עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

22.10.05

מהעיתון

המדור "התעמלות בוקר" של הארץ שואל "מה הקשר בין הנואם והמדינאי הרומאי קיקרו ובין חומוס?"

התשובה: קיקרו, בלטינית, הוא צמח החימצה שמזרעיו מכינים חומוס.

וגם,

במדור המכתבים למערכת בעיתון הארץ יש מכתב משעשע הנפתח כך: זה זמן שאני רוצה לנגח את אהוד אשרי, ששם עצמו לא אחת כמגן השפה העברית...

כזכור גם אנחנו פה מתייחסים למדורו של אשרי מדי פעם, ולכן אני לא אתייחס לביקורת שבמכתב בהזדמנות הזו.

אבל, פטור בלא כלום אי-אפשר. הכותב מתייחס לביטוי שור נגח ומציין את העובדה הידועה ששור הוא פר מסורס, ולכן השוורים הם דווקא רגועים בהשוואה לפרים. לכן גם במקום "מלחמת שוורים" צריך להיות "מלחמת פרים".

דווקא בעניין זה אינני משוכנע שכותב המכתב צודק. אכן, השימוש במונחים שור נגח ומלחמת שוורים עשוי להיות מבלבל מבחינה זואולוגית, אך מושגים אלה הם צירופים כבולים בשפה. שפה אינה חייבת להיות "הגיונית", ומתקבעים בה כצירופים כבולים דברים שאינם עומדים בבחינה תחת זכוכית מגדלת.

אישית, המונח "מלחמת שוורים" נשמע לי טבעי, ואילו "מלחמת פרים" צורם את אוזני - וזאת למרות שסוגיית סירוס הפרים ידועה לי מזה שנים רבות.

(אני לא יכול שלא להזכיר את הבדיחה על אותו אחד שהזמין אשכים של פר, במסעדה שליד זירת מלחמת השוורים, והתאכזב ממה שקיבל בצלחת...)