זוגות

ישנם זוגות מילים קרובות מאוד במשמעות, עד שלעתים קשה להחליט האם מדור במילים נרדפות או לא. לפעמים המשמעות המילונית מעידה על המילים כנרדפות, אבל לכל אחת מהמילים קונוטציות מעט שונות, ואדם שהשפה היא שפת אימו יקפיד בבחירה ביניהן. במקרים אחרים ההגדרה המילונית יכולה לעזור בזיהוי ההבדל במשמעות, אבל פער המשמעות בין המילים הצטמצם מאוד אצל דוברי השפה.

הנה כמה זוגות מילים משני הסוגים הללו.

חכם - נבון

ידיד - חבר

משעשע - מצחיק

יפה - נאה

אתם מוזמנים להגיב ולספר האם אתם משתמשים במילים כמילים נרדפות, אם לאו.

מילים חדשות

"ידיעות" מספרים לנו על כמה מילים חדשות מבית האקדמיה. על חלקן כבר שמענו, אבל למי שטרם שמע, אז הנה:

מִצְלֶה הוא מנגל, מִרְעַש הוא סנסציה (המילה הומצאה על-ידי איתמר בן אב"י, בנו של בן יהודה, אך נשכחה) ו-הַחְפָּצה היא ההפך מהאנשה, דהיינו התייחסות למשהו כאל חפץ (פעם היו משתמשים במילה חיפצון).

אם תשאלו אותי המילים הללו הן לא מרעש. 'החפצה' היא היחידה שנראית לי בשמיעה ראשונה כבעלת סיכוי לשרוד. אבל נחיה ונראה.

קריאת (וכתיבת) בלוגים בעברית

קישורים שימושיים כאן.

בהזדמנות זו נזכיר את ההודעה שמסבירה איך למצוא את ה RSS פיד של הבלוג הזה, ואיך לקבל הודעות עדכון במייל.

אני יודע שאני צריך לשים את הקישור לפיד ואת תיבת ההרשמה בנווט בצד שמאל, אתם לא צריכים להגיד לי... פשוט עוד לא מצאתי את הזמן והמרץ לעדכן את ה template של האתר...

כתבי יד מאוירים

אוסף מרשים של כתבי יד מאוירים בעברית באתר הספריה הציבורית של ניו-יורק (NYPL). הספריה הזו היא מוסד מדהים, ואני ממליץ בחום לכל מי שמגיע לניו-יורק להקדיש לה כמה שעות.

היות שפסח עומד בפתח, מעניין להסתכל בהגדה מהמבורג (1731).

משחקי מילים

מישהו מכיר גרסאות בעברית למשחקי המילים האלה? נדמה לי שבעברית זה קצת יותר קשה...

ביטוי השבוע: נאמנים פצעי אוהב

נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב



מקור הביטוי הוא משלי כז ו': נאמנים פצעי אוהב, ונעתרות נשיקות שונא.

משמעות הביטוי היא שגם פצעים, אם הם באים מידי אוהב, מעידים על נאמנותו, והכוונה היא שאת תוכחתו של אוהב צריך לקבל ברוח טובה. אמנם דברי תוכחה מצערים את שומעם, אך מטרתם היא להועיל לו.

משמעות הפסוק כולו היא שכפי שנאמנים פצעי אוהב, כך רבות (=נעתרות. השוו ל"עתיר ידע") הן נשיקות שונא, ומכאן שלא הדבר עצמו קובע אלא הרגש והכוונה שעומדים מאחוריו.

תוספת: "פצעים נאמנים" - פצעים חמורים.

hebrew; HEotW

הפוך על הפוך

באחד ממוספי סוף השבוע נתקלתי בפרסומת לג'יפ שהשתמשה בסיסמא "לכל שבוע יש סופשבוע". נדמה לי שזה נסיון לעשות חביב "הפוך על הפוך" לאיום הצה"לי המפורסם "לכל שבת יש מוצאי שבת".

עד היום, ועברו כבר כמה שנים טובות, אני לא יכול להגיד את המשפט הזה בלי לשמוע בראשי את קולו של המ"כ שלי בטירונות מבהיר ש"לכל שבת יש מוצאי שבת, מחלקה אחת..."

ספר שנראה מעניין

הספר הזה אמנם עוסק במילים באנגלית, אבל עושה רושם שהוא מבוא מעניין לאטימולוגיה. לא יזיקו לנו ספרים כאלה בעברית...

קנט

קַנְט ש"ע, זכר. - שפה בולטת או קצה שפה חד. שוליים מוגבהים או בולטים. מסגרת.

מהמילה הגרמנית Kante.

בעברית עממית נפוץ למדי הביטוי להיות "על הקנטים", במשמעות של "להיות על הקרשים", להיות במצב רע, חלש ומוכה.

אין לי אטימולוגיה מוסמכת של הביטוי. ניחוש אפשרי הוא שהמקור הוא באחד מתחומי הספורט בהם להיות מחוץ לזירה משמעו הפסד (היאבקות, למשל). אם למישהו רעיון טוב יותר, או מידע מוסמך, אשמח לשמוע.

תוספת: ברוסית קנטים הם הצדדים של מגלשי הסקי, ומחליקים על הקנטים כאשר לוקחים סיבובים - אבל אם כל ההישענות היא על הקנטים, הרי שנופלים. ייתכן שכך הגיע אלינו הביטוי "להיות על הקנטים", אבל לך תדע... (תודה יוסי!)



hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
קַנְט

לחובבי אלפבתים

חובבי שפה בכלל ושיטות כתב בפרט יתכן וימצאו עניין באפשרות להדפיס פוסטר של כל התווים הקיימים unicode.

יוניקוד היא צורת שמירת תווים במחשב שפותחה במטרה לאפשר שימוש בכל שיטות הכתב הקיימות בעולם. יוניקוד כולל בתוכו אותיות עבריות, ערביות, יפניות, סיניות ועוד ועוד.

ביטוי השבוע: בר אוריין

בַּר אוֹרְיָן

ארמית: בן תורה.


מקור הביטוי הוא מסכת ברכות דף יב.

הביטוי משמש לתיאור אדם מלומד ומשכיל. במקור השימוש היה בד"כ לידע בתורה, אולם השימוש היום רחב יותר.

לשון רבים: בני אוריין.

אוריין משמע תורה, לימוד. קל לזכור זאת אם נזכור את התיאר מדאורייתא שמשמש לתיאור מצווה מן התורה, לעומת מצוות דרבנן שהן מצוות שקבעו אותן חכמים. אוֹרָיְתָא (נ') היא התורה.


hebrew; HEotW

מינות

מִינוּת, מינות ש"ע, נקבה. - א. כפירה בעיקרי היהדות של כתות שסטו מהם. אפיקורסות. ב. השקפה המנוגדת או כופרת באורתודוקסיה של דת כלשהי.

שימוש מקובל: "דברי מינות" - כלומר דברי כפירה.


hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
מִינוּת

עוד על "דעתנית"

בהמשך לתגובה שנכתבה פה בעניין השאלה האם המילה "דעתנית" היא כינוי גנאי, ובעקבות כך ששוחחתי עם מספר אנשים (ונשים), עולה התמונה הבאה: יש המרגישים שאכן מדובר במילה המשמשת כינוי גנאי ייחודי לנשים.

אני סבור שצריך להבחין בין כמה אפשרויות מתקבלות על הדעת, בהן לפחות:

- המילה משמשת רק כלפי נשים, ומשמעותה תמיד לגנאי.
- המילה משמשת לנשים ככינוי גנאי ולגברים כמחמאה ("דעתן").
- כינוי אישה "דעתנית" נתפס כתיאור שלילי על-ידי גברים.
- כינוי אישה "דעתנית" נתפס כתיאור שלילי על-ידי הנשים עצמן.
- המילה (בין אם בזכר או בנקבה) משמשת לעתים לגנאי ולעתים לחיוב, בהתאם להקשר.

מובן שייתכן שהיחס בין תדירות השימוש החיובי לשלילי במילה שונה כאשר התיאור הוא של גברים או של נשים.

לדעתי מבין האפשרויות שנמנו האחרונה היא הקרובה ביותר לצורת השימוש בשפה שאני מכיר. ייתכן בהחלט שבסביבות חברתיות מסוימות יש שימוש נפוץ יותר במילה עם קונוטציות שליליות, כאשר התכונה מיוחסת לנשים.

בסביבות חברתיות אחרות "דעתנות" נתפסת כתכונה חיובית, בין אם היא מיוחסת לנשים או לגברים.

יכול להיות מעניין לערוך מחקר שדה או סקר על השימוש במילה. בלי נתונים אמפיריים אפשר להסתמך רק על תחושות בטן. לי נדמה שהמילה אינה נתפסת כשלילית במיוחד, ובוודאי לא כשלילית תמיד. אבל נדמה היה לי שכדאי להבהיר שנשמעו בעניין חילוקי דעות.

יש לכם הדגמות, הערות, או חוויות אישיות עם המילה - השאירו תגובה.

שפה הולכת לאיבוד?

כתבתי כאן כבר כמה פעמים על המותגים הלועזיים כגון HOT ו YES, ומדוע לא צריך לחשוש שהם מסמלים את קיצה של השפה העברית...

מי שבכל זאת רוצה לזעוק קצת כנגד חדירת מילים לועזיות, דבר שהוא טבעי לחלוטין בכל שפה חיה ונושמת, יהנה לקרוא את יורם קניוק היום בידיעות אחרונות.

למרות הנושא הבנלי, מצאתי בכתבה את הסיפור הנחמד הזה,

כאשר אמי למדה לפני הרבה שנים בגמנסיה הרצליה ובן-יהודה חידש את המילים תזמורת ומקהלה, השמחה הייתה כה רבה שאף כי טעו ובמקום תזמורת מלשון זמר כתבו בעיתון מקהלה ובמקום מקהלה כתבו תזמורת, הטעויות האלה השתרשו עד עצם היום הזה. כל כך רצו אז עברית.

ביטוי השבוע: עדנא דרתחה

עִדָּנָא דְּרִתְחָא

ארמית: זמן הרתיחה, דהיינו שעת הכעס והרוגז, כאשר אדם "רותח מכעס".


מקור הביטוי הוא בבא קמא עמ' ס דף ב, שם בעידן רתחא במשמעות שעת צרה ופורענות.

רוב הדוברים ששמעתי מבטאים עִדְּנָא דְּרִתְחָא.

דוגמת שימוש: האם תוכלי לסלוח לי על דברים שנאמרו בעדנא דרתחה? את יודעת שלא התכוונתי למה שאמרתי.


hebrew; HEotW

בתיה עוזיאל

אפרופו חנה בבלי, עוד שם שהפך להיות מושג הוא "בתיה עוזיאל" כוהנת מלאכת היד של הטלוויזיה הלימודית, ממנה בא הביטוי האלמותי "הכינותי מראש" (יש ויכוח, עושה רושם, אם הנוסח לא היה "במקרה הכינותי מראש". לי זכור שאכן זה היה הניסוח, אבל אם מישהו זוכר בבטחון, אנא תקנו אותי).

מי שלא גדל על ברכי הטלוויזיה הלימודית כנראה שלא יזכה לצפות בתוכנית המיתולוגית של בתיה עוזיאל וללמוד כיצד אפשר לעשות שימוש חוזר בקרטון של גלילי נייר טואלט. אך אל ייאוש, בתיה עוזיאל מופיעה מדי פעם בתוכניות טלוויזיה שונות. אנחנו לקראת חג הפורים, כך שיש להניח שנראה אותה מסבירה איך להכין תחפושות זולות בבית באחת ממהדורות החדשות בתקופה הקרובה.

אין ספק ש"בתיה עוזיאל" ו"היכונתי מראש" נכנסו לעברית הישראלית (אם הדוגמאות לעיל לא מספיקות, ראו כאן). קצת חבל לי שהרעב של המדיה גורם לכך שבמקום הזכרון החביב מימי השחור לבן, אנחנו נאלצים לחזות בהפיכה של בתיה עוזיאל לפרודיה של עצמה.

איך אומרים טמטום באנגלית?

קשה להאמין, אבל הסיפור הזה כנראה אמיתי. מזמן לא נתקלתי בדוגמה ליחס טיפשי כל כך לתרגום.

כילף

כֵּילַף, כילף ש"ע, זכר. - כלי הריסה וחפירה דמוי קרדום (לשון המקרא). גרזן קטן. לשון רבים: כֵּילַפּוֹת.

ביאליק מציע לשתמש בכילף נגד דובים,

עִרְכוּ שֻׁלְחָן, פִּרְשׂוּ מַפּוֹת,
קַדְּמוּ פָּנָיו בַּכֵּילַפּוֹת.

השורות הן משיר ילדים שחיבר ביאליק, אולם המילה כילף לא תהיה מובנת לילדים ולרוב המבוגרים של ימינו.

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
כֵּילַף

טעויות תרגום

במהלך החיפוש אחר "חנה בבלי" ברשת נתקלתי בעמוד הזה שמכיל אוסף עשיר של טעויות תרגום מסדרת הטלוויזיה סיינפלד.

אותי זה הצחיק.

חנה בבלי

אחת התופעות הלשוניות המשעשעות היא הפיכה של שמות פרטיים למושגים כלליים. "אהבה אפלטונית" למשל, אינה תיאור של חייו הפרטיים של אפלטון... דוגמאות נוספות שעולות על דעתי כעת: שמשון (לתיאור מישהו חזק), גוליית (מישהו גדול) ודון קישוט (אתם יודעים מה זה אומר, נכון?)

אחרי מספיק שנים של שימוש מושגיםכאלה מגיעים למילונים רשמיים, והופכים להיות מושגים רגילים בשפה. עד אז, הבנת המושגים הללו תלויה ברקע התרבותי-חברתי של הדוברים (האם קראו את דון קישוט כשהיו ילדים?) וברקע הלשוני שלהם, כמובן.

אני משער שעולים חדשים, למשל, מתקשים לעיתים בהבנת אזכורים לשנות החמישים בארץ, במיוחד שאלה אינם מופיעים במילונים ואינציקלופדיות.

ולאחר ההקדמה הארוכה הזו, נעבור למקרה הנוכחי. בדיון על דבריו של עובדיה יוסף ששמעתי הבוקר ברדיו, אמר אחד הדוברים ששאלת ההסתה היא שאלה חוקית ולא שאלה של חנה בבלי.

לישראלים רבים ברור למי הכוונה, אבל האם באמת כולם יודעים מי הייתה חנה בבלי?

חנה בבלי (1901-1993) פרסמה טור בעיתונות היומית על נימוסים והליכות, פרסמה ספרים בנושא והרצתה עליו בפורומים רבים. מעין Miss Manners ישראלית.

שמה הפך להיות שם דבר לעיסוק (בדרך כלל צדקני ופשטני) בנימוסים והליכות.

חיפוש בגוגל הראה שמעבר לשימוש בצפוי במושג "חנה בבלי" יש גם את אלה שמשתמשים בו כדי לחתום על talkback-ים, הודעות בפורומים וכד'. מי שלא מכיר את השם יחמיץ את הסרקזם.

עד כמה שראיתי וויקפדיה העברית לא מקדישה ערך לחנה בבלי. חבל.

פעלים לא רגילים

אפרופו ההודעה הקודמת, אי אפשר שלא להיזכר ב"תגלית" של ברטרנד רסל לגבי הפעלים הלא רגילים שמשתנים כשמשתמשים בהם בגוף ראשון, שני ושלישי.

הדוגמה של רסל הייתה: I am firm, You are obsitnate, He is a pig-headed fool.

רסל הדגים כך את ההבדל בין המשמעות המילולית של מילים ובין המשמעות הרגשית שלהן.

בקרב דוברי אנגלית חיפוש שלשות מילים כאלה כבר הפך להיות משחק מקובל, ויש דוגמאות משעשעות רבות, כמו

I observe, You stare, He gawks
I motivate, You pressure, He nags

אם יש לכם דוגמאות נחמדות בעברית - השאירו תגובה!

כינויי נשים?

לרגל יום האישה הבינלאומי הוקדש מוסף ממון של ידיעות אחרונות לנושא נשים ומנהלות במקום העבודה. מעניין, אך לא שייך לתחום העיסוק שלנו כאן...

אחד המדורים, מאידך, עסק בכינויי נשים במקום העבודה, במטרה להראות שתיאורים מגמתיים משמשים לתיאור התנהגויות שנחשבות לגיטימות ואף ראויות להערכה אצל גברים, ואילו אותן ההתנהגויות עצמן אצל נשים נחשבות למגונות.

אני לא מעוניין הפעם לעסוק באופן מעמיק בסוגיה של סקסיזם בשפה, נושא שיש לי תחושה שמזמן יצא מפרופורציה, אבל נדמה לי ששווה להתייחס לכינויים שהוזכרו בממון.

יש לי חשש מסוים שהטור הנ"ל נכתב בהומור, ושניתוח רציני שלו פשוט ייחשב לחוסר חוש הומור, אבל אני ממש לא בטוח לגבי ההומור, ויתכן לגמרי שהכותבת בידיעות הייתה רצינית.

אז הנה ההערות שלי, שמתייחסות לצורת השימוש היומיומית בכינויים שמופיעים ברשימה, כפי שאני נתקלתי בהם במציאות הישראלית.

יש לה ביצים - מדובר במחמאה, שמקורה כמובן בסטיראוטיפ חיובי לגבי גברים. המקבילה הגברית היא לא "נחוש" או "עומד על שלו", כפי שסוברים בידיעות -- ניתן ומקובל לומר גם על גבר ש"יש לו ביצים", ולחילופין ש"אין לו".

היסטרית - אולי כל הגברים בידיעות אחרונות הם "אנשים של מצב רוח". אני בהחלט נתקלתי בגברים היסטריים במקום העבודה, ולאיש לא הייתה בעיה לכנותם כך. אגב, גם כאן הסקסיזם עמוק טיפה יותר: מקור המילה הוא, כמובן, בהבלים פרוידיינים לגבי נשים.

דעתנית - "דעתן" הוא כינוי מקובל לגברים. לדעתי מדובר במחמאה במרבית המקרים, למרות שאני משער שמדובר בתרגום של התיאור opinionated באנגלית, שאכן משמש ככינוי גנאי. אני לא חושב ש"משכיל" היא מילה מקבילה, ופגשתי נשים שיודעות כמשכילות, למרות שהן גם דעתניות.

לסבית - גברים יכנו גבר שלא עומד בסטיראוטיפ הגברי "הומו". איך נשים יקראו לגבר כזה? הן יגידו שהוא "נשי"... מעניין אותי לדעת איך נשים יקראו לאותה אישה שהגברים מכנים "לסבית" כי היא "מפגינה סממנים חיצוניים שנחשדים כגבריים"?

טיזרית - אני מכיר כמה גברים שתוארו בפני (על-ידי נשים) כ"פלרטטנים". אני חושב שגברים היו מכנים גברים אחרים כאלה "חרמנים" אולי. גבר לא היה מכנה גבר אחר "שרמנטי" כעניין של שגרה, אם הוא לא רוצה למצוא את עצמו מתואר כ"הומו"... האבחנה החשובה היא שגברים לא צריכים בד"כ להשתמש במיניותם כדי להתקדם במקום העבודה. וכמו שהגבר הישראלי נראה בדרך כלל, טוב שכך.

קצ'קעס וויבערס - אלה כבר באמת כינויי גנאי.

אז אולי אני מפגין חוש הומור לקוי, אבל אנשי לשון ידועים כאנשים עבשים, כך שזה עצם לא ממש מפתיע...

RSS

מי שעדיין לא עוקב אחרי "עברית, שפה קשה" בעזרת ה RSS פיד שלנו, מוזמן לקרוא עוד על RSS בקפטן אינטרנט.

למי שמתעניין בהיבטים הטכניים: בלוגר מספק פידים בפורמט שנקרא ATOM. זה המשך אבולוציוני של RSS. מרבית הכלים תומכים היום במגוון גרסאות RSS וכן ב ATOM.

פיקניק

זה סיפור ישן, אבל למה לא לנצל את ההזדמנות ולהזהיר שוב מפני אטימולוגיות עממיות?

ההסבר ב Snopes מפורט וממצה כך שלא אחזור עליו כאן, אבל מי שסקרן יכול לקרוא שם כיצד המילה פיקניק נוצרה במקור (בצרפתית).

אשל

יודעים מה הקשר בין הוצאות אש"ל (אוכל, שתיה, לינה) ועץ האשל? אני לא ידעתי.

במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות מסביר היום יגאל צור שעץ האשל סופח מים, וכשהרוח נושבת הטמפרטורה מתחת לאשל יכולה להיות נמוכה בכ-6 מעלות בהשוואה למדבר סביב. חז"ל הסבירו שאברהם נטע אשלים "כי כל מה שאורחיו שואלים הוא משאיל אותם - אכילה, שתייה ולינה". ומכאן אש"ל.

ביטוי השבוע: מי אפסיים

מֵי אַפְסַיִם

דרך מליצית לומר "מים רדודים".


מקור הביטוי הוא יחזקאל מז ג: וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם.

הצירוף "מי אפסיים" משמש לרוב בהשאלה לציון עליבות ורדידות באשר הם. כך למשל, "מי אפסיים רעיוניים", "עיסוק במי אפסיים" וכד'.

לעיתים קרובות הפועל בו משתמשים הוא לדשדש: "תוכניות הפוליטיקה בטלוויזיה מדשדשות במי אפסיים -- אך בעצם ניתן לומר זאת גם על הפוליטיקה הישראלית עצמה".



hebrew; HEotW

ע' ר' ושאר ירקות פונטיים (לעניין ר' אחורית)

בהמשך לעיסוק בר' אחורית (במילים ע'גר או רג'ר) שהוזכר כאן שבוע שעבר, מגיב השבוע עוזי אורנן ב"תרבות וספרות" של הארץ,

סימון ההגה הערבי ע'ין באות ג' לא נולד בעברית בעקבות מה "שהחליטו האנגלים לפני למעלה מ-150 שנה" כפי שסבור פרופ' נפתלי קדמון ("תרבות וספרות", 1.2). הסימון של האות הערבית ע'ין ב-ג נוהג כבר בספרות שנכתבה בעברית בימי הביניים.

אימום

אִמּוּם, אימום ש"ע, זכר. - תבנית העשויה בצורת כף רגל, באמצעותה מייצר הסנדלר נעליים. בהשאלה: תבנית העשויה בצורת איבר כלשהו של גוף האדם, ועל-פיה תופרים בגדים או כובעים.


hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אִמּוּם