ביטוי השבוע: דא עקא

דָּא עָקָא

ארמית: זו הצרה.

הביטוי משמש בשפה גבוהה בכדי לומר "הצרה היא ש-", "הרע בדבר הוא-" וכד'.

מקור הביטוי הוא מסכת סנהדרין פרק ג'.

אבן שושן מביא ציטוט יפה מביאליק: "תפקידן של כל הלשונות אחד הוא: לגלות מה שבלב על-ידי דיבור וכתב, אבל דא עקא: אותו ה'מה' שבלב אינו אחד לכל" (ביאליק, חבלי לשון).

hebrew; HEotW

שורשים

מי שמנסה לפתור את החידה למטה ("הדרה" על שלל ניקודיה), ישים לב בוודאי שלא כל המילים הן מאותו השורש. מילים בעברית נוצרות בעיקר על-ידי הכנסת שורשים לתבניות (פעלים ומשקלים), והצירוף הזה הוא שיוצר את המילה ואת משמעותה. אלא שלא נכון לחשוב שלכל שורש משמעות אחת ויחידה. בהחלט ייתכן שלאותו שורש ישנן כמה משמעויות (נסו למצוא דוגמאות!).

בהקשר של החידה שנתתי, נבחין בשלושה שורשים: הדר (פאר), דור (לגור), ונדר (שבועה).

משחק

עקבנו פה בזמנו אחר הוויכוח בעניין פישוט הניקוד. הטענה הבסיסית של שוחרי הפישוט היא שאין היום הבחנה בהגייה בין קמץ לפתח, למשל, ושמורכבות הניקוד בעברית היא "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". כזכור אני נוטה לאמץ עמדה זו.

מאידך, יש שטוענים שהניקוד משקף מבנה עומק תחבירי בעברית, ולכן שינוי הניקוד משמעותי שינוי עמוק הרבה יותר ממה שנראה לעין.

השבוע ראיינו לונדון וקירשנבאום את חתן פרס ישראל ללשון העברית, פרופ' אהרון דותן, ודחקו אותו לפינה בעניין סוגיית הניקוד.

על אף דעתי השונה, לא יכולתי שלא לחוש אמפתיה כלפי הפרופסור, ששב וטען ללא הצלחה שהניקוד קשור לתחביר העברי.

על-מנת לעזור לו במעט, הנה משחק המדגים את מורכבות הסוגיה. להלן אוסף מילים הנבדלות רק בניקוד. לחלקן הגייה זהה - אך משמעות שונה, שאותה ניתן להסיק מהניתוח הניקוד של המילה. נסו, במידת האפשר, להיעזר בניקוד ולקבוע את משמעותה של כל אחת מהמילים.

הֲדָרָה

הַדָּרָה

הֲדָרָהּ

הַדְרָה

הִדְּרָה

הָדְרָה

הֻדְּרָה

רמזים:
- שימו לב למיקום הדגשים
- שימו לב למפיק
- שימו לב לחטפים

הדרה

הַדָּרָה, הדרה ש"פ, נקבה. - מניעה, איסור, הוצאה החוצה. בלעז: exclusion.

מילה נדירה, אבל יצא לי להיתקל בה השבוע...

כדי לזכור את משמעות המילה אפשר להיזכר בצירוף הנפוץ יותר "הדיר את רגליו" שבו השורש משמש במשמעות זהה. אתם מוזמנים גם לחשוב על הקשר למושג נדר, שהרי המילה היא מהשורש נ.ד.ר (ולכן יש דגש בדלת, זו גזרת פ"נ).

דוגמת שימוש: הדרתם של ערביי ישראל מהשיח הציבורי עלולה להביא לאסון.

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
הַדָּרָה

תאוות המתמטיקה

יש אנשים, ובהם כמה כתבי טלוויזיה, שאוהבים יותר מדי לומר "רגע נתון". למשל, בדיווח היום על פרשת התעללות של מטפלת בתינוקות אמר כתב חדשות ערוץ 2 שהיום ניתן לצפות דרך האינטרנט בנעשה בכמה גנים, וההורים יכולים לבדוק מה קורה עם ילדיהם "בכל רגע נתון".

מה רע ב"בכל רגע"? מה ההבדל או תוספת המשמעות שמשיגים כשמתעקשים לומר "בכל רגע נתון". מה בדיוק נתון?

יש להניח שצורת הניסוח העילגת הזו היא תרגום אומלל מהאנגלית: any given momement.

המלצה שלי: לא להגיד "נתון" בכל רגע.

מישהו צריך להגיד להם...

המילה העברית לג'סטה היא מֶחוָה ולא מַחוֶה.

אנא מכם.

ביטוי השבוע: דג במים עכורים

דָּג בְּמַיִם עֲכוּרִים

(גם: דיג במים עכורים)

ניסה לנצל לתועלתו קשיים, בעיות ומצוקה של אחרים, או ניסה לנצל מצב של בלבול ומבוכה.

"מים עכורים" הם מים מלוכלכים ולא צלולים.

לעיתים קרובות משתמשים בביטוי כדי לתאר חיפוש רפש לצורך הלבנת פניו של מישהו (או השחרתם...) שימוש זה דומה מאוד לביטוי האנגלי fishing expedition.



hebrew; HEotW

מעיתוני סוף השבוע

במאמר צדקני משהו בגילון יום ו' של הארץ כותב יוסי שריד על טעויות בעברית שעושים פוליטיקאים (רחמנא לצלן!).

שריד מזכיר שתי טעויות מעצבנות במיוחד: נואֵל, כאשר הצורה הנכונה היא נוֹאָל וגולָל כאשר צריך דווקא לומר גּוֹלֵל ("נסתם הגולל" וכד').

ההתהדרות של הדוברים בשפה מליצית שאינם שולטים בה כראוי היא אכן מעצבנת, אולם במחשבה שניה יש בה יותר מן המצחיק - הלא טעויות כאלה הן נשמת אפה של הפארודיה.

במצב ההומור בארץ, ייתכן שטוב שהפוליטיקאים חוסכים לנו את הצורך במתווכים ומספקים ישר את הגרסה הפארודית...

בקשת עזרה

לאחרונה גיליתי שהצירוף "גדר הספקות" אינו מוכר לכולם, אבל כאשר ניסיתי למצוא הסבר מדויק ורשמי לא הצלחתי.

האם מישהו יכול לעזור לי ולהראות לי הגדרה מילונית ו/או הפניה למקור של הביטוי?

המשמעות מוכרת לי, וכפי שאמרתי הייתי משוכנע עד לאחרונה שמדובר בביטוי ידוע ונפוץ, אבל עכשיו אני כבר באמת סקרן לדעת עליו קצת יותר...

איגום

איגום, אִגּוּם ש"ע, זכר. - א. ריכוז מים ליצירת אגם. ב. יצירת מאגר משאבים (משותף) למטרה מסוימת.

לא יצא לי עוד להיתקל בשימוש במילה איגום במשמעות א', שיש להניח שהיא המשמעות המקורית של המילה. שימוש ב' נפוץ יחסית בקרב אנשי ניהול וכספים, אולם לא מוכר בקהל הרחב.

דוגמה (משמעות ב'): כחלק מהרה-ארגון הוחלט על איגום משאבי ההוצאה לאור וההדפסה של החברה.

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
אִגּוּם

רק בעברית?

העברית... היא השפה היחידה שבה כאשר אתה נהנה ממשהו אתה מבלה את זמנך, כלומר עושה אותו בלוי, משומש, כמו נעליים ישנות.

מתוך פעמון בקיוֹנג'וּ מאת נתן שחם.

תגובות

בלוגר שיפרו את מערכת התגובות, וכעת יותר נוח להשאיר תגובות באתר. בין היתר, כעת ניתן להשאיר פרטי דואל וכתובת אתר, גם מבלי להירשם לבלוגר.

לתשומת לב המתעניינים.

ביטוי השבוע: כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא

כל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא.


מקור הביטוי הוא מסכת סנהדרין פרק ד', שם "כל המאבד נפש אחת מישראל", ואילו אצל הרמב"ם, הלכות סנהדרין פרק י"ב, "כל המאבד נפש אחת, מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא".

כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים, ומכאן קדושת החיים. כפי שמסביר הרמב"ם: "הרי כל באי העולם, בצורת אדם הראשון הן נבראין, ואין פני אחד מהן, דומה לפני חברו; לפיכך כל אחד ואחד יכול לומר, בשבילי נברא העולם", ולפיכך נברא אדם יחידי בעולם (האדם הראשון), ללמדנו שכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא.

לעתים מופיע בפסוק בצורה משובשת, "כל המציל נפש אחת" וגו'.

תוספת: האם מישהו יכול לאשר או להזים כי "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא" היא סיסמת מד"א?

תוספת 2: כן. לפחות כך נראה מהאתר של מד"א. (אגב: אתר מחריד. אין שום סיבה שיקח כל כך הרבה זמן עד שעמוד נפתח, כדי להראות ציור של אמבולנס. במיוחד כשמדובר על עמוד בית של ארגון חירום והצלה.)

hebrew; HEotW

רג'ר, ע'גר, וטרנסקריפציה

נפתלי קדמון, יו"ר ועדת המשנה לשמות גיאוגרפיים באקדמיה, מגיב ב"תרבות וספרות" של הארץ על רשימתו של ששון סומך ("איך כותבים ברגותי בעברית"),

כאן המקום להעיר שיש שני שימושים באותיות אלה: במעבר מכתב לכתב, כלומר בתעתיק או טרנסליטרציה שרצוי שיהיה הפיך כמתואר ברשעמתו [כך!] של סומך, אפשר בהחלט להשתמש באות ע עם גרש, כפי שנוהג מע"צ בשילוט בדרכים והמרכז למיפוי ישראל במפותיו הרשמיות (מע'אר, באקה אל-ע'רבייה, ע'גר ועוד). לעומת זאת במעבר הפונטי משפה לשפה, טרנסקריפציה, מוטב להשתמש באות רי"ש עם גרש, מר'אר, ר'רביה, ר'גר, כי כך רובנו מבטאים את השמות הערביים האלה. אך יש יוצאים מן הכלל אשר הספיקו להתאזרח, ובהם אבו-גוש (במקום אבו-ע'וש, או ר'וש, או - לא עלינו - בגימל עם קו מעליה).

עוד על ההבדל בין טרנסקריפציה וטרנסליטרציה, כאן.

מצחיק

כרזה מצחיקה שמצאתי בפליקר.

ההומור כאן הוא, כמובן, הומור לשוני.

מטרונית

מַטְרוֹנִית ש"ע, נקבה. - גברת מכובדת, בעלת בית, עם קונוטציות של התנהגות הולמת, ושל מעמד מוסרי וחברתי.

המילה הגיעה לעברית המודרנית דרך לשון חז"ל ומקורה שם מלטינית (matrona). המשמעות המקורית בשפות הלטיניות היא "אישה נשואה". בהמשך משמעות המילה התרחבה לציון אישה מבוגרת בעלת המאפיינים של אם-משפחה. באנגלית: matron. צורות דומות קיימות ברבות מהשפות הלטיניות (ספרדית, איטלקטית, פורטגזית וכד').

hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
מַטְרוֹנִית

הודעה

לגמרי לא קשור לנושאים הרגילים של הבלוג הזה - אבל זה בלוג, כך שאני יכול לכתוב כאן מה שאני רוצה...

אני משתעשע ברעיון לארגן מפגש בסגנון הכנס FOO של אוריילי .

We'll have some planned activities, but much of the agenda will be determined by you. We'll provide space, electricity, a wireless network, and a wiki. You bring your ideas, enthusiasms, and projects. We all get to know each other better, and hopefully come up with some cool ideas about how to change the world.

אני עוד לא יודע טכנית איך לממש את זה (צריך מקום, חיבור רשת וכד'). אבל לפחות אני יכול להשתעשע בשאלה על איזה נושאים נדבר וכד'.

הנושאים המרכזיים שאני מעוניין לעסוק בהם (כי הם מעסיקים אותי כרגע) הם:

E-Learning - איך לעשות שימוש טוב יותר בטכנולוגיה לצורך הוראה.

Higher-Ed - עתיד ההשכלה הגבוהה. בעיקר בארץ.

Social Action - איך להשתמש ברשת כדי לשפר את הדמוקרטיה. את החברה. את העולם.

Mobility/Location - הדברים המגניבים: הפלאפון מזהה איפה אתה ומציע לך דברים לטעמך, וכד'.

Web Services - הטכנולוגיה שדרושה לחלק גדול מהדברים הקודמים.

לשם ארגון המפגש הוקם כמובן WIKI.


אם מישהו מהקוראים של הבלוג מתעניין בנושאים אלה או נושאים קרובים, הוא מוזמן להשתתף ב WIKI, להוסיף את שמו לרשימת המשתתפים, ואם הארגון יצליח לבוא למפגש.

ובכלל, אתם מוזמנים לתרום ל WIKI מה שנראה לכם מתאים, להציע רעיונות לנושאים, להזמין
משתתפים נוספים וכל דבר אחר.

רעיונות על איך לממש טכנית (בסגנון "יש לי קשרים עם מישהו עם בית גדול ואינטרנט אלחוטי") יתקבלו בברכה...

מי שמעוניין לפנות אלי בדואר אלקטרוני, יכול גם.

עוד על שמות

בספרו לא, אדוני הנציב! מספר יצחק גל-נור את הסיפור הבא על מדיניות עִברוּת השמות של נושאי תפקידים בכירים בשירות המדינה,

ללסקוב [שהתמנה לרמטכ"ל] הייתה בקשה דומה [לבן-גוריון]: לשמור את שם משפחתו בגלל הוריו. בתשובתו מרצה בן-גוריון על תולדות השפה העברית: אליעזר בן-יהודה, מלחמת השפות, מרכזיותה של השפה בתולדות עמנו - בקיצור דיסרטציה שלמה על העברית כעמוד השדרה של התחייה הלאומית, וכפיקדון שיש לשמור עליו מכל משמר מפמי הלעז המחריב וההורס. כשהגעתי לסוף החלק הזה במכתב, הייתי משוכנע שבן-גוריון השיב לו בשלילה, ואף תמהתי מה היה שמו (של לסקוב) בעברית, ומדוע נודע רק בשמו הלועזי. בשורות האחרונות במכתב נאמר: "מצוות כיבוד אב ואם, ומצוות כיבוד העברית - כיבוד הורים גובר. שלך, דוד בן-גוריון." איזה מכתב, איזו עברית ואיזה נימוק!

ספרו של גל-נור, אגב, מומלץ לכל מי שסקרן לגבי התנהלות הממשלה, הכנסת והשירות הציבורי בארץ.

ביטוי השבוע: תעזבנה יום - יומים תעזבך

תעזבֶנָה יום - יומַיִם תעזבֶךָּ

אמירה בשבח ההתמדה, האומרת שלאחר הפסקה קשה לשוב ולעסוק בפעילות כלשהי.

מקור הביטוי הוא ירושלמי ברכות יד ד וכן רש"י דברים יא יג: אם יום תעזבני יומים אעזבך.

הביטוי משמש במגוון צורות: אם תעזבנה יום וגו', יום תעזבנו יומים יעזבך, וכד'.

למשל: עליך להתמיד ולהתעמל יום יום. יום תעזבנו, יומים יעזבך.

hebrew; HEotW

קישון

כנראה שצריך להזכיר את אפרים קישון השבוע, והרוב אפילו מרגישים צורך לציין את תרומתו הרבה לשפה העברית (הוא המציא את המילה "לגמוז", ממש בן-יהודה...)

אני לא חסיד גדול של האיש, וחושב שאותם סרטים שנשארו בתודעה נשארו שם בעיקר בזכות שייקה אופיר, אבל מפאת "אחרי מות קדושים אמור" החלטתי לא לכתוב ביקורת על קישון. לפחות לא כעת.

במקום, תוכלו לקרוא מאמר מאוד אוהד ולא אובייקטיבי בוויקיפדיה.

למרות שאת קישון לא הערצתי במיוחד, אני חסיד גדול של סאטירה ושל פיליטונים. ולכן אני חושב שמתאים לכבוד הליכתו של קישון להפנות למאמר של דוד פרישמן על הפיליטונים של תיאודור הרצל. פרישמן מסביר את גדולתו של פילוטוניסט טוב,

אין הנפשות הכבֵדות האלה מסוגלות כלל להבין, כי אותה הקלוּת, שהפיליטוניסטן מצטַיֵּן בה, טינה סוף-סוף אלא למראית-עין בלבד, וכי באמת הוא דָן לפנינו על הענינים היותר גבוהים ויותר עמוקים, ורק שיש לו אותה הסגֻלה הנפלאה לדַבּר אלינו על כל אלה באותה הלשון הקלה ובאותו הסדור הברור, עד שהוא מובן אפילו לקורא מן השוק. ולא עוד, אלא שבמקומות אשר לא יגיע אליהם החוקר לעולם, מפני עמקותם היתֵרה, אליהם יגיע הפיליטוֹניסטן לפעמים בכח-השירה שלו. הפיליטוֹניסטן, בצורתו היותר נעלה, הוא, קודם-לכּל, משורר. הפיליטון המודֶרני הוא רק צורה חדשה של שיר. ובכל-זה באים אותם האנשים עם פזמונם ואומרים לנו: „רק” פיליטוניסטן!

מילון מעניין

פרויקט מעניין שמנסה לתעד מילים שנמצאות בשימוש אצל דוברי אנגלית, אך אינם מוכרות ונפוצות. במיוחד מתמחה המילון הזה, כך נראה, במילים שאולות משפות אחרות. למשל עברית ויידיש.

חבל שבינתיים הערכים בקטגוריית העברית כה מעטים.

לאתר יש rss feed אבל עד כמה שאני יכול לראות לא ניתן לקבל פיד של קטגוריה מסוימת בלבד, למשל של קטגוריית העברית. חבל.

שפת סימנים בדואית חדשה

ראו כאן.

לא ממש קשור לעברית, אבל מסקרן בכל זאת.

קרניז

קַרְנִיז ש"ע, זכר. - כרכוב, מסגרת בולטת מסביב לבניין, לפתח או לכלי. עממי: מוט המשמש לתליית וילון.

מקור המילה בצרפתית, ושפות אחרות, cornice.


hebrew; HWotW

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:
קַרְנִיז

הלווה - השאיל

יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים הלווה והשאיל בהסתמך על מקורות תלמודיים.

הלווה - נתן כסף או דבר מה אחר על מנת שיחזירו לו חפץ מאותו סוג אך לא את אותו חפץ ממש (למשל, המלווה מאה שקלים מצפה לקבל מאה שקלים חזרה, אך לאו דווקא את אותם השטרות).

השאיל - נתן דבר מה בצפיה לקבל את אותו הדבר עצמו חזרה (השאיל ספר, מכונית וכד').

בימינו נהוג לצמצם את השימוש בלווה והלווה ולהגבילם רק לענייני כספים.

אישית, ההבחנה נראית לי מאולצת משהו, ואני לא נוטה להקפיד עליה.

אם אנו עוסקים בהלווה והשאיל אי-אפשר שלא להזכיר שלָוָה ושָאַל, צורות הפעלים בבנין קל/פעל במקום בבניין הפעיל, משמשות לציון אותה פעולה אלא שבהחלפת הנותן והמקבל: הלווה - הוא זה שנתן, לווה - הוא זה שקיבל; השאיל - הוא זה שנתן, שאל - הוא זה שקיבל.

כך למשל: לוויתי כספים רבים. חברי שהלווה לי ביקש את כספו חזרה, לכן שאלתי מכונית מחבר אחר וברחתי מהעיר.