הצרה עם מילים לועזיות

הצרה עם מילים לועזיות שחודרות לעברית הוא שאנחנו מתחילים להשתמש בהן כשאנחנו מדברים אנגלית, למרות שלא תמיד יש להן באנגלית את המשמעות המצופה.

למשל, פלסטר. מי שיכנס לבית מרקחת באמריקה ויבקש plaster יקבל חזרה מבטים תמהים. בארה"ב קוראים לפלסטרים bandage (שזו גם תחבושת) או Band-Aid, בטח שלא plaster. מביך לא?

מסתבר, למרבה האושר, שאת אותה טעות שעושים דוברי עברית יכולים לעשות גם דוברי אנגלית מבטן ומלידה: המילה פלסטר היא המילה שבה משתמשים באנגליה!

אגב, ריבוי הדיאלקטים של האנגלית יוצר קשיים, שלא לומר מצבים משעשעים, לדוברי אנגלית. מטרת המילון שהפניתי אליו היא לעזור לאנגלים להסתדר עם האנגלית בארה"ב...

המילה המצחיקה ביותר בגלל המשמעות השונה שלה באנגלית-אמריקאית ואנגלית-בריטית היא nappy. תנסו פעם לבקש nappy ממלצר במסעדה מפוארת בלונדון...

ועל זה כבר נאמר פעם, Two nations separated by a common language.

וחזרה לעברית. עוד מילה שקיבלה בעברית משמעות מיוחדת היא טֶסְט. בארץ טסט הוא מבחן מעשי בנהיגה. באנגלית המילה טסט משמשת, כמובן, למבחן כלשהו. אם תגידו לחבר בריטי שעברתם טסט בפעם השביעית, יש להניח שהוא יחשוב שלמדתם באוניברסיטה עם הרבה מאוד מועדי ב'.

כמו יין טוב

תרגום, גם תרגום מופתי של יצירות מופת, מתיישן עם הזמן. בעוד שיש עניין לקרוא את שייקספיר באנגלית אליזבתנית, כשנקרא תרגום נעדיף תרגום המנצל את מגוון האפשרויות הלשוניות העומדות בפני מתרגם בן זמננו.

לכן יש צורך לתרגם מחדש שוב ושוב את אותן יצירות שתורגמו כבר בעבר.

ערוץ האקשן (AXN) משדר את סדרת הפולחן ה-A Team ("צוות לעניין", בשבילכם) עבור כל מי שלא ראה אותה בשעתו, ולכל מי שמתגעגע. הסדרה היא ענתיקה טלוויזיונית, אבל התרגום חדש.

איך אני יודע? פשוט: הביטוי האמריקאי No Way מתורגם ל-"אין מצב".
השימוש ב-"אין מצב" במשמעות זו הוא חדש למדי, וחדש עוד יותר השימוש בביטוי הסלנג הזה בתרגום תוכניות טלוויזיה.

חידושים לשוניים מאפשרים לנו לתארך טקסטים, ובמקרה הנוכחי לתארך את התרגום של "צוות לעניין", שעל אף גילה לא נס ליחה. מומלץ לחובבי סדרות אקשן ישנות...

נ"ב
חידה - מה הקשר (הלשוני, כמובן) של הודעה זו לשמחת תורה?

שמחת תורה

בשמחת תורה חוגגים את סיום קריאת התורה, והתחלת הקריאה בה במחזור חדש.

הקורא האחרון בתורה נקרא חתן תורה. כאשר הוא מסיים את הקריאה של הפסוק האחרון בתורה (דברים לד יב) במילים "לעיני כל ישראל" אומרים חזק חזק ונתחזק.

למה "חתן תורה"? ככל הנראה הכינוי הזה הוא שיבוש של "חתם תורה", שכן חתן התורה הוא החותם את קריאת התורה. חז"ל מצדיקים את הכינוי "חתן תורה" תוך היעזרות בפסוק "תורה צִווה לנו משה מוֹרָשָה קהילת יעקב" (דברים לג ד). את המילה מוֹרָשָה הם קוראים במדרש כ-מאורסה, כאילו עם ישראל הוא החתן והתורה היא הכלה.

בהשראת "חתן תורה" נוצר הכינוי חתן בראשית הניתן למי שנבחר להיות הקורא הראשון בתורה, ולקרוא את התחלת ספר בראשית ("חתם בראשית" לא היה מצלצל כל כך טוב).

"ידיעות אחרונות" מטפס על השפה העברית

אני חש רחמים כלפי עורכי העיתונים שנאלצו בתקופת החגים האחרונה להפיק מוספים על גבי מוספים בין אם היה להם מה לומר ובין אם לאו.

"ידיעות אחרונות" מקדישים חלק ניכר ממוספי שמחת תורה שלהם לשפה העברית, וחובבי הבלוג הזה יתכן וירצו להעיף מבט.

מדור הספרות (בתוך ה"מוסף לחג") מכיל אוסף רשימות על השפה העברית שאין כמותה מה זה מגניבה ומאממת. בין הכותבים: ירון לונדון ("קרב היום... שכל עמלם של מחדשי השפה יירד לטמיון והשפה הישראלית תדמה לאמריקאית קלוקלת..."), ירון פריד ("אין, אין על השפה בעברית בואכה 2006") ויהודה אטלס ("המסקנה שלי: אנחנו חייבים לחזור לשפה העברית").

ואילו ב"מגזין שמחת תורה" (שם המוסף קצת אירוני בהתחשב באייטם הקודם) מציגים את המילון הגזעי המקוצר (מאוד) המכיל 22 מילות סלנג שהלכו קפּוּט והיינו שמחים להחזיר למוֹדה.

אני לא ממש בטוח שאנחנו רוצים להחזיר למודה את הכינוי סבון אבל אין ספק שחזרתן של קוגלגר, טרמח וזיגי תוסיף אור לחיינו.

גם מי שלא מתעניין יותר מדי בסלנג יהנה מהאיורים השווים (כרגיל) של אנגלמאיר.

(למתקשים: קוגלגר = מחורפן. השימוש העיקרי הוא בביטויים במבנה "אם תנחש כמה עלה האוטו, אני קוגלגר"; טרמח = אחד מעפן, בטורקית. זיגי = חנוּן)

תעתיק - תעתוק

בעקבות ההודעה על כוס תרמית, חשבתי שכדאי לחדד את הנושא הזה.

קיימים שני סוגי תרגום: transcription ו-transliteration

transcription: העתקה של מילים משפה אחת לאחרת באותיות של השפה האחרת ובכתיב המתאים ביותר לצליל המקורי.

transliteration: העתקה של מילים משפה אחת לאחרת באותיות של השפה האחרת ובכתיב המשקף את הכתיב בשפה המקורית בצורה המדויקת ביותר. הרעיון הוא שכל אות בכתיב של השפה המקורית מיוצגת על-ידי אות בשפה השניה.

המושגים קרובים מאוד, אך אינם זהים (ראו בוויקיפדיה כאן וכאן).


למושג הראשון קוראים בעברית תעתיק של הגאים, ולשני תעתיק של אותיות.

בעברית קיימים שני מושגים: תִּעְתּוּק (ככל הנראה transliteration) ו-תַּעְתִּיק (ככל הנראה transcription). המושגים אמורים לדעתי לשמש למשמעויות השונות, אבל אני לא משוכנע לחלוטין מי מהם משמש באיזה משמעות...

באתר האקדמיה ללשון:

התעתיק מכתב עברי לכתב לטיני - הכללים, תולדותיהם ועקרונותיהם
תעתיק לטיני של העברית לצורך התכתובת האלקטרונית

מהעיתון

המדור "התעמלות בוקר" של הארץ שואל "מה הקשר בין הנואם והמדינאי הרומאי קיקרו ובין חומוס?"

התשובה: קיקרו, בלטינית, הוא צמח החימצה שמזרעיו מכינים חומוס.

וגם,

במדור המכתבים למערכת בעיתון הארץ יש מכתב משעשע הנפתח כך: זה זמן שאני רוצה לנגח את אהוד אשרי, ששם עצמו לא אחת כמגן השפה העברית...

כזכור גם אנחנו פה מתייחסים למדורו של אשרי מדי פעם, ולכן אני לא אתייחס לביקורת שבמכתב בהזדמנות הזו.

אבל, פטור בלא כלום אי-אפשר. הכותב מתייחס לביטוי שור נגח ומציין את העובדה הידועה ששור הוא פר מסורס, ולכן השוורים הם דווקא רגועים בהשוואה לפרים. לכן גם במקום "מלחמת שוורים" צריך להיות "מלחמת פרים".

דווקא בעניין זה אינני משוכנע שכותב המכתב צודק. אכן, השימוש במונחים שור נגח ומלחמת שוורים עשוי להיות מבלבל מבחינה זואולוגית, אך מושגים אלה הם צירופים כבולים בשפה. שפה אינה חייבת להיות "הגיונית", ומתקבעים בה כצירופים כבולים דברים שאינם עומדים בבחינה תחת זכוכית מגדלת.

אישית, המונח "מלחמת שוורים" נשמע לי טבעי, ואילו "מלחמת פרים" צורם את אוזני - וזאת למרות שסוגיית סירוס הפרים ידועה לי מזה שנים רבות.

(אני לא יכול שלא להזכיר את הבדיחה על אותו אחד שהזמין אשכים של פר, במסעדה שליד זירת מלחמת השוורים, והתאכזב ממה שקיבל בצלחת...)

שפת הבית

האירוויזיון חוגג חמישים שנה בתחרות חגיגית שתשודר מחר בטלוויזיה. בהזדמנות זו חייבים להזכיר את השיר אבניבי (יזהר כהן), אחד השירים היותר חביבים שייצגו אותנו.

השיר מבוסס כמובן על שפת הבית. זו שפת סתרים ילדותית, המבוססת על הוספת ב' אחרי כל הברה, המנוקדת בהתאם להברה. כך למשל, אֲנִי הופך להיות אֲבֲּ-נִי-בִּי. א-ב-ני-בי או-בו-ה-בב או-בו-ת-בך, זה בעצם "אני אוהב אותך". ואכן, השיר מספר, כשהיינו ילדים אהבנו בסודי סודות...

ואם מזכירים את שפת הבית, צריך להזכיר את שפת הקוֹ. בשפה זו, מוסיפים את ההבהרה הקבועה קוֹ, לפני כל הברה במילה. אני הופך בשפת הקו להיות קוֹ-א-קוֹ-ני.

אני די חלש בזה. אמא שלי יכולה לדבר שוטף בכל אחת מהשפות הללו, ובשתיהן בבת אחת כשהיא רוצה...

לא צריך להיות בלחץ

פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה ניתן השנה לברי מרשל ולרובין וורן על תגליתם שאולקוס (או בשמו העברי, כיב כיבה) נגרם כתוצאה מנוכחות חיידק, ואינו נגרם על-ידי לחץ נפשי בלבד.

בכדי לשכנע את העולם בתגליתם היה על החוקרים לסבול הרבה לחץ נפשי בעצמם. ולא רק לחץ נפשי: מרשל אכל תרבית חיידקים, נדבק במחלקה, והבריא בעזרת אנטיביוטיקה.

כל זה טוב ויפה, אתם אומרים, אבל מה הקשר לאתר העוסק בעברית?

ובכן, המילה העברית אולקוס מקורה במילה הלטינית ulcus שמשמעותה פצע. לפי אבן שושן המילה מציינת פצע דלקתי כלשהו הפוגע ברקמה העליונה של העור או הרירית, אך המילה משמשת בימנו רק לציון אולקוס בקיבה, הידוע גם בשם העברי כיב קיבה.

המחלה נקראת באנגלית ulcer וגם המשמעות של מילה זו היא פצע דלקתי כלשהו. מקור המילה באנגלית המודרנית הוא מ Middle English, לשם הגיעה מהמילה ulcere בשפה Old French (ההטיה של ulcus בלטינית היא -ulcer).

היה כתוב בעיתון

זה ממש נשמע כמו בדיחה (או משהו ממשפחת סימפסון), אבל זו ידיעה שבאמת הופיעה בעיתון - תובע את ארומה: קראו לי "עמית רומם".

כאן תוכלו למצוא שלל משחקי מילים דומים.

והחידה המתבקשת: מי יודע איך קראה ג'ודי לוץ לבן שלה?

"אדון הסליחות" - גרסא עדכנית

אדון הסליחות הוא אחד מפיוטי הסליחות היפים ביותר.

בהשראת הפיוט המפורסם נכתבה גרסא חדשה. בפיוט החדש מבקש המחבר סליחה על כל החטאים בהם נכשלים בוני אתרי אינטרנט, ואת מקומו של הקדוש ברוך הוא תופס ה World Wide Web Consortium.

מי שאינו בקיא כל צרכו בבניית אתרי אינטרנט, יכול ללמוד דבר או שניים מהקישורים שהינם חלק אינטגרלי מהפיוט החדש.

עירוב נפלא של ישן וחדש, הן בסגנון והן בתוכן.

קבלת עדכונים בדואר אלקטרוני

אלה מכם שאינם עוקבים אחרי האתר בעזרת RSS, אלא מקבלים כדכונים דרך הדואר האלקטרוני, ייתכן וירצו לנסות כלי חדש בשם FeedBlitz. בעבר הפניתי אנשים לכלי בשם Bloglet ואני יודע שישנם קוראים המשתמשים בו. כאן תוכלו לראות טבלת המשווה בין שני הכלים.

מי שמעוניין להירשם, יכול פשוט להקיש כאן את כתובת הדואר האלקטרוני שלו.

הכנס כתובת דואל

קול קורא

כידוע אנחנו חובבים גדולים של משחקי מילים, ולכן כשקיבלתי מייל בעניין הבא, לא הייתה לי ברירה אלא לפרסם את הנושא כאן להנאת הקהל...

ישנם ביטויים או צירופי מילים שהם דו משמעיים: אפשר להבין את הצירוף בשתי דרכים. ישנם מקרים משעשעים בהם שתי המשעויות סותרות זו את זו או הפוכות זו מזו.

למשל: כביש מזופת. האם הכביש סלול או שמא מדובר בכביש גרוע במיוחד?

או: קנס הולם. האם הקנס ראוי ומתאים או אולי מדובר בקנס כל כך מופרז שהוא גורם להלם לנאשם? (ומשמעות שלישית: הקנס מכה אנושות את המקבל).

הקורא ששלח לי את הדוגמאות הללו מציב לקוראי האתר את האתגר למצוא ביטויים נוספים בעלי התכונה הזו. כרגיל: אזוה התגובות פתוח לשימושכם.

אני מציב אתגר נוסף: צריך להמציא שם מתאים לביטויים בעלי תכונה זו.

(תודה לא.)

חידה

לאחרונה ראיתי בעיתון תמונה של משהו שנקרא, לפי הכיתוב "כוס תרמית".


הניחוש שלי היה שמדובר בכוס בלופ, שהמים נשפכים החוצה מהתחתית שלה. נדמה לי שטעיתי. מי מהקוראים יכול לעזור לי להבין למה התכוונה הכתובית?

פרס כפול ינתן למי שיסביר מדוע הנושא ראוי לדיון כאן.

איזור חיוג או קידומת

פעם היו קוראים למספרים שבהתחלת מספר טלפון "איזור החיוג". אני לא שמעתי מישהו משתמש במונח הזה מזה זמן רב, עד שירון לונדון השתמש בו לפני מספר דקות ב"לונדון את קירשנבאום".

נדמה לי שהמונח הנפוץ יותר בימים אלה הוא "קידומת".

השינוי סביר, שכן קידומת מספר טלפון לא מציינת יותר איזור גיאוגרפי - היות שחלק ניכר ממספרי הטלפון הם של טלפונים ניידים.

בהזדמנות זו, אי-אפשר שלא להזכיר את הבדיחה מימי מלחמת המפרץ: לכל כדור יש כתובת, ולכל סקאד יש איזור חיוג. למי שלא זוכר: הבדיחה באה לתאר את חוסר האפשרות של העיראקים לכוון את הטילים למטרות מוגדרות היטב, ואת מדיניות ההכנסה של אזרחי ישראל לחדר האטום לפי איזורים("איזור א", "איזור ב" וכד').

ואם כבר, אז נזכיר גם את ורק ירושלים 02. מי שיכתוב ראשון באיזור התגובות מה המקור של הציטוט הזה יקבל רשות לדמיין חופשה באיזה איזור חיוג שירצה בו.

עגבניה לי יש

המילה עגבניה גורמת לכם להסמיק? אם לא, תנסו לחשוב על המקור שלה...

סיפורה של המילה פתלתל משהו, אבל עיקר המעשה פשוט. הספרדים הביאו את הפרי מהעולם החדש לאירופה. הזנים הראשונים שהגיעו היו בעלי פרי בצבע צהוב, ולכן האיטלקים כינו את הפרי pomo d'or - או בעברית "תפוח זהב". השם התגלגל לצרפתית כ pomme d'amour בגלל הצליל הדומה, ומאותו רגע יוחסו לעגבניה סגולות אפרודיזיות. כינוי אנגלי מוקדם לעגבניה הוא love-apple, מאותה סיבה, ובגרמנית נמצא את liebesapfel.

התכונות האפרודיזיות אינן קיימות, ככל הנראה, אבל עד היום עגבניה באיטלקית היא pomodoro, ואילו בעברית עגבניה היא מאותו השורש כמו לעגוב וכמו עגבת.

כאמור, ישנן וריאציות שונות על האטימלוגיה של pomme d'amour אבל הדרך משם אל העגבניה שלנו קצרה וברורה.

אוי ויי

זה פשוט נפלא.