הלווה - השאיל

יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים הלווה והשאיל בהסתמך על מקורות תלמודיים.

הלווה - נתן כסף או דבר מה אחר על מנת שיחזירו לו חפץ מאותו סוג אך לא את אותו חפץ ממש (למשל, המלווה מאה שקלים מצפה לקבל מאה שקלים חזרה, אך לאו דווקא את אותם השטרות).

השאיל - נתן דבר מה בצפיה לקבל את אותו הדבר עצמו חזרה (השאיל ספר, מכונית וכד').

בימינו נהוג לצמצם את השימוש בלווה והלווה ולהגבילם רק לענייני כספים.

אישית, ההבחנה נראית לי מאולצת משהו, ואני לא נוטה להקפיד עליה.

אם אנו עוסקים בהלווה והשאיל אי-אפשר שלא להזכיר שלָוָה ושָאַל, צורות הפעלים בבנין קל/פעל במקום בבניין הפעיל, משמשות לציון אותה פעולה אלא שבהחלפת הנותן והמקבל: הלווה - הוא זה שנתן, לווה - הוא זה שקיבל; השאיל - הוא זה שנתן, שאל - הוא זה שקיבל.

כך למשל: לוויתי כספים רבים. חברי שהלווה לי ביקש את כספו חזרה, לכן שאלתי מכונית מחבר אחר וברחתי מהעיר.