הראשון, והמעניין מכולם, הוא על ריב (או שמא ויכוח, פולמוס, וכיוצא בזה) באתר העין השביעית. עוזי בנזימן התקומם נגד כתיבה המשלבת ביטויים שנוצרו על ידי תרגום שאילה מאנגלית (כגון "תפס צד" במקום "צידד" העברי). למרבה האושר היו גם מי שהתקוממו נגד טהרנות היתר הזו. קשת הדעות, כצפוי, רחבה.

אומר רק שוויכוחים מן הסוג הזה הם חלק אינטרגלי (!) משגרת חייה של שפה, וטוב שהעמדות השונות - ובמיוחד הדוגמאות - מועלות על הנייר (או המסך). טהרנות יתר היא מציקה, ואני מדי פעם כותב כאן נגדה, אך לא פחות מציקות הן טעויות פשוטות ונעדרות הצדקה, ושפה רדודה. אלא שכדאי לשים לב שתרגומי שאילה מעשירים את השפה ומאפשרים לא רק בידול בין משלבי שפה אלא גם בידול משמעות ואפשרות לניואנסים (כך למשל ל"צידד" ניחוח פסיבי בהשוואה ל"לקחת צד" הפעיל, עד כדי כך ש"צידד" משמש לעתים פשוט במשמעות של להסכים ואילו "לקחת צד" משמש לציון מעורבות ניכרת יותר בוויכוח). לסיום אעיר שניתן לכתוב בעברית תקנית, אך בחוסר חן והיעדר סגנון, וראוי לחלק מטהרני השפה לחשוב גם על היבט זה של כתיבתם. ודי לחכימא...

* * *


אתר חדש (למדי... בקצב שלי קשה להגיד שהבלוג הזה מפרסם סקופים) המלקט סלנג עברי עלה לרשת, אלפבת שמו. האתר מעוצב יפה, ורב פיצ'רים, אך לצערי רוב ההגדרות בהן נתקלתי היו נסיונות נואלים להומור, שגבלו בעלבונות עדתיים, סקסיזם וכדומה. חבל. כרגיל באתרים מן הסוג הזה כדאי היה לנסות ולהבחין בין תיעוד של סלנג קיים (שצריך לפרט היכן ומתי המילים היו בשימוש) לבין שעשועי לשון ו"תחדישים" הומוריסטים.

* * *


הארץ, ניסו, ללא צורך וללא הצלחה, לתרגם התחכמות של אובמה על חשבונו של רם עמנואל. הניסיון לתרגום בדיחה, שמבוססת על משחק מילים הקושר ביטוי (mother's day) לקללה נפוצה, על ידי שימוש בקללה מקומית (שמקורה בערבית בכלל), הוא פשוט יותר מדי. את התוצאה המוזרה שאליה הגיעו תמצאו אם תחפשו בטקסט את המילה "אממא..."

* * *


ולבסוף, בשיטוטי ברשת הגעתי במקרה לחנות בגדים (שמא נאמר בוטיק) המכונה שקשוקה, והאתר אף מציע למבקריו הסבר על מקורו של השם, ואטימולוגיה של המאכל.