עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

18.3.05

מינות

מִינוּת, מינות ש"ע, נקבה. - א. כפירה בעיקרי היהדות של כתות שסטו מהם. אפיקורסות. ב. השקפה המנוגדת או כופרת באורתודוקסיה של דת כלשהי.

שימוש מקובל: "דברי מינות" - כלומר דברי כפירה.


;

פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]