עוד רחוב ירושלמי

אפרופו או שלא אפרופו הדיון על שמות השכונות בירושלים, רשימה נאה על ממציא שפת האספרנטו, הלא הוא לודוויג לזרוס זמנהוף, או אליעזר זמנהוף.

הקשר לעברית:

For Zamenhof, the answer to this conundrum lay squarely in the arena of language. Wearing the mantle of Johann Gottfried Herder, who argued that language is the essence of the volk, Zamenhof identified language as the sine qua non of peoplehood. The fragility of Jewish identity, he argued, lay chiefly in the fact that the Jews lacked their own language. He noted that he’d at one time backed the Hebrew revival piloted by his contemporary, Eliezer Ben Yehuda (though I haven’t found evidence for this); he had also spent three years developing a modern, rationalized Yiddish using Latin characters. But by 1901, he had changed his mind on both counts. Hebrew, he felt, was “cadaverous,” and Yiddish, a “jargon.” Only with a neutral, artificial language—an Esperanto that Hillelist Jews would remake, eventually, in their own image—could the Jewish people justify their peoplehood to themselves and the modern world.

חמש דקות זה מספיק?

ווינט מדווח שבשנת הלימודים הבאה תלמידי בתי הספר יזכו לחמש דקות של תיקוני לשון מדי בוקר. הכתבה מכילה מספר דוגמאות (אני מניח שזו לא הרשימה המלאה...); חלק מהשיבושים נדונו כאן בעבר.

אני בספק אם גישה כזו יכולה לעזור מעבר למה שלימודי הלשון הרגילים עוזרים, ונדמה לי שעדיף לקוות שאנשים יחליטו לבד לשפר את לשונם, אם בהאזנה לרגע של עברית או באמצעות קריאה (למשל של הבלוג הזה).

אני מניח שהעמדות השונות בסוגיה זו נגזרות יותר מהיחס לחינוך, מאשר מעמדות ביחס לשפה העברית.

הרגישו חופשיים לדון בנושא באיזור התגובות.

בן יהודה היה מתגאה

אני ממליץ על המקאמה המוצלחת הזו המתארת שיתוף פעולה ברוך של נאוה בת-צו"ר וערן גרף במסגרת פרויקט בן יהודה.

רגע בלי עברית

סביר שהשילוב של אבשלום קור ושל הרכבת הקלה מעורר צמרמורת בגבם של ירושלמים, עוד לפני ששמעו על ההצעות של אבשלום קור לשמות התחנות של הרכבת.

כצפוי, אין להצעות של קור הרבה קשר לסוגיות לשוניות; דווקא בגלל זה אני מניח שלקרוא את המסמך שהכין יהיה מאוד משעשע. אם מישהו מוצא קישור, אנא לשתף אותנו!

אני עוד מצליח להבין את הבעיה שיש לו עם המלך ג'ורג' (למרות שמדובר בשם של הרחוב המרכזי בעיר), ומידת הרחמים עוד מאפשרת להתייחס בסלחנות לרח' יפו (הרחוב הראשי השני), אבל מה יש לו נגד בית הכרם, רמת אשכול, והגבעה הצרפתית? כנראה שהמטרה היא לבלבל את הנוסעים כך שיאלצו לקנות כרטיס נוסף כדי להגיע למקום בו התכוונו לרדת מהרכבת.

תוספת: רשימה של אבירמה גולן בעקבות הצעותיו של אבשלום קור.