הכרח

המילה "הכרח" (במשמעות necessity) מקובלת מאוד על פרשני ביטחון למיניהם, בצירופים כגון "הכרח בטחוני" וכדומה. האם צריך לומר הֶכְרֵחַ או שמא הֶכְרַח? צורת ההגיה הנכונה היא הֶכְרֵחַ (בצירה), אולם לרבים (ואני בתוכם) ההגיה השניה נשמעת טבעית יותר. זה ככל הנראה תיקון יתר הנובע מצורת המילה בסמיכות.

לפי אבן שושן צורת המילה בסמיכות היא הֶכְרַח- . אולם ראובן סיוון בלקסיקון דביר לשיפור הלשון מלמדנו שהאקדמיה פסקה שגם בסמיכות יש לבטא הֶכְרֵחַ. אינני יודע מה היו סיבות ההחלטה, אולם היא נראית לי תמוהה.

יהיו הסיבות אשר יהיו, נדע מעתה שצריך לבטא הֶכְרֵחַ ולהימנע מההגיה בפתח. כך גם במילים כגון הֶצֵּעַ (היצע), הֶסֵּעַ (היסע, הֶנֵּעַ (הינע).

תוספת: פתרון נאה לבעיה הוא להשתמש במילה כֹּרַח במקום במילה הֶכְרֵחַ. כך למשל, כֹּרַח הַמְּצִיאוּת, כֹּרַח בטחוני וכד'.

לוּדָר

לוּדָר ש"ע, זכר. - גלדיאטור.

מלטינית, דרך לשון חז"ל.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
לוּדָר

פֶה

אני לא בטוח שאני מבין מדוע יש לדווח במהדורות החדשות בארץ על מזג האוויר בארצות אירופה, אבל אם חייבים, כדאי להזכיר למגישים כלל פשוט: במילים לועזיות אין להחליף בכ"פ דגושות ברפויות ולהיפך. פראג, בפראג, לפראג - כולן בפ' דגושה.

לטעמי הכנסת דגש קל במילים לועזיות היא אחת הטעויות המציקות ביותר שעושים דוברי עברית. אפלטון עסק בפילוסופיה, בפּילוסופיה עוסק אדם החוקר פּילים.

ביטוי השבוע: קדרא דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא

קִדְרָא דְבֵי שֻתְפֵי לא קְרִירָא וְלָא חֲמִימָא

אִמרה ארמית (עירובין ג.) - קדרה של שותפים אינה קרה ואינה חמה. זאת משום שהשותפות אינה תמיד יעילה, וכל אחד מהשותפים מושך את העגלה לכיוון אחר, או שהם מחבלים זה במעשיו של זה. לעיתים מקוצר הביטוי ל"קִדְרָא דְבֵי-שֻתְפֵי".
משמעות דומה יש לביטוי באנגלית Too many cooks spoil the broth.

אַרְכּוֹף

אַרְכּוֹף ש"ע, זכר. - מִשְׁוֶרֶת, טבעת תלויה בצד האוכף, עבור כף רגלו של הרוכב.

לפי רב-מילים מִשְׁוֶרֶת היא המילה הנפוצה יותר.
משמעות נוספת שיש למילה: כלי עינויים שהיה בשימוש בעבר, שהיו מהדקים בו את רגלי או את ידי האסיר (סד).

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אַרְכּוֹף

לתעדף

הפועל "תיעדוף" נמצא בשימוש רב בצבא, וכנראה שמסיבה זו אני משתמש במילה "לתעדף" לעיתים קרובות. כמה אנשים ציינו לאחרונה שהמילה לא מוכרת להם, ונשמעת כטעות.

ובכן, המילה קיימת ומשמעותה קביעת סדר עדיפויות. כאשר אתה מחליט שמשימה א' חשובה יותר ממשימה ב' ולכן צריך להשקיע בה יותר משאבים, ניתן לומר שאתה מתעדף את א'. כדאי לישם לב להבדל העדין בין תיעדוף לבין העדפה. תיעדוף משמעות קביעת סדרי עדיפויות (prioritization), ואילו העדפה משמעה פשוט להחשיב דבר אחד יותר מאשר דבר אחר.

השורש הוא ת.ע.ד.פ ולא ע.ד.פ. השורש המרובע החדש תעדפ נגזר, כמובן, מהשורש עדפ, ושני השורשים שייכים לאותו שדה סמנטי.

תוספת: השורש תעדפ הוא שורש תניני (שניוני) שנגדר מהשורש עדפ בהפעיל (יש להניח שצורת המקור היא גוף שני זכר עתיד: "אתה תעדיף").

ארמית היא הלטנית של העברית

אני לא מצליח למצוא את הזמן לכתוב דיון יסודי בנושא הזה, אז במיטב המסורת של המדיום אני אסתפק בהודעה קצרה, ואמשיך אותה בעתיד (בלי נדר).

רוב שפות האירופאיות כמו גם האנגלית קשורות בצורה זו או אחרת ללטינית. התפתחות היסטורית של שפות הינה דבר מורכב, והקשרים בין השפות השונות ללטינית מגוונים. לא היבט זה הוא שמעסיק אותי כרגע. הקשר ההיסטורי בין העברית לארמית אינו זהה לקשר שיש בין האנגלית ללטינית, למשל.

אולם קיים דמיון רב ביחס שיש בין השפות ללטינית בשימוש יום-יומי מודרני ובין היחס בין העברית העכשיוית לארמית. רוב הדוברים בשפות האירופיאיות אינם שולטים בלטינית, אולם אנשים משכילים מכירים ביטויים מפורסמים בלטינית, ויודעים מעט על מבנה השפה. בעבר, כאשר למדו לטינית במרבית הגימנסיות, הידע היה עמוק ועשיר הרבה יותר, אולם גם היום ידע בסיסי בלטינית הוא סימן טוב להשכלה, ודרוש לצורך הבנה טובה של השפה, ושל טקסטים קאנוניים בה.

הארמית תרמה מילים רבות לעברית (דווקא, מילא, סיפא, עובדה ועוד). מילים אלה נטמעו בשפה והינן היום מילים עבריות לכל דבר ועניין. אין כל חשיבות מעשית לעובדה שמוצאן בארמית, מלבד לצורך הבנה טובה יותר של השפה, ובשביל האפשרות להפגין ידע כללי במקרה הצורך.

מאידך (נחשו מהיכן מוצאה של מילה זו!), ביטויים ארמיים נשתמרו בצורתם המקורית, והבנה שלהם היא בד"כ על דרך תרגום הביטוי כולו ולא על-ידי הבנה של כל אחת מהמילים בנפרד - למרות שקל במקרים רבים לנחש את משמעותן המילים הארמיות. לדוגמא: רחמנא ליצלן, זעיר אנפין, סדנא דארעא חד הוא ועוד.
כך בדיוק כפי שדובר אנגלית יכול לנחש את משמעות הביטוי vox populi, vox dei אולם יתקשה לקבוע מה משמעות הביטוי pecunia non olet כשיתקל בו לראשונה.

ביטוי השבוע: ניצחו אֶראֶלים את המצוּקים

ניצחו אֶראֶלים את המצוּקים

אִמרה מליצית המשולבת בהודעה על פטירתו של אדם דגול, גדול בתורה וכד'. האראלים הם מלאכים ואילו המצוקים הם צדיקי וגדולי הדור. הדימוי הוא מסיפור תלמודי המספר על אלה ואלה שאחזו בארון הקודש, ומשכו זה לכיוון זה וזה לכיוון זה. האראלים נצחו וארון הקודש נשבה.

מעיתוני סוף השבוע

במוסף "7 ימים" יש ידיעות אחרונות כותב אהרוני על מילים חדשות שמועצת הבקר מציעה עבור נתחי הבשר השונים. למשל, "אנטרקוט" יקרא מעתה "ורד הצלע", "שפונדרה" תהיה "קשתית" וכדי לקבל "סינטה" נצטרך לזכור לבקש "מותן".

אהרוני מאוד לא מרוצה מהשמות החדשים...

הַכְלָבָה

הַכְלָבָה ש"פ, נקבה. - תפירת תפרים גסים, לרוב ארעיים.

זהו שם הפעולה של הפועל הכליב. שימוש מחודש במשמעות זו של השרש כ.ל.ב הוא במילה "מכלב" במשמעות "שדכן" (מכשיר להידוק ניירות), ומכן שהמילה "הכלבה" יכולה גם לתאר פעולת שידוך.

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
הַכְלָבָה

אפרופו

בהמשך להודעה הקודמת. מהמילים פיצה וגלידה נוצרו המילים "פיצריה" ו"גלידריה".

אבל מאיפה לעזאזל מגיעה הריש?

ניחוש שלי: "פיצריה" היא מילה איטלקית. המילה "גלידריה" נוצרה בהשראת המילה המיובאת "פיצריה". (אולי בגלל שהאיטלקים אוהבים לאכול גלידה לקינוח אחרי הפיצה...)

טעות מביכה / העברית כשפה חיה

בשיחה שקיימתי היום בת שיחתי רצתה לומר שהיא פגשה מישהי במספרה, אולם בטעות אמרה "ספריה" במקום. יחי ההבדל הקטן, כמו שאומרים...

אלא שהטעות טבעית לגמרי בעברית. "מספרה", כמו "מדגרה", "מתפרה" וכד' - מהשרש ס.פ.ר. ואילו "ספריה" גם היא מאותו שורש, אלא שבמשקל של המילים "נגריה", "נשקיה" , "חלביה" (שם צה"לי לסניף השקם בו מוחרים דברי מאכל חלביים), "סרטיה" וכד'.

כלומר יש שימוש בשרש אחד בכמה משקלים בעלי משמעות זהה (מקומות) - על-מנת ליצור מילים נפרדות, כל אחת בעלת משמעות שונה לחלוטין.

שפה קשה, לא?

תוספת: להוכחה ששתי צורות הבניה משמשות גם כעת את דוברי העברית כדי ליצור מילים חדשות, הנה עוד שתי דוגמאות. "משחקיה" (משחק+יה); "מחששה" (מקום המשמש לעישון או מקום שהמעשנים בו רבים).

ביטוי השבוע: פני הדור כפני הכלב

פני הדור כפני הכלב

אם אנחנו בעניין של התדרדרות מוסרית.

הביטוי משמש כדרך להבעת חוסר שביעות רצון ממצבה המוסרי והרוחני של החברה.
ואני שואל, מה יש להם נגד כלבים?!

בימים ההם בזמן הזה

קשה להאמין שיש מישהו בארץ שלא יודע שהשבוע מלאו 100 שנה למותו של הרצל ו-70 שנה למותו של ביאליק.

הרצל וביאליק שניהם מזכירים לנו את הקשר ההדוק בין תחיית העברית לבין המפעל הציוני. נדמה שהחייאת העברית הינה אחת ההצלחות הגדולות ובנות הקיימה ביותר של הציונות. ה"מותג" הרצל גם מזכיר את אחד הצירופים המוכרים ביותר בעברית, "אם תרצו אין זו אגדה" כמובן.

ביאליק, באופן טבעי, תרם הרבה יותר ביטויים לשפה העברית ("נקמת ילד קטן", "האביר בין דמות היגון", "אומרים יש אהבה.. מה זו אהבה" ועוד ועוד).

והיות שאנו בענייני שפה הנה קטע קצר מתוך הפואמה הבריכה של ביאליק,

שפת אלים חרישית יש, לשון חשאים,
לא-קול ולא הברה לה אך גווני גוונים;
וקסמים לה ותמונות הוד וצבא חזיונות,
בלשון זו יתוודע אל לבחירי רוחו,
ובה יהרהר שר העולם את הרהוריו,
ויוצר אמן יגלום בה הגיג לבבו

צַפִּיחִית

צַפִּיחִית ש"ע, נקבה. - עוגה או עוגיה מתוקה.

המילה "צַפִּיחִית" היא ארכאית, ומופיעה היום כמעט אך ורק כחלק מהצירוף צַפִּיחִית בדבש המשמש לתיאור דבר מה מתוק במיוחד. הביטוי משמש לרוב באירוניה לתיאור אנשים או דברים שמתיקותם מוגזמת ואינה כנה. לדוגמה: "שבחי ראש הממשלה לשר האוצר - ממש צפיחית בדבש".

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:

צַפִּיחִית

הבניין הנשכח

בנייני הפועל בעברית (פעל, פיעל, פועל, נפעל, הפעיל, הופעל, והתפעל) מאפיינים צורות בניה של פעלים ("דרכי תצורה"). לשימוש בחלק מהבניינים משמעות (פועל והופעל הם סבילים) אולם הנטיה לייחס לבניינים משמעות חד-משמעית אחת ויחידה היא מוגזמת. במקרים רבים פשוט מדובר בסט של צורות נטיה ותו לא.

בניין נפעל יכול לשמש כדי לציין כמה משמעויות: פעולה סבילה ("נשבר"), פעולה רפלקסיבית ("נשמר לנפשו"), התהוות ("נברא"), פעולה הדדית ("השרים נועצו זה בזה") ואף פשוט כדי לציין פעולה רגילה ("נכנס").

מסיבה כלשהי בניין נפעל אינו פופולארי במיוחד בעברית העכשיוית. בניין התפעל נפוץ ממנו בהרבה, ובודאי באותם מקרים בהם המשמעות הדרושה היא משמעות שניתן לציינה על-ידי שימוש בכל אחד משני הבניינים הללו (וקיימת חפיפה רבה בין המשמעויות של שני הבניינים).

לאחרונה ישבתי בבית קפה, ובחור שישב בשולחן סמוך הסביר למישהו שהפלאפון שלו "התכבה". לא "כָּבָה", ואפילו לא "נִכְבָּה", אלא דווקא "התכבה". זו המגמה, אולם אני חייב לומר שמדובר בתופעה מוזרה משהו.

נציין בהזדמנות זו ש"נִכְבָּה" הינה מילה המשמשת בעיקר בלשון היום-יום העממית, ואילו "כָּבָה" הינה המילה המסוגננת יותר.

השאלה הסמנטית של השבוע

למרות הפיתוי העז, אני אמנע מלהביע דעה בעניין ההיבטים החוקיים והציבוריים של "פרשת פריצקי". למרבה המזל קיים גם היבט לשוני לפרשה.

על-מנת להכריע בפרשה חייבים לקבוע מה המשמעות של הביטוי "תתפור אותו" שמופיע בקלטת. פריצקי מבקש מהחוקר הפרטי לתפור את השר פורז. האם הכוונה להפליל את פורז במעשים שאינו אשם בהם, דהיינו "לתפור לו תיק"? אם כן הרי שמדובר במעשה חמור ביותר.
אולם עו"ד ממולח יכול לטעון שלא לכך הכוונה, ושפריצקי התכוון בסה"כ שיש לבנות תיק סביב מעשים פסולים שאברהם פורז אכן חטא בהם.
האם טענה זו יכולה להחזיק מעמד בבדיקה מדוקדקת ("דווקנית", יאמר היעץ המשפטי לממשלה...)?

זה לא לחלוטין ברור. אמנם הביטוי "לתפור תיק למישהו" משמעותו ליצור תיק שמבוסס על ראיות מזויפות (to frame someone, entrapment), אולם "לתפור את מישהו" יכול להתפרש כווריאציה על ביטויים כגון "לסנג'ר את מישהו", דהיינו פשוט כדרך מכוערת במיוחד לבקש ממישהו "לדפוק" מישהו אחר. זה אמנם לא יפה, אך לא בהכרח פלילי.
במקרה הראשון התשובה לשאלה "את מה תופרים?" היא שתופרים את התיק. במקרה השני השאלה היא בכלל "את מי תופרים?" ולא "את מה תופרים?".

הסבר זה יכול להיתפס כהתפלפלות, אולם החלטה מה המשמעות של ביטוי עממי כגון זה, וקביעה חד משמעית מהי כוונת הדובר, אינן פשוטות.

יחי ההבדל הקטן

בפחות מחצי שעה צפייה בטלוויזיה:

עולה חדש נשאל אצל "לונדון את קרישנבאום" כמה שנים הוא בארץ, וענה "ארבע שנים וחצי". כל הכבוד! אם היה משתמש בצורה השגויה "ארבע וחצי שנים" היינו יודעים שהוא צבר...

ואילו שר האוצר התראיין מכנס "קיסריה" ודיבר על "נסיון נוֹאֵל". צריך להיות "נסיון נוֹאָל", כמובן. למשל במשפט: "נסיון נוֹאָל של שר האוצר להשתמש באוצר מילים רחב משיש לו באמת".

יחי ההבדל הקטן.

ביטוי השבוע: ליקוי מאורות

ליקוי מאורות

אם אנחנו בעניין של מומים וליקויים...

ליקוי מאורות הינו ליקוי חמה או ליקוי ירח, אולם בהשאלה משמש הביטוי לציון ירידה רוחנית ושקיעה תרבותית.

כל קישור ליועץ המשפטי לממשלה, על אחריות הקורא בלבד!

מרחק חברתי

צורת הפניה לאנשים זרים שונה בשפות שונות. ישנן שפות בהן ישנה צורת כבוד מיוחדת התואמת את הבדלי המעמד בין הדוברים, לעיתים יש שימוש בצורת רבים וכד'. לכל הפחות מקובל בחברות מערביות לפנות לאדם זר, בסיטואציה שאינה חברתית, בשם משפחה בצירוף תואר מר גברת וכד'.

בעברית אין צורת כבוד מיוחדת, ובישראלית פניה בשם פרטי היא כבר הישג של עידון חברתי, לעומת צורות פניה מקובלות אחרות כמו "אחי", "מותק" ו"כפרה"...

אַסְקֻפָּה

אַסְקֻפָּה [אסקופה, כ"מ] ש"ע, נקבה. - מדרגה צמודה לדלת, הרצפה שמתחת לדלת.

מילה זו כמעט שאינה בשימוש למעט כחלק מהביטוי אסקופה נדרסת המשמש לתיאור אדם שהכול מזלזלים בו, ונוהגים כלפיו בצורה משפילה, והוא אינו מגן על כבודו וזכויותיו (יתכן משום שאינו יכול). לדוגמא: עלינו להפסיק להיות כאסקופה נדרסת, ולהרים את נס המרד!

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:

אַסְקוּפָּה

פרשת השבוע

אני מתנצל על היעדרותי מכאן השבוע. יותר מדי עיסוקים, פחות מדי זמן, וקצת שפעת הם התרוצים שלי.

אבל לפני שהשבוע ממש מסתיים, הנה כמה מילים וביטויים המופיעים בפרשת השבוע, פרשת חֻקת. היות שיש כל כך הרבה, אני משאיר למתעניינים לפתוח תנ"ך מפורש, ולקרוא בפרשה...

• [להוציא] מים מן הסלע


• מֵי מריבה


• [מלחמת] חָרמה (קמץ קטן)


• את וָהֵב בסוּפה [ואת הנחלים ארנון]


• [באו] חשבון


• עוג מלך הבשן