"יאללה ביי"
הצירוף יאללה ביי יכול היה להיווצר רק בעברית, וליתר דיוק רק בישראלית העכשווית. מילה מערבית ומילה מאנגלית הצטרפו יחד לביטוי בעברית... רק בישראל!
ודאי שזו אינה עברית תקנית, והביטוי שייך לשפה עממית, שפת הרחוב, אבל יש בו חן רב. גם אם אישית אני לא נוהג להשתמש בו, אני חושב שהקלילות והגמישות הלשונית שהוא מייצג חביבים מספיק כדי לפצות על הפגיעה בטוהר השפה. ודאי שאי-אפשר להעריך נכונה את היאללה ביי בלי להתייחס לשיר, שלכל אורכו עושה שימוש מושכל בגוונים השונים של השפה ("לא, אל תעשי לו סצנה" ממליץ אריאל הורביץ, אל תבקשי עוד "צ'אנס"). השיר, שכל כולו משדר קלילות, מכיל, רק מעט מתחת לפני השטח, מסר שחרור פמיניסטי, ואם כדי להשיג אותו צריך להשתחרר מעט מכבלי השפה התקנית, מה לנו כי נלין?
דווקא הלועזיות של יאללה ביי היא שהופכת את הצירוף לישראלי כלכך. הרי מיזוג השפות הללו, בצורה כזו, ועם מסר כמו זה של הורביץ אפשרי רק כאן ורק על-ידי דוברי עברית. זו שפת רחוב בצורתה החביבה והנמרצת. אני שותף לדעתה של גפי אמיר בעניין זה, וכצפוי לא מסכים עם אסא כשר.
ודאי שזו אינה עברית תקנית, והביטוי שייך לשפה עממית, שפת הרחוב, אבל יש בו חן רב. גם אם אישית אני לא נוהג להשתמש בו, אני חושב שהקלילות והגמישות הלשונית שהוא מייצג חביבים מספיק כדי לפצות על הפגיעה בטוהר השפה. ודאי שאי-אפשר להעריך נכונה את היאללה ביי בלי להתייחס לשיר, שלכל אורכו עושה שימוש מושכל בגוונים השונים של השפה ("לא, אל תעשי לו סצנה" ממליץ אריאל הורביץ, אל תבקשי עוד "צ'אנס"). השיר, שכל כולו משדר קלילות, מכיל, רק מעט מתחת לפני השטח, מסר שחרור פמיניסטי, ואם כדי להשיג אותו צריך להשתחרר מעט מכבלי השפה התקנית, מה לנו כי נלין?
דווקא הלועזיות של יאללה ביי היא שהופכת את הצירוף לישראלי כלכך. הרי מיזוג השפות הללו, בצורה כזו, ועם מסר כמו זה של הורביץ אפשרי רק כאן ורק על-ידי דוברי עברית. זו שפת רחוב בצורתה החביבה והנמרצת. אני שותף לדעתה של גפי אמיר בעניין זה, וכצפוי לא מסכים עם אסא כשר.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
5 תגובות
יפה, בדיוק כמו הצירוף הישראלי היומיומי כל-כך, שניצל בפיתה. שפירית. א
נחמד. לא חשבתי על זה.
יאללה, ביי!(אלוהים אדירים)
לאחרונה עלתה תמיהה רבה מהשימוש הנפוץ בביטוי " יאללה, ביי!" על ידי דוברי עברית.
מדוע דווקא ביטוי זה שחציו ערבית ושחציו אנגלית הפך לאופן פרדה כה פופולרי?
הניסיונות להסביר את תפוצתו הובילו הן לקינות על היות העם חציר והן לברכות על רוח האוניברסליות והגלובליזציה בישראל.
ניתוח של מילות הביטוי מוביל לאבחנה המעניינת הבאה, שונה מפרשנויות הקודמות:
המילה "יאללה" (يا الله ) בערבית היא צירוף המילים "יא"(يا) ו"אללה" (الله).
"יא" היא מילת קריאה ואילו "אללה" הוא שמו של האל.
המילה האנגלית "ביי" ("bye") עברה גילגול מעניין במיוחד.
"bye" הינה קיצורו של הביטוי "bye bye".
"bye bye" היא גרסה שגויה הנהוגה על ידי תינוקות ל"good bye".
"good bye" עצמה השתבשה מהביטוי “God be with you” – שאלוהים יהיה אתך.
לסיכום, כאשר חברים נפרדים בקריאת " יאללה, ביי!" הם למעשה פונים לאל כדי להפנות את תשומת ליבו לבקשתם שישמור על חברם.
לא פלא שהביטוי הפך לכה נפוץ.
אמנם הרשומה עתיקה למדי, אבל נתקלתי בה בשיטוט בארכיב, ורציתי לתקן את הטעות הכ"כ-נפוצה שאתה פותח בה - הקביעה החביבה מאוד שרק בעברית ישראלית עכשווית יכול היה להווצר ולהתבסס ביטוי שחציו ערבית וחציו אנגלית הוא 'יאללה ביי'.
הקביעה אמנם חביבה, אבל שגויה, כי הרבה מאוד דוברי ערבית (גם לא ערבים-ישראלים) משתמשים בצורה הזו. מכיוון ש'ביי' הפכה למלת פרידה כ"כ נפוצה, ושבמקומות ששפת הדיבור בהם היא ערבית או מושפעת מערבית המלה 'יאללה' גם היא מאוד נפוצה (גם בלי 'ביי', רק תחשוב על משפטים כמו 'טוב, יאללה, אני צריכה לזוז'), הצירוף שלהן הוא בהחלט צירוף שגור, ובהחלט לא ייחודי לישראלים.
מה שהרבה יותר מרשים מהבחינה הזו הוא הביטוי 'פול גז בניוטרל' - שהמלה העברית היחידה בו היא מלת היחס 'ב-', ובכל זאת הוא עברי-ישראלי טהור (באנגלית אפילו לא אומרים 'פול גז', יש צירופים אחרים). לא מקסים?
שלום יעל,
הצירוף פול גז בניוטרל אכן מלהיב, והאנפורמציה על "יאללה ביי" בקרב דוברי ערבית מעניית. תודה.
אך הקביעה בתחילת הרשימה שלי עומדת בעינה: הצירוף כצירוף *בעברית* יחודי לעברית הישראלית. כביטוי של דוברי ערבית התופעה מעניינת פחות, שהרי "יאללה" שייכת לשפה המארחת.
הוסף רשומת תגובה
<< Home