קרדיטים?

בתוכנית "אולפן השחקנים" (ערוץ 8) השתמשו במילה credits, דהיינו כתוביות הסיכום המופיעות בסיום תוכניות טלוויזיה וסרטים. המילה תורגמה לעברית כ"מזכים". לא זכרתי את המילה הזו, ואני לא בטוח שזה תרגום רשמי (ועם רמת התרגום של תוכניות טלוויזיה בארץ, הייתי נזהר מלקבל תרגום בטלוויזיה כהוכחה למשהו...)

במבט ראשון המילה "מזכים" נראית לי חביבה למדי.

עדכון: מסתבר, כלל הנראה, שההגיה של המילה היא מִיזְכּים. אם זו באמת ההגיה, המילה מוצאת חן בעיניי הרבה פחות...

ביטוי השבוע: אל יתהלל חוגר כמפתח

אל יתהלל חוגר כִּמְפַתֵחַ

התחלנו עם ביטויים שעניינם צניעות, אז הנה אחד נוסף.

זהו ביטוי מוכר ונפוץ מאוד, אולם מה משמעותו המדויקת ומהיכן הוא נלקח?

הביטוי לקוח מספר מלכים א פרק כ פסוק יא, ועוסק באנשי מלחמה. החוֹגֵר הוא זה שחוגר למתוניו חגור-מלחמה ומתכונן לצאת לקרב, ואילו המפַתֵחַ הוא הלוחם החוזר מן הקרב ופותח את חגורו.

ומכאן שמשמעות הביטוי היא שאל לך להתהלל בהישגים שטרם הישגת, כאותו חוגר המתהלל עוד לפני שיצא לקרב.

מעיתוני סוף השבוע

המדור "התעמלות בוקר" של הארץ עוסק היום במושגי בוטניקה.

במדורו "עובר כל גבול" במוסף "תרבות וספרות" של הארץ מספר ששון סומך על חוברת מהסדרה "בין עבר לערב". סומך מזכיר את מאמרו של דוד דורון בחוברת זו, העוסק בהשפעה של העברית על השפה בפרסומים של הרשות הפלסטינית. נשמע מעניין!

באותו המוסף, מזכיר מירון איזקסון את השימוש בהטיה "מֶידַבֵּר" בפרשת השבוע, פרשת נשא (במדבר ז, פט). רש"י מסביר את הפסוק תוך עיון במשמעות הלשונית שיש לצורה דקדוקית זו ("כמו 'מתדבר' ...מדבר בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו"). אולם יש לשים לב שהפסוק אומר "וישמע את הקול מידבר אליו", ולא לגמרי ברור לי איך הפרשנות של רש"י מתייחסת למילה "אליו" המופיע בצירוף "מידבר אליו".

לִיסְטִים

לִיסְטִים ש"ע, זכר (גם רבים). - שודד, גזלן.

ומכאן גם ללסטם, אולם צורה זו נדירה בעברית של ימינו. אבן שושן מביא ציטוט אקטואלי למדי מעגנון: "לפי שהיו השרים מלסטמים את ישראל ונוטלים את ממונם" (הכנסת כלה, עמ' שצח).

מילת השבוע

יום שישי הגיע, ואיתו הופעה חוזרת של המדור "מילת השבוע". פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת. והפעם:

לִיסְטִים

היברומאן

הטעם המוסיקלי שלי הוא אולי לא מן המושבחים אבל אני מאוד השתעשעתי מהשיר היברומאן של אהוד בנאי (את האקורדים, וכן את המילים באנגלית ניתן למצוא כאן).

המוזיקה קצבית והמילים מאוד מצחיקות. הדבר האירוני ביותר הוא שהשיר הוא פרסומת לשפה העברית, וככל פרסומת עכשוית הוא, כמובן, באנגלית...

אז, Speak up the language of the Hebrewmen כי, כן, אינשטיין, ג'רמיה, דה דילן, אנד דה כהן, די נואו סמטינג אבאוט דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.....

ואפרופו בר-מצווה

אחת הטעויות המעצבנות ביותר שעולות על דעתי היא השימוש במילה "ברת" כצורת נקבה של "בר", והשימוש בצורת הסמיכות, למשל, "ברי-מצווה".

"בר" היא מילה ארמית שמשמעותה בן. צורת הנקבה היא לפיכך חסרת הגיון, ויש להשתמש במילה בת. בסמיכות יש לומר "בְני".

למשל: בת-מצווה, בני סמכא וכדומה.

אין לזה מילה בעברית...

אין מילה בעברית שמשמעותה "סוף סוף אנחנו בבלוגרול של מישהו" (טוב, גם אין מילה בשביל בלוגרול. או שמא יש כבר?) אבל, גם בלי מילה מיוחדת, התחושה נפלאה!

נסיתי לחשוב על מילים ומושגים המשמשים לתיאור טקסי מעבר, ולא כלכך הצלחתי. בכל זאת, בהזדמנות זו כדאי להזכיר ש "בר מצווה" הוא טקס, ואילו לאחר הטקס יש לומר על הילד שהוא כבר "בר מצווה" (בשפת הדיבור ההגיה בשני המקרים שונה: בשם הטקס ההטעמה היא על 'בר' וההברה הראשונה במילה 'מצווה' ואילו במושג המופשט יותר ההטעמה היא על ההברה השניה במילה 'מצווה'). השימוש במושג "בר מצווה" לתיאור הטקס בלבד הוא, כמובן, השימוש הנפוץ יותר.

רב-מילים

רב-מילים הוא מילון עברי-עברי-אנגלי מקוון. לרוע המזל השימוש בו אינו חינם, ומינוי אישי שנתי עולה 95 ש"ח. מוסדות יכולים לרכוש מינוי מוסדי.

עבור מי שאין לו גישה למילונים אחרים יכול רב-מילים להוות תחליף שימושי. פרט להגדרות מכיל רב-מילים גם מילון חריזה, מילון מילים נרדפות ועוד. גרסאת ההדגמה מכילה מספר מילים מצומצם מאוד, אבל מאפשרת להציץ למגוון סוגי האינפורמציה שהמילון מספק.

מלאכת התרגום

חלק ניכר מהספרות אותה קוראים קוראי העברית היא ספרות מתורגמת, ובשנים האחרונות זכינו למתרגים מעולים ממגוון רחב למדי של שפות. אולם התרגום הוא מלאכה כפויית טובה, וכמעט בלתי אפשרי לתרגם תרגום שגם יהיה נאמן למקור וגם ישמע טבעי בשפת התרגום.

בראיון עם ה NY Times Book Review, מספר אחד המתרגמים המפורסמים מספרדית לאנגלית על מקצת הקשיים איתם נאלץ להתמודד.

יחסים בין המינים בעברית

אפרופו הפוליטיקה של השפה העברית, בה ההבחנה בין זכר לנקבה באה לידי ביטוי בכלכך הרבה צורות, ראו את הדיון הזה העוסק בעדכון תפילות כדי להתאימן לרוח הזמן (דהיינו, לשנות גוף זכר לנקבה).

אם אני מפענח נכון את הכתיב הלועזי של המילים העבריות, הרי שהאב שאליו מופנית התפילה הופך בהמשך התפילה לאם. בהחלט רעיון מודרני...

למלא או למלאות?

יש לומר למלֵא, כמו לקנא ולוודא.
ראובן סיוון בלקסיקון דביר לשיפור הלשון מזכיר לנו שצורה זו היא לפי הלשון המקראית ואילו בספרות התלמודית נמצא גם למלאוֹת וכדומה, ולכן קובע שאין לתקן את האומרים למלאות במקום למלא.

איננו מסכים עם המלצה זו, בעיקר משום שבקרב דוברי העברית היום מקובלת הצורה למלא כצורה הנכונה, ושימוש ב-למלאות נחשב לעילג. אם אינך מומחה לתורת הלשון, ואינך רוצה להיחשב לעילג, רצוי לבחור בצורה הנפוצה יותר.

בנוסף כדאי להזכיר שהצורה למלא מזכירה לנו שהשורש מסתיים באלף ולא בהא. הבחנה זו חשובה לשאר ההטיות ולראיה ההבדל בין המילים וידוי (מהמילה וִדָה, לְוַדּוֹת) ו-וידוא (מהמילה וִדֵא, לְוַדֵא) [הל' שוואית בשני המקרים, למרות שלא תמיד זה נראה כך בדפדפן].

ביטוי השבוע: אין נחתום מעיד על עיסתו

אין נחתום מעיד על עיסתו

הנחתום הרי הוא האופה, ומשמעות הביטוי היא שאין אדם יכול לשמש עד או מחווה-דעה על טיב יצירתו שלו עצמו.

הפתגם שאול מן המימרה עלובה היא העיסה, שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה (בראשית רבה לד).

ביטוי דומה הוא יהללך זר וְלא פיך (משלי כז ב). ויש האומרים בבדיחות הדעת יהללך זר. וָלא, פיך. "וָלא" במשמעות "אם לא", דהיינו אם לא יהללך זר, הלל את עצמך - ומכאן אם אתה מהלל את עצמך הרי אתה מעיד שאיש אינו מהלל אותך...

מעיתוני סוף השבוע

מאיר שלו כותב על הביטוי "כעיר שחוברה לה יחדיו" (המוסף לשבת של ידיעות אחרונות). זה ממש לא על מה שאתם חושבים. שווה לקרוא! אני חסיד גדול של מאיר שלו, גם בגלל התבונה בה הוא כותב על השפה העברית.

מילון הג'נאנה של דורון רוזנבלום לא מציג כלכך את אוצר המילים של הכיבוש והמלחמה בשטחים כמו את הקלישאות שהתרגלנו להשתמש בהן. כתיבה טובה מתחילה מניתוץ קלישאות, ואפשר בהחלט להתחיל מאלה שרוזנבלום מציג בעמוד שלו במוסף הארץ.

תגובתה של דבורה דור למסה של אורי מור (מדור "תרבות וספרות" של הארץ) היא במקום. שפה בהחלט יכולה לתרום לעיצוב החשיבה, אבל הקשר הוא לעיתים נדירות כה פשוט כפי שחסידי ה politically correct) PC) היו רוצים שיהיה. לעובדה שקורבן בעברית הוא זכר, ואילו מכונת ירייה היא נקבה אין משמעות פוליטית...

תוספת: "מודיעין שלום" של "עכבר כל העיר" (בירושלים) מפענח את מקור השם "צמר-גפן" (ובדרך מסביר למה לכותנה קוראים "כותנה" ומה הקשר למילה cotton באנגלית).

אִצְטוֹמְכָא

אִצְטוֹמְכָא, אִיצְטוֹמְכָא שם עצם, נקבה. - קיבה.

אריאל הירשפלד השתמש במילה זו כדי להדגים מהו אוצר מילים רחב, וכך ניסה לבסס תיזה חסרת שחר בעיניי לגבי השימוש במילים "כזה" ו"כאילו". מאז המילה הזו משמשת אותי כדוגמה למילה שטובה בתור דוגמה...

מילת השבוע

מדור חדש! מדי יום ו' אפרסם את מילת השבוע. האם המילה מוכרת לכם? האם אתם מסוגלים לנחש מה משמעותה? פירוש המילה יתפרסם בהודעה נפרדת.
והפעם:

אִצְטוֹמְכָא

אם זה קל מדי, תגידו.

"יאללה ביי"

הצירוף יאללה ביי יכול היה להיווצר רק בעברית, וליתר דיוק רק בישראלית העכשווית. מילה מערבית ומילה מאנגלית הצטרפו יחד לביטוי בעברית... רק בישראל!

ודאי שזו אינה עברית תקנית, והביטוי שייך לשפה עממית, שפת הרחוב, אבל יש בו חן רב. גם אם אישית אני לא נוהג להשתמש בו, אני חושב שהקלילות והגמישות הלשונית שהוא מייצג חביבים מספיק כדי לפצות על הפגיעה בטוהר השפה. ודאי שאי-אפשר להעריך נכונה את היאללה ביי בלי להתייחס לשיר, שלכל אורכו עושה שימוש מושכל בגוונים השונים של השפה ("לא, אל תעשי לו סצנה" ממליץ אריאל הורביץ, אל תבקשי עוד "צ'אנס"). השיר, שכל כולו משדר קלילות, מכיל, רק מעט מתחת לפני השטח, מסר שחרור פמיניסטי, ואם כדי להשיג אותו צריך להשתחרר מעט מכבלי השפה התקנית, מה לנו כי נלין?

דווקא הלועזיות של יאללה ביי היא שהופכת את הצירוף לישראלי כלכך. הרי מיזוג השפות הללו, בצורה כזו, ועם מסר כמו זה של הורביץ אפשרי רק כאן ורק על-ידי דוברי עברית. זו שפת רחוב בצורתה החביבה והנמרצת. אני שותף לדעתה של גפי אמיר בעניין זה, וכצפוי לא מסכים עם אסא כשר.

כמות ומספר

שלוש פעמים! כן, שלוש פעמים היום נתקלתי בטעות הנפוצה הזו, ופשוט נשבר לי. אמא שלי תיקנה אותי כמה עשרות פעמים עד שקלטתי - אבל היום אני כבר יודע: כשמדברים על דברים ובני אדם הנמנים במספר - צריך לומר מספר ולא כמות. לדוג': "מספר האנשים הממתינים בתור", "מספר רב של ילדים אינם יודעים לדבר עברית" וכד'. מאידך יש לומר "כמות הסוכר בתה אינה מספיקה" פשוט, לא?

שמות עצם שמציינים ריבוי אינם תופעה יחודית לעברית. מבחינים בין mass nouns שאינם נמנים לבין count nouns שאותם מונים ולהם (בד"כ) צורת רבים נפרדת. באנגלית ההבדל בין הסוגים הללו בא לידי ביטוי, למשל, בהבחנה בין less לבין fewer.

לסקרנים ממש: המונח בלטינית לשמות עצם הבאים רק בצורת רבים הוא plurale tantum. ואל תגידו שבלטינית זה לא נשמע יותר טוב...

דם - דמים

דם שם עצם, זכר. - נוזל אדום הזורם בעורקים, בורידים ובנימיות בגוף האדם ובעלי-החיים. (אבן שושן).

דמים שם עצם, זכר, רבים. - שוויו של דבר, מחיר, כסף. (אבן שושן). "דמי חנוכה", "דמי לא יחרץ" וכד'.

ומכאן רבים המסיקים בטעות ש-"דם", כמו "מים", היא צורת ריבוי ואין לומר "דמים" כצורת הרבים של שם העצם "דם". אולם זו דוגמה לתיקון יתר. צורת הרבים "דמים" קיימת בעברית, ולראיה הצירוף השגור "שפיכות דמים" כמו גם "איש דמים" (תהלים ה ז) וכד'.

לאור הבלבול הקיים לגבי צמד המילים הללו אני מעדיף להסתפק בצורת היחיד "דם" ולהימנע במרבית המקרים מהריבוי "דמים" כמו במשפט "דמים רבים נשפכו במלחמות ישראל". אולם זו החלטה סגנונית ואיש איש יחליט לפי דרכו...

שפה מחשבה ומציאות (וורף)

נדהמתי לראות אתמול שאסופת המאמרים הקלאסית של בנג'מין וורף תורגמה לעברית! וורף ידוע כחלק מהצמד Sapir-Whorf שעל שמם הטענה שהשפה שולטת בחשיבה. הדוגמה המפורסמת ביותר עוסקת במספר המילים הקיימות בשפה האסקימוסית לתיאור שלג (כ-30, אך יש המגזימים ומדברים על 300). הקשר בין העולם הרוחני של תושבי אלסקה לעולמם הפיזי נראה חד וברור. אולם הטענה הגורפת שנקראת בשפה המקצועית ה-Linguistic Relativity Hypothesis זכתה לביקורת רבה ואינה נחשבת בצורתה החזקה כטענה שהראיות מאששות אותה.

לטעמי הטענה הרבה יותר נכונה מאשר שגויה, אולם הפרספקטיבה שלי מעט מוטה היות שעיקר העיסוק שלי בנושא הוא בהקשר של שפות תכנות ולא שפות טבעיות. כתבתי מעט על נושא זה כאן.

תהיה דעתכם אשר תהיה, הרעיון עצמו מאוד מעניין והדוגמאות שוורף מביא במאמריו בהחלט מעוררות עניין (סעיף שלם מדגים כיצד שרפות פורצות בגלל בעיות באוצר מילים...)

אני בהחלט שמח לראות שהספר יצא לאור בעברית (והמחיר לא נורא בכלל). ההוצאה שהוציאה את הספר נראית מעניינת. טרם נתקלתי בחבר'ה האלה. אשמח לשמוע עליהם פרטים נוספים.
נחמד לראות שבמבוא לספר מופיעה המילה בלוג... מעניין מה ההשפעה שיש למילה הזו על צורת המחשבה שלנו.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה הוא המקבילה העברית של פרויקט גוטנברג. מטרת שני הפרויקטים היא להעלות לרשת, בצורה נגישה, כמה שיותר יצירות ספרות שתוקף ההגנה על זכויות היוצרים שלהן פג. הפרויקט הלועזי מכיל מאות רבות של יצירות מופת, וחדשות נוספות כמעט מדי יום. פרויקט בן-יהודה צעיר יותר, אולם בהחלט ראוי לתמיכה.

למתעניינים בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן, הייתי ממליץ לעיין במסה של אחד העם לשאלת הלשון [א] הלשון וספרותה ולשאלת הלשון [ב] הלשון ודקדוקה. אחד העם כתב:
אם רצונכם איפוא להחיות את הלשון, השתדלו להחיות את הספרות. ואם רצונכם להחיות את הספרות, הכניסו לתוכה מחשבות חיות; הכניסון כמו שתוכלו, ברוַח או בדוחק, בצורה עיונית או ספורית, רק אל תשנו בהן אף קוצו של יו"ד לשם סלסול הלשון בלבד. סלסלו את המחשבה, והיא תרומם את הלשון.

מילים כדורבנות!

נושאים להודעות

לא מבטיח, אבל הנה כמה נושאים ששווים התייחסות.

- גששית
- אורנה בנאי
- שפת הכיבוש
- תיקון ותיקון יתר בעברית בת זמננו
- ירושלמית
- תרגומי סרטים וטלביזיה
- מן נכון יותר: דוגמא או דוגמה?

עוד? הוסיפו תגובה!

מלח הארץ

המדור "מלח הארץ" שהופיע במוסף הארץ זה שבע שנים (!) יוצא לגמלאות.

המדור שימש מקור לא אכזב לדוגמאות משעשעות של עברית בת זמננו. לא היינו מה שאנחנו אלמלא פנינים כמו "כבר 12 שנה אין לי עבר" (משה אלפרון), שלא רק חישלו את יכולות החשיבה הלוגית של האומה, אלא אף הדגימו בזמן אמת שינויים בלקסיקון ובתחביר של העברית.

נקווה שנצליח למלא את מקומו... (אבל אל תבנו על זה).

מטרה, שיטה וכו'

אי"ה ישמש הבלוג הזה לצורך דיון בסוגיות הקשורות לשפה העברית. בשלב זה הוא בלוג שעשועים בלבד, כך שאתם מתקבשים לא לקחת שום דבר שמופיע כאן ברצינות יתרה.