שמחת בית השואבה
שתי השורות שמופיעות אחרי הכותרת של ידיעה בעיתון, ובימים אלה גם בעמוד הבית של העיתון, מספקות מקור בלתי נדלה לשעשועים... היום בהארץ העמוד הראשי מפנה לכתבה על הפגנה מול שגרירות שוודיה: המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון...
צריך לקרוא: המפגינים שֶׁמָּחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
ולא
המפגינים שָׂמְחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
עברית שפה קשה, אה?
כותבי כותרות בעיתונים אמונים על זהירות מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?
רק דבר אחד לא הבנתי. למה המפגינים שָׂמְחוּ? חשבתי לרגע שמדובר על סרקזם, אבל אז נפל האסימון...
צריך לקרוא: המפגינים שֶׁמָּחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
ולא
המפגינים שָׂמְחוּ על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים של פלס'"
עברית שפה קשה, אה?
כותבי כותרות בעיתונים אמונים על זהירות מפני כפל משמעות. יש לי הרגשה שלאחרונה התדירות של בעיות כאלה באתר הארץ עולה. האם הסיבה לכך היא שבעלי הנסיון עזבו את המערכת?
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
7 תגובות
לֹא יַעֲזֹר כְּלוּם, כְּלוּם, כְּלוּם - בַּסּוֹף כָּל הָעִבְרִית תִּהְיֶה מְנֻקֶּדֶת.
צריך להקפיד גם על סימני פיסוק. אין ״המפגינים שמחו על...״ כ־״המפגינים, שמחו על...״
אכן, יואב. התכוונתי לדון בסוגיית הפיסוק בהודעה נפרדת, אבל הקדמת אותי.
התשובה לשאלה שבסוף הפוסט היא - כן, אבל גם בעיקר כי רמת העריכה ב'הארץ' היא מתחת לכל ביקורת. מדובר בעיתון הגדול היחיד שאין בו תפקיד מיוחד של מגיהים. רוב הטקסטים בחלק א', וגם בדה מארקר, בלתי קריאים לחלוטין.
אנונימי: ממתי זה המצב?
הדוגמה הבולטת ביותר היא הכותרת האופטימית לפני כמה שנים בעמוד הראשון של "הארץ": "אושר יבוא הבקר".
לאכזבת הקוראים הכתבה שמתחתיה דיברה על אישור ליבוא בשר בקר מארגנטינה, ולא על בואו של האושר, סוף סוף, לארצנו.
פעם אחת כתיב מלא, תמיד כתיב מלא, אז למה לקרוא ״הבֹקר״
הוסף רשומת תגובה
<< Home