די, נמאס
אם יורשה לי, ויורשה לי, הצירוף הזה ממש עולה כבר על העצבים. למי שעוד לא הבין - כוונתי היא כמובן לצירוף "אם יורשה לי - ויורשה לי" שהגיע מארץ נהדרת.
על איכותו הקומית של הביטוי הזה אפשר להתווכח, אבל הגיע הזמן שמישהו כבר יכריז שהגזמנו והביטוי הזה הפך למכת מדינה. חיפוש קצר בגוגל מראה הרבה יותר מדי עמודים מכל מגוון אמצעי התקשורת שבהם התוספת "ויורשה לי" מופיעה, בהקשרים בהם התחנחנות כזו היא מיותרת, סתמית או גרוע מכך - חסרת רגישות, בוטה ואגרסיבית. הכותבים פשוט לא יוכלים להימנע מההמשך "ויורשה לי" שקופץ להם לראש ברגע שהם כותבים "אם יורשה לי" בהתחלת משפט.
ולא רק ברשת: בעמוד הדעות של ידיעות אחרונות הבוקר כותב איתן הבר על קדימה, וכצפוי לא מצליח להימנע מלהשתמש בביטוי הזה, שעוד נסבל בשפת הדיבור אבל ממש לא מתאים לעמוד דעות של עיתון שמכבד את עצמו. האין לעיתון עורך? וכך הוא כותב: "אם יורשה, ויורשה לי, קדימה היום היא ביטוי פוליטי וציבורי לסוג של ייאוש של מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל".
אם היאוש הוא על רמת הכתיבה של איתן הבר, אני יכול להזדהות עם אותם מאות אלפים. כל ההקדמה "אם יורשה, ויורשה לי" היא מיותרת. תפקיד התיבה "אם יורשה לי" הוא הצטנעות של הכותב (לרוב הצטנעות מזויפת, כמובן). היא מיותרת לגמרי ברשימה שכל מטרתה הצגת העמדה שמוצגת לאחר ההקדמה "אם יורשה לי". אבל גם אם העורך (שאיננו) החליט להשאיר את "אם יורשה" הרי שהתוספת "ויורשה לי" הייתה צריכה להימחק בעט אדום גדול (או בהקשה מהירה והחלטית על כפתור DELETE במחשב). המשמעות היחידה שיש לה היא לתת מכת פטיש בראש לקורא כדי להבהיר שמחבר הרשימה חושב שהכל מורשה לו. הרי לא מוסבר לנו מדוע יש לו רשות לומר דווקא את הדברים שבאים בהמשך הרשימה. משמעות הצירוף היא התנשאות של המחבר ביחסו אל קוראיו.
מעניין לשים לב, אגב, שהצירוף כפי שמופיע בידיעות מסורס (כתוב "אם יורשה" במקום "אם יורשה לי"). מהרגע שצירוף נכנס לשפה מתחילים להופיע גם שיבושים שונים ומשונים שלו...
אין לי ספק שהבר, כמו רבים מאלה שמשתמשים בצירוף הזה בכל האתרים שהזכרתי, השתמש בציטוט מבלי דעת. הצירוף כבר צרוב בתודעתו (זה עוד ביטוי שדורש טיפול, אבל אותו נשמור לפעם הבאה). הסיבה שהביטוי הזה נקלט היא שהוא היווה ביקורת סמויה על ההתנשאות של שלי יחימוביץ' בראיונות שערכה ברדיו. הביטוי נקלט מבלי שאנשים נתנו את הדעת למשמעותו המלאה. והאבסורד הגדול - עיתונאים חסרי רגישות לשונית משתמשים בו מבלי להבין את המסר שהם מעבירים לקורא בכך שהם משתמשים בו.
נדמה לי שהתיבה אם יורשה לי היא גרסא לשונית להתנהגות המכונה בפסיכולוגיה passive aggressive. התוספת "ויורשה לי" הופכת את הביטוי לסתם aggressive.
על איכותו הקומית של הביטוי הזה אפשר להתווכח, אבל הגיע הזמן שמישהו כבר יכריז שהגזמנו והביטוי הזה הפך למכת מדינה. חיפוש קצר בגוגל מראה הרבה יותר מדי עמודים מכל מגוון אמצעי התקשורת שבהם התוספת "ויורשה לי" מופיעה, בהקשרים בהם התחנחנות כזו היא מיותרת, סתמית או גרוע מכך - חסרת רגישות, בוטה ואגרסיבית. הכותבים פשוט לא יוכלים להימנע מההמשך "ויורשה לי" שקופץ להם לראש ברגע שהם כותבים "אם יורשה לי" בהתחלת משפט.
ולא רק ברשת: בעמוד הדעות של ידיעות אחרונות הבוקר כותב איתן הבר על קדימה, וכצפוי לא מצליח להימנע מלהשתמש בביטוי הזה, שעוד נסבל בשפת הדיבור אבל ממש לא מתאים לעמוד דעות של עיתון שמכבד את עצמו. האין לעיתון עורך? וכך הוא כותב: "אם יורשה, ויורשה לי, קדימה היום היא ביטוי פוליטי וציבורי לסוג של ייאוש של מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל".
אם היאוש הוא על רמת הכתיבה של איתן הבר, אני יכול להזדהות עם אותם מאות אלפים. כל ההקדמה "אם יורשה, ויורשה לי" היא מיותרת. תפקיד התיבה "אם יורשה לי" הוא הצטנעות של הכותב (לרוב הצטנעות מזויפת, כמובן). היא מיותרת לגמרי ברשימה שכל מטרתה הצגת העמדה שמוצגת לאחר ההקדמה "אם יורשה לי". אבל גם אם העורך (שאיננו) החליט להשאיר את "אם יורשה" הרי שהתוספת "ויורשה לי" הייתה צריכה להימחק בעט אדום גדול (או בהקשה מהירה והחלטית על כפתור DELETE במחשב). המשמעות היחידה שיש לה היא לתת מכת פטיש בראש לקורא כדי להבהיר שמחבר הרשימה חושב שהכל מורשה לו. הרי לא מוסבר לנו מדוע יש לו רשות לומר דווקא את הדברים שבאים בהמשך הרשימה. משמעות הצירוף היא התנשאות של המחבר ביחסו אל קוראיו.
מעניין לשים לב, אגב, שהצירוף כפי שמופיע בידיעות מסורס (כתוב "אם יורשה" במקום "אם יורשה לי"). מהרגע שצירוף נכנס לשפה מתחילים להופיע גם שיבושים שונים ומשונים שלו...
אין לי ספק שהבר, כמו רבים מאלה שמשתמשים בצירוף הזה בכל האתרים שהזכרתי, השתמש בציטוט מבלי דעת. הצירוף כבר צרוב בתודעתו (זה עוד ביטוי שדורש טיפול, אבל אותו נשמור לפעם הבאה). הסיבה שהביטוי הזה נקלט היא שהוא היווה ביקורת סמויה על ההתנשאות של שלי יחימוביץ' בראיונות שערכה ברדיו. הביטוי נקלט מבלי שאנשים נתנו את הדעת למשמעותו המלאה. והאבסורד הגדול - עיתונאים חסרי רגישות לשונית משתמשים בו מבלי להבין את המסר שהם מעבירים לקורא בכך שהם משתמשים בו.
נדמה לי שהתיבה אם יורשה לי היא גרסא לשונית להתנהגות המכונה בפסיכולוגיה passive aggressive. התוספת "ויורשה לי" הופכת את הביטוי לסתם aggressive.
פורסם על-ידי אהוד | [קישור קבוע]
3 תגובות
נראה לי שכדאי לך לנקוט אמצעי אנטי-ספאם בתגובות שלך.
אגב, רשימה נהדרת.
תודה!
מצב הספאם באמת מתחיל להיות בלתי נסבל. אני אתחיל בצעדי מנע...
אני בכלל לא בטוח שאיתן הבר הוסיף את "ויורשה לי" בלי לשים לב.
בתור העיתונאי הפופוליסטי ביותר ב'ידיעות', ייתכן שהוא רצה לרדת עוד קצת אל העם ולהפגין בפני ההמון את שליטתו בסלנג של ארץ נהדרת. העובדה שאיש לא עורך את הטקסטים של הבר היא עוד עדות מצערת לזלזול של העיתון בקוראיו.
הוסף רשומת תגובה
<< Home