קנט

קַנְט ש"ע, זכר. - שפה בולטת או קצה שפה חד. שוליים מוגבהים או בולטים. מסגרת.

מהמילה הגרמנית Kante.

בעברית עממית נפוץ למדי הביטוי להיות "על הקנטים", במשמעות של "להיות על הקרשים", להיות במצב רע, חלש ומוכה.

אין לי אטימולוגיה מוסמכת של הביטוי. ניחוש אפשרי הוא שהמקור הוא באחד מתחומי הספורט בהם להיות מחוץ לזירה משמעו הפסד (היאבקות, למשל). אם למישהו רעיון טוב יותר, או מידע מוסמך, אשמח לשמוע.

תוספת: ברוסית קנטים הם הצדדים של מגלשי הסקי, ומחליקים על הקנטים כאשר לוקחים סיבובים - אבל אם כל ההישענות היא על הקנטים, הרי שנופלים. ייתכן שכך הגיע אלינו הביטוי "להיות על הקנטים", אבל לך תדע... (תודה יוסי!)



hebrew; HWotW