עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

30.3.06

מילים חיוניות

הייתי משוכנע שכתבתי כבר על המילים הללו, אבל לא הצלחתי למצוא את הדיון הקודם, אז הנה תזכורת קצרה לגבי המילים יַחְדָּה (קואליציה), נֶגְדָּה (אופוזיציה), יחדני (קואליציוני) ונֶגדני (אופוזיציוני).

טוב שיש אקדמיה.

איכשהו יש לי הרגשה שלא נשמע את המילים הללו יותר מדי מפי קרייני החדשות... ובצדק!

אקטואלי

לקראת התקופה הממשמשת ובאה של הרכבת קואליציה, נזכרתי בציטוט שהבאנו כדי להדגים את המילה ליסטים.

אין חדש תחת השמש, כידוע.

עוד אתר על עברית

מלה אתמול, מלה מחר הוא בלוג חדש ונחמד המתיימר להביא הגדרות למילים מעניינות, לא מוכרות, נשכחות.

מזכיר קצת את המדור "מילת השבוע" שפעל כאן בשנתו הראשונה של הבלוג, אבל ההגדרות הניתנות קצרות יותר.

לתשומת ליבכם: חלק מהמילים אינן בשימוש יותר, ולא ניתן למצוא אותן במילונים הרגילים (כולל אבן-שושן הנערץ).

25.3.06

יונה ונער

ספרו של מאיר שלו כבר נמצא ברשימת רבי המכר, וביקורות מלומדות כבר התפרסמו עליו (ראו למשל את הביקורות של זיוה שמיר, אסף שור ודורון קורן). חיבתי למאיר שלו ולכתיבתו ידועים לקוראי הבלוג הזה, כך שאני מרשה לעצמי להימנע מביקורת ספרותית על ספרו החדש והיפה, ואני מזכיר אותו כאן רק כדי לציין בהתפעלות את השימוש של שלו בעברית יפה, תקנית היכן שצריך, על עושר רבדיה ההיסטוריים, ותוך רגישות מתמדת לצליל של המילים ושל המשפטים.

הנה כמה דוגמאות קטנות שחלבתי עבורכם מתוך העושר שניתן למצוא בכל עמוד של הרומן. נדמה לי שהשורות מדברות בעד עצמן, ולכן החלטתי להתאפק ולא להסביר מדוע מצאה חן בעיניי כל דוגמה ודוגמה.


העזתי אותם אל "בְּהֵמוֹת" - זה השם שנתנה אישתי ל"שברולט סַאבּ-אֶרּבֶּן" הגדול שקנתה לי...

...בהתפנקות היא קוראת לי "אֲאוּבי", בהא שהתאַלפה.

"הוא לא שָלח," הקפדתי. "על יונים צריך לומר לְשַלֵּחַ ושִילַח. כמו אצל נוח בתנ"ך, וַיְשַלַּח את היונה..."

"גוֹד," אמר הפלמחנ"יק האמריקאי הזקן מפתח-תקווה, "מה אתה רוצה להגיד לי, שזה מה שהוא הספיק לעשות ברגעים האחרונים שלו? לשלוח יונה לחברה שלו בתל-אביב?"

כשדיברה אתנו עליו לא אמרה "אבא" ולא "אבא שלכם", אלא "אביכם": אמרו לאביכם שאני מחכה... וכיוון שאנחנו היינו קטנים והיא שבה ואמרה "אביכם", חשבנו שזה שמו. כך קראנו לו כשדיברנו עליו ואליו, והכינוי דבק בו עד היום.

אני מיימין והולך לעבר זכרון הביקור ההוא בגן-החיות. לפעמים אני נכנס בפעם-היה-כאן-השער, ולפעמים אני פוסע לאורך האין-כבר-גדר.

"לכל הפַייטֶרים של ההכשרה ולכל השלֵייגֶרים של הפַלחה ולכל הזְ'לוֹבּים של המסגרייה"

עתה התברר לקהל הנדהם שהפלוראליס שבפי דוקטור לאופר הוא "אני מלכותי" מסוג חדש, לא בלשון רבים אלא בלשון רבות, ומייד התעוררו ויכוחים... ואחרים אמרו שדוקטור לאופר מדבר כך כי התרגל לחיות במחיצתן של יונים, שהשפה העברית מתייחסת גם לזכרים שבהן כאל נקבות.

והסוד... היה ברוטב שהתבשלו בו, מין רוטב "עֲדַנְדַּן" - כך אמרה...

24.3.06

חמסין

חם... חם היום...

אם אתם מצליחים להסתכל במסך במזג האוויר הנוכחי מגיע לכם לזכות בסיפורה של המילה חמסין.

המילה העברית למזג האוויר היבש המלווה ברוח מזרחית היא, כמובן, שָׁרָב (שם עצם, זכר). מקור המילה חמסין (ז') הוא ערבית-מצרית (ח'מסין), ומשמעותה חמישים - מספר הימים בשנה בהם יש מזג אוויר כזה במצריים, על-פי האמונה הרווחת.

ילדי ישראל יודעים כמובן שמשמעות השם שונה: המילה חמסין באה לתאר את העובדה שבימים כאלה חם כמו בסין...

שכם

נשאלתי האם יש קשר בין שֶׁכֶם (החלק העליון בגב), ש.כ.ם מלשון השכמה בבוקר, והעיר שְׁכֶם.
הסיפור מעניין ולכן החלטתי לשתף אתכם בתשובה.

ראשית נציין שבערבית העיר נקראת נאבּלוס ולא שְׁכֶם. נאבלוס, מהלטינית נאו-פוליס - "העיר החדשה".

וכעת לעניין שֶׁכֶם (שם עצם, זכר):

שְׁכֶם הוא החלק העליון בגב מתחת לעורף, בין שתי הכתפיים (זה פרט חשוב לסיפור!). מילים דומות נמצא באוגריתית וחבשית (שם המשמעות היא "להעמיס על השכם").

המקור של השורש ש.כ.ם במשמעות "השכים קום" וכדומה אינו ודאי. הסברה שמציין אבן-שושן היא שעוברי האורחות הקדמונים היו נוהגים להעמיס את המשא על שכם הבהמה בשעה מוקדמת בבוקר.

שם העיר שְׁכֶם מגיע מהמילה שְׁכֶם, ונובע מכך שהעיר נמצאת בין שני הרים, הר גריזים והר עיבל (כמו שהשכם הוא בין שתי הכתפיים).

17.3.06

רסס לכל?

האם כל קוראי העברית ברשת כבר יודעים מה זה RSS? אני מקווה שכן, כמובן, אבל אני לא בטוח שמה שראיתי בבלוגים של המתמודדים לכנסת הבאה נותן מקום לאופטימיות (לא שמשהו בבחירות האלה נותן מקום לאופטימיות).

כזכור, ניתן לקרוא את הבלוג הזה (ובד"כ כל בלוג שמוקם בבלוגר) דרך RSS (למביני עניין: הפיד הוא בפורמט ATOM).

מנסיוני עם הבלוג הזה לא מעט קוראים מעדיפים לקבל עדכונים על הודעות חדשות בעזרת דואר אלקטורני ולא דרך כלי RSS ("פִידרִידֵר"). מבחינתי זה לגמרי בסדר...

14.3.06

חג פורים, חג פורים

שני שמות מוכרים מככבים במגילת אסתר: אסתר המלכה ומדרכי היהודי. כצפוי השמות הללו הפכו לשמות יהודיים מקובלים, וגם לשמות ישראליים בתקופות שונות. אבל סיפורם של השמות הללו מורכב יותר, כמובן.

מקורו של השם אסתר הוא ככל הנראה שם האלה הבבלית אישתָר, והשם מרדכי מקורו בשם האל הבבלי מורדוּך. שמות כאלה המכילים בתוכם שם אלוהים נקראים שמות תיאופוריים.

פתאום השמות לא נשמעים כל כך יהודיים, הא?

השם אסתר יתכן והגיע לעברית דרך הפרסית, ושם צורת השם אסתהר, והשוו למסכת מגילה דף יג עמ' א: ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. השם אסתר מקביל לשם יווני שמשמעותו כוכב, ולפי אחת הכתובות הדו-לשוניות ניתן להסיק שכנראה אין הכוונה לסתם כוכב, אלא שהשם אסתר שמור לכוב הזוהר, דהיינו Venus (נוגה), כוכב המוקדש לאישתר.

אסתר הוא שמה השני של אסתר המלכה. השם בו היא מופיעה לראושנה במגילה הוא הדסה, וזהו השם העברי בו נקראה כנראה עד לבחירתה למלכה. חז"ל נתנו פרשנויות שונות לשם הדסה, המבוססות על צמח ההדס (למשל שהשם נבחר תוך התייחסות לגודל הצמח או לצבעו). הסבר מעניין יותר הוא שהשם הדסה מקורו במילה האכדית Khadashatu (נסו להקשיב לצליל של המילה: חַ'דַשַתוּ). מילה זו משמעותה כלה. ויש חוקרים המציינים שהכינוי כלה שימש ככינוי של האלה אישתר גם כן!

המילה האכדית, אגב, מקבילה למילה הבבלית Kallatu, המשמשת לתיאור כמה התגשמויות של אישתר. שימו לב לדמיון למילה כלה בעברית!

מרדכי הוא שם בבלי Marduka או Marduku. גם שם זה הוא כאמור שם תיאופורי המבוסס על האל הבבלי מרדוך. ככל הנראה זהו שם נוכרי שהיה נפוץ בין היהודים בתקופת פרס.

דיון משעשע על השמות הפרטיים בעברית, המזכיר את שני הסמות שדנו בהם מופיע אצל צבי פרץ חיות. חיות הבחין במחסור שהיה קיים בעברית בשמות פרטיים וביקש מסופרי ומשוררי ישראל להמציע שמות חדשים. בהתחשב במה שסיפרנו אפשר לחשוב על מגוון שמות אלים נוכרים שניתן להשתמש בהם...

(הודעה זו מבוססת על מידע מתוך האינצקלופדיה המקראית בהוצאת מוסד ביאליק)

13.3.06

ספאם

כפי שודאי שמתם לב האתר מופצץ בתגובות זבל (ספאם). ההודעה האחרונה, בעניין "אם יורשה לי ויורשה לי" הספיקה לצבור 6 תגובות זבל (ליתר דיוק: תגובת זבל אחת שפורסמה שש פעמים) במהלך הלילה...

כדי להיאבק בתופעה אני אפעיל צעדים שונים שמערכת בלוגר מאפשרת. בשלב הראשון הפעלתי מנגנון שמחייב כל מי שמפרסם הודעה להקיש רצף אותיות באנגלית שמופיע על המסך. אמצעי זה אמור להקשות על מערכות מחשב ששולחות אוטומטית הודעות זבל לבלוגים.

אם אמצעי זה לא יספיק, נחשוב הלאה.

12.3.06

די, נמאס

אם יורשה לי, ויורשה לי, הצירוף הזה ממש עולה כבר על העצבים. למי שעוד לא הבין - כוונתי היא כמובן לצירוף "אם יורשה לי - ויורשה לי" שהגיע מארץ נהדרת.

על איכותו הקומית של הביטוי הזה אפשר להתווכח, אבל הגיע הזמן שמישהו כבר יכריז שהגזמנו והביטוי הזה הפך למכת מדינה. חיפוש קצר בגוגל מראה הרבה יותר מדי עמודים מכל מגוון אמצעי התקשורת שבהם התוספת "ויורשה לי" מופיעה, בהקשרים בהם התחנחנות כזו היא מיותרת, סתמית או גרוע מכך - חסרת רגישות, בוטה ואגרסיבית. הכותבים פשוט לא יוכלים להימנע מההמשך "ויורשה לי" שקופץ להם לראש ברגע שהם כותבים "אם יורשה לי" בהתחלת משפט.

ולא רק ברשת: בעמוד הדעות של ידיעות אחרונות הבוקר כותב איתן הבר על קדימה, וכצפוי לא מצליח להימנע מלהשתמש בביטוי הזה, שעוד נסבל בשפת הדיבור אבל ממש לא מתאים לעמוד דעות של עיתון שמכבד את עצמו. האין לעיתון עורך? וכך הוא כותב: "אם יורשה, ויורשה לי, קדימה היום היא ביטוי פוליטי וציבורי לסוג של ייאוש של מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל".

אם היאוש הוא על רמת הכתיבה של איתן הבר, אני יכול להזדהות עם אותם מאות אלפים. כל ההקדמה "אם יורשה, ויורשה לי" היא מיותרת. תפקיד התיבה "אם יורשה לי" הוא הצטנעות של הכותב (לרוב הצטנעות מזויפת, כמובן). היא מיותרת לגמרי ברשימה שכל מטרתה הצגת העמדה שמוצגת לאחר ההקדמה "אם יורשה לי". אבל גם אם העורך (שאיננו) החליט להשאיר את "אם יורשה" הרי שהתוספת "ויורשה לי" הייתה צריכה להימחק בעט אדום גדול (או בהקשה מהירה והחלטית על כפתור DELETE במחשב). המשמעות היחידה שיש לה היא לתת מכת פטיש בראש לקורא כדי להבהיר שמחבר הרשימה חושב שהכל מורשה לו. הרי לא מוסבר לנו מדוע יש לו רשות לומר דווקא את הדברים שבאים בהמשך הרשימה. משמעות הצירוף היא התנשאות של המחבר ביחסו אל קוראיו.

מעניין לשים לב, אגב, שהצירוף כפי שמופיע בידיעות מסורס (כתוב "אם יורשה" במקום "אם יורשה לי"). מהרגע שצירוף נכנס לשפה מתחילים להופיע גם שיבושים שונים ומשונים שלו...

אין לי ספק שהבר, כמו רבים מאלה שמשתמשים בצירוף הזה בכל האתרים שהזכרתי, השתמש בציטוט מבלי דעת. הצירוף כבר צרוב בתודעתו (זה עוד ביטוי שדורש טיפול, אבל אותו נשמור לפעם הבאה). הסיבה שהביטוי הזה נקלט היא שהוא היווה ביקורת סמויה על ההתנשאות של שלי יחימוביץ' בראיונות שערכה ברדיו. הביטוי נקלט מבלי שאנשים נתנו את הדעת למשמעותו המלאה. והאבסורד הגדול - עיתונאים חסרי רגישות לשונית משתמשים בו מבלי להבין את המסר שהם מעבירים לקורא בכך שהם משתמשים בו.

נדמה לי שהתיבה אם יורשה לי היא גרסא לשונית להתנהגות המכונה בפסיכולוגיה passive aggressive. התוספת "ויורשה לי" הופכת את הביטוי לסתם aggressive.

5.3.06

אז זהו, שלא

לכל מי שחושב (כמו החבר שהתווכח איתי ביום שישי) שהאקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים - אתם טועים!

יש כמה אמונות טפלות שמשום מה אי-אפשר להיפטר מהן...

כפי שמסבירים באתר האקדמיה, החלטה כזו הייתה מאלצת אותנו לספור כל הזמן כמה זכרים וכמה נקבות נמצאים בכל קבוצה. גרוע מכך, תארו לעצמכם מורה בכיתה: "האם אתן מעתיקות מהלוח? סליחה, אני רואה שדנה יצאה לרגע: האם אתם מעתיקים?"

ברור שמבנה כזה לא סביר. צריך גוף סתמי שבו ניתן להתייחס לקבוצה מבלי לספור, ובעברית חסרת הסתמי, הצורה הסתמית היא צורת הזכר. למען האמת ניתן לטעון שצורת הרבות כתבתן, הלכתן וכד' היא אפליה מתקנת, שכן ניתן היה להתייחס לכל קבוצה בצורת רבים. ואכן, צורת רבים משמשת יותר ויותר כצורת סתמי כללית, והצורות 'תלכנה' וכד' נעלמו כמעט לחלוטין בשפה שאינה ספרותית או מתחנחנת ("בנות, האם תלכו איתנו לסרט מחר?").

מעניין מתי תקום המפלגה שתטען שהעובדה שצורת הזכר היא הצורה הסתמית מהווה אפליה כנגד הגברים שבינינו...

3.3.06

מחקר

עד היום לא פירסמתי כאן הפניות רבות לעבודות מחקר, בדומה להודעה האחרונה.

האם יש לכם עניין בסוג כזה של דברים? השאירו תגובה עם עמדתכם.

בנוסף, מי שנתקל במחקר מעניין (שזמין חינם לקריאה ברשת), מוזמן לספר לי עליו, כדי שאוכל לשקול אם לפרסמו.