שני שמות מוכרים מככבים במגילת אסתר:
אסתר המלכה
ומדרכי היהודי. כצפוי השמות הללו הפכו לשמות יהודיים מקובלים, וגם לשמות ישראליים בתקופות שונות. אבל סיפורם של השמות הללו מורכב יותר, כמובן.
מקורו של השם אסתר הוא ככל הנראה שם האלה הבבלית אישתָר, והשם מרדכי מקורו בשם האל הבבלי מורדוּך. שמות כאלה המכילים בתוכם שם אלוהים נקראים
שמות תיאופוריים.
פתאום השמות לא נשמעים כל כך יהודיים, הא?
השם אסתר יתכן והגיע לעברית דרך הפרסית, ושם צורת השם
אסתהר, והשוו
למסכת מגילה דף יג עמ' א: ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. השם אסתר מקביל לשם יווני שמשמעותו כוכב, ולפי אחת הכתובות הדו-לשוניות ניתן להסיק שכנראה אין הכוונה לסתם כוכב, אלא שהשם אסתר שמור לכוב הזוהר, דהיינו Venus (נוגה), כוכב המוקדש לאישתר.
אסתר הוא שמה השני של אסתר המלכה. השם בו היא מופיעה לראושנה במגילה הוא
הדסה, וזהו השם העברי בו נקראה כנראה עד לבחירתה למלכה. חז"ל נתנו
פרשנויות שונות לשם הדסה, המבוססות על צמח ההדס (למשל שהשם נבחר תוך התייחסות לגודל הצמח או לצבעו). הסבר מעניין יותר הוא שהשם הדסה מקורו במילה האכדית Khadashatu (נסו להקשיב לצליל של המילה: חַ'דַשַתוּ). מילה זו משמעותה כלה. ויש חוקרים המציינים שהכינוי כלה שימש ככינוי של האלה אישתר גם כן!
המילה האכדית, אגב, מקבילה למילה הבבלית Kallatu, המשמשת לתיאור כמה התגשמויות של אישתר. שימו לב לדמיון למילה כלה בעברית!
מרדכי הוא שם בבלי Marduka או Marduku. גם שם זה הוא כאמור שם תיאופורי המבוסס על האל הבבלי
מרדוך. ככל הנראה זהו שם נוכרי שהיה נפוץ בין היהודים בתקופת פרס.
דיון משעשע על השמות הפרטיים בעברית, המזכיר את שני הסמות שדנו בהם מופיע אצל
צבי פרץ חיות. חיות הבחין במחסור שהיה קיים בעברית בשמות פרטיים וביקש מסופרי ומשוררי ישראל להמציע שמות חדשים. בהתחשב במה שסיפרנו אפשר לחשוב על מגוון שמות אלים נוכרים שניתן להשתמש בהם...
(הודעה זו מבוססת על מידע מתוך האינצקלופדיה המקראית בהוצאת מוסד ביאליק)