מים
הבטחתי בעבר לפרסם כאן מדי פעם תזכורות לציטוטים, חרוזים וכדומה מספרות הילדים הישראלית. אז הנה פעם נוספת תרגיל קטן לזכרון...
הנה התחלה של קטע. האם אתם יודעים מהי המילה האחרונה החסרה, ומי חיבר? כתבו את תשובותיכם בתגובות.
מים מלמעלה, ומים מתחת,
אין לך עסק נעים כמו משהו שמתחרז עם תחת!
שאלת בונוס: באיזה הטעמה יש לקרוא את המילה "הישראלית" במשפט הראשון בהודעה זו? איך המשמעות של מילה זו משתנה עם ההטעמה?
הנה התחלה של קטע. האם אתם יודעים מהי המילה האחרונה החסרה, ומי חיבר? כתבו את תשובותיכם בתגובות.
מים מלמעלה, ומים מתחת,
אין לך עסק נעים כמו משהו שמתחרז עם תחת!
שאלת בונוס: באיזה הטעמה יש לקרוא את המילה "הישראלית" במשפט הראשון בהודעה זו? איך המשמעות של מילה זו משתנה עם ההטעמה?
7 תגובות
התשובה היא כמובן "מקלחת"! אבל לצערי אני לא את סיפור הילדים ממנו לקוח הציטוט.
ובאשר למלה הפותחת - הבטחתי יש לקרוא במילעל, כי אם קוראים במילרע היא הופכת להבטחה שלי.
את השאלה מאיזה ספר זה נשאיר פתוחה בינתים...
הכתוונתי למילה "הישראלית" לא למילה "הבטחתי".
צריכים רמז?
אני אזרוק ניחוש פרוע, ברשותכם; אולי זה שווה משהו.
"הישראלית" במלעיל אינה מאנישה, ומציינת שייכות לישראל. "הישראלית" במלרע מציינת דמות אנושית, המשתייכת לעם ישראל.
יש שימוש בשתי הצורות בשתי המשמעויות. דיבור תקני הוא במלרע, ומשמש גם לציון שייכות לקבוצה, וגם כתיאור כללי (סעודה ישראלית, רווקה ישראלית).
הצורה המלעילית היא עממית יותר. ולכן היא זו שתשמש במשפט בהודעה. נסו לפרש/להגות את המשפט הבא...
הצורה הישראלית לומר ישראלית היא "ישראלית".
רמז למזהים בע"מ: החרוז מופיע אצל לאה גולדברג.
עכשיו השאלה היא היכן!
המקור לחרוז הוא ספר הילדים הקלאסי ידידי מרחוב ארנון מאת לאה גולדברג. החרוז מופיע בסיפור "שֵׁדָה".
הוסף רשומת תגובה
<< Home