אז זהו, שלא

לכל מי שחושב (כמו החבר שהתווכח איתי ביום שישי) שהאקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים - אתם טועים!

יש כמה אמונות טפלות שמשום מה אי-אפשר להיפטר מהן...

כפי שמסבירים באתר האקדמיה, החלטה כזו הייתה מאלצת אותנו לספור כל הזמן כמה זכרים וכמה נקבות נמצאים בכל קבוצה. גרוע מכך, תארו לעצמכם מורה בכיתה: "האם אתן מעתיקות מהלוח? סליחה, אני רואה שדנה יצאה לרגע: האם אתם מעתיקים?"

ברור שמבנה כזה לא סביר. צריך גוף סתמי שבו ניתן להתייחס לקבוצה מבלי לספור, ובעברית חסרת הסתמי, הצורה הסתמית היא צורת הזכר. למען האמת ניתן לטעון שצורת הרבות כתבתן, הלכתן וכד' היא אפליה מתקנת, שכן ניתן היה להתייחס לכל קבוצה בצורת רבים. ואכן, צורת רבים משמשת יותר ויותר כצורת סתמי כללית, והצורות 'תלכנה' וכד' נעלמו כמעט לחלוטין בשפה שאינה ספרותית או מתחנחנת ("בנות, האם תלכו איתנו לסרט מחר?").

מעניין מתי תקום המפלגה שתטען שהעובדה שצורת הזכר היא הצורה הסתמית מהווה אפליה כנגד הגברים שבינינו...