עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

7.8.09

חובות

הההזנחה שלי את הבלוג הזה כבר הפכה להיות עניין כרוני... אם מישהו עדיין עוקב אחרי הבלוג, אני מוריד בפניו את הכובע - ומתנצל על ההיעדרות.

גם כעת אין לי משהו לתרום, פרט לכמה קישורים שתפסו את תשומת ליבי. אני מקווה שהם יעניינו אתכם, או יגרמו למי שעדיין קורא את הבלוג לשתף אותנו בסיפורים נוספים באיזור התגובות.

הסיפור הראשון, והמעניין מכולם, הוא על ריב (או שמא ויכוח, פולמוס, וכיוצא בזה) באתר העין השביעית. עוזי בנזימן התקומם נגד כתיבה המשלבת ביטויים שנוצרו על ידי תרגום שאילה מאנגלית (כגון "תפס צד" במקום "צידד" העברי). למרבה האושר היו גם מי שהתקוממו נגד טהרנות היתר הזו. קשת הדעות, כצפוי, רחבה.

אומר רק שוויכוחים מן הסוג הזה הם חלק אינטרגלי (!) משגרת חייה של שפה, וטוב שהעמדות השונות - ובמיוחד הדוגמאות - מועלות על הנייר (או המסך). טהרנות יתר היא מציקה, ואני מדי פעם כותב כאן נגדה, אך לא פחות מציקות הן טעויות פשוטות ונעדרות הצדקה, ושפה רדודה. אלא שכדאי לשים לב שתרגומי שאילה מעשירים את השפה ומאפשרים לא רק בידול בין משלבי שפה אלא גם בידול משמעות ואפשרות לניואנסים (כך למשל ל"צידד" ניחוח פסיבי בהשוואה ל"לקחת צד" הפעיל, עד כדי כך ש"צידד" משמש לעתים פשוט במשמעות של להסכים ואילו "לקחת צד" משמש לציון מעורבות ניכרת יותר בוויכוח). לסיום אעיר שניתן לכתוב בעברית תקנית, אך בחוסר חן והיעדר סגנון, וראוי לחלק מטהרני השפה לחשוב גם על היבט זה של כתיבתם. ודי לחכימא...

* * *


אתר חדש (למדי... בקצב שלי קשה להגיד שהבלוג הזה מפרסם סקופים) המלקט סלנג עברי עלה לרשת, אלפבת שמו. האתר מעוצב יפה, ורב פיצ'רים, אך לצערי רוב ההגדרות בהן נתקלתי היו נסיונות נואלים להומור, שגבלו בעלבונות עדתיים, סקסיזם וכדומה. חבל. כרגיל באתרים מן הסוג הזה כדאי היה לנסות ולהבחין בין תיעוד של סלנג קיים (שצריך לפרט היכן ומתי המילים היו בשימוש) לבין שעשועי לשון ו"תחדישים" הומוריסטים.

* * *


הארץ, ניסו, ללא צורך וללא הצלחה, לתרגם התחכמות של אובמה על חשבונו של רם עמנואל. הניסיון לתרגום בדיחה, שמבוססת על משחק מילים הקושר ביטוי (mother's day) לקללה נפוצה, על ידי שימוש בקללה מקומית (שמקורה בערבית בכלל), הוא פשוט יותר מדי. את התוצאה המוזרה שאליה הגיעו תמצאו אם תחפשו בטקסט את המילה "אממא..."

* * *


ולבסוף, בשיטוטי ברשת הגעתי במקרה לחנות בגדים (שמא נאמר בוטיק) המכונה שקשוקה, והאתר אף מציע למבקריו הסבר על מקורו של השם, ואטימולוגיה של המאכל.

7 תגובות

Blogger פשוט יעל כתב

לגבי השקשוקה: אני חושבת שהקשר לםועל 'לשקשק' הוא אכן מפתה, אבל אני לא בטוחה אם הוא נכון, מכיוון שגיליתי פעם שזה גם השם של המאכל הזה בתורכית - שלא ממש קשורה לעברית.

12:55 אחה״צ  
Blogger Ors כתב

אני עוקב בקביעות אחרי יומן הרשת שלך.
ושאלה לי: האם תוכל לכתוב על שמות האצבעות ופירוש / מקור השם? (אמה/קמיצה/זרת...)

תודה

5:06 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

יעל, אני נוטה לחשוב שאת צודקת. במכוון נמנעתי לכתוב שהפירוש באתר הבוטיק הוא נכון...

Ors, אני מתבלבל באופן קבוע בשמות האצבעות... אני אנסה לראות אם יש משהו מעניין לספר עליהם.

6:56 אחה״צ  
Blogger Ors כתב

באשר לשקשוקה-
רוביק רוזנטל התייחס למקורה במדור "הזירה המילולית":
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/923/808.html

אגב, אהוד, אתה מוזמן לבקר:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=104

:)

8:59 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

תודה. את הגיגיו של רוביק אפשר לסכם במשפט זה מתוך הרשימה: "מקור המילה אינו ברור"...

הספר על שירי נעמי שמר שמוזכר ברשימה נשמע מעניין אך טרם ראיתי אותו.

9:10 אחה״צ  
Anonymous אורן כתב

אל דאגה, אנחנו כאן גם אם זה פעם ב..
אולי תפתח איזה טויטר, זה מאפשר לכתוב דברים קטנים, או לינקים לדברים יותר גדולים, וגם לענות לשאלות (אם מישהו כותב שאלה עם # והשם שלך זה יופיע אצלך וכך תוכל לענות או בקצרה או בבלוג. האפשרות לשאול ידענים מאוד חסרה וחלק מהבעיה זה שלא על כל שטות מתאים לכתוב אימייל. המסגרת הקומפקטית והמתעדכנת של טויטר מאפשרת גישה מעניינת לנושא.
תודה

9:46 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

אורן, יש גבול לכמה ערוצים תקשורת אני יכול לתחזק... יש לי טוויטר אישי (אני @אהוד) אבל הוא לא בעברית, יש לי עוד בלוג (גם הוא לא בעברית), שלא לדבר על שאלות שאני מקבל במייל (הקישור מצד שמאל) וחברויות בפייסבוק ולינקדין (ובטח שכחתי משהו...)

עקרונית, אני חושב שהכי טוב לשאול שאלות בשרשורים פתוחים, כך שכולם רואים ויכולים לענות. משום מה זה לא כל כך צלח כאן.

9:53 אחה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home