ארמית היא הלטנית של העברית

אני לא מצליח למצוא את הזמן לכתוב דיון יסודי בנושא הזה, אז במיטב המסורת של המדיום אני אסתפק בהודעה קצרה, ואמשיך אותה בעתיד (בלי נדר).

רוב שפות האירופאיות כמו גם האנגלית קשורות בצורה זו או אחרת ללטינית. התפתחות היסטורית של שפות הינה דבר מורכב, והקשרים בין השפות השונות ללטינית מגוונים. לא היבט זה הוא שמעסיק אותי כרגע. הקשר ההיסטורי בין העברית לארמית אינו זהה לקשר שיש בין האנגלית ללטינית, למשל.

אולם קיים דמיון רב ביחס שיש בין השפות ללטינית בשימוש יום-יומי מודרני ובין היחס בין העברית העכשיוית לארמית. רוב הדוברים בשפות האירופיאיות אינם שולטים בלטינית, אולם אנשים משכילים מכירים ביטויים מפורסמים בלטינית, ויודעים מעט על מבנה השפה. בעבר, כאשר למדו לטינית במרבית הגימנסיות, הידע היה עמוק ועשיר הרבה יותר, אולם גם היום ידע בסיסי בלטינית הוא סימן טוב להשכלה, ודרוש לצורך הבנה טובה של השפה, ושל טקסטים קאנוניים בה.

הארמית תרמה מילים רבות לעברית (דווקא, מילא, סיפא, עובדה ועוד). מילים אלה נטמעו בשפה והינן היום מילים עבריות לכל דבר ועניין. אין כל חשיבות מעשית לעובדה שמוצאן בארמית, מלבד לצורך הבנה טובה יותר של השפה, ובשביל האפשרות להפגין ידע כללי במקרה הצורך.

מאידך (נחשו מהיכן מוצאה של מילה זו!), ביטויים ארמיים נשתמרו בצורתם המקורית, והבנה שלהם היא בד"כ על דרך תרגום הביטוי כולו ולא על-ידי הבנה של כל אחת מהמילים בנפרד - למרות שקל במקרים רבים לנחש את משמעותן המילים הארמיות. לדוגמא: רחמנא ליצלן, זעיר אנפין, סדנא דארעא חד הוא ועוד.
כך בדיוק כפי שדובר אנגלית יכול לנחש את משמעות הביטוי vox populi, vox dei אולם יתקשה לקבוע מה משמעות הביטוי pecunia non olet כשיתקל בו לראשונה.