פנינה

שר הביטחון: צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה והיא מלאה בלי שום ספק בכלל.

עמיר, את זה הבנו. החצי הריק הוא מה שמטריד אותנו.

איזהו עקשן?

לאחרונה דנתי עם כמה מעמיתיי על קולגה משותף. אני טענתי שהברנש בו עסקנו עקשן, אולם אחת מעמיתותיי סברה שלא מדובר בתיאור טוב, שכן בסך הכל מדובר באדם שאינו מוכן לשנות את דעתו. היא לא אהבה את תיאורו כעקשן משום שהוא אינו אובססיבי, ואינו בולט בכך שהוא דבק במטרותיו.

הרהור קצר העלה את ההשערה שיש למילה עקשן שתי משמעויות, ובדיקה במילון (רב-מילים במקרה זה) העלתה שלמילה עקשן אכן שתי משמעויות: (1) שאינו משנה את דעתו בקלות, שקשה לו לשנות את דעתו; (2) שאינו נרתע מקשיים, שדבק במטרתו.

המשמעות הראשונה נתפסת בדרך כלל כשלילית, ואילו המשמעות השניה יכולה להיות חיובית אם היא במידה הנכונה. בגלל השימוש באותה מילה, המשמעות השלילית שהיא המשמעות המקובלת יותר של המילה, מחלחלת גם אל המשמעות השניה. לא נאמר על אדם שהוא עקשן אם נראה לנו שדבקתו במטרה היא במידה סבירה. סביר שנעדיף לומר על אדם כזה שהוא מתמיד,דבק במטרתו , ובהקשרים של קבלת החלטות החלטי, נחרץ וכד'.

דהיינו, כאשר אומרים על אדם שהוא עקשן מתכוונים כמעט ותמיד לכך שמדובר באדם שאינו מוכן בשום מקרה לשנות את דעתו. אם לא מדובר על דעות אלא על מעשים, הכוונה תהיה לאובססיביות ("הוא מנסה לפרק את הצעצוע בעקשנות כבר כמה שעות"), ולא להתמדה במשמעותה החיובית.

שם תואר קרוב הוא עִיקֵּש. בלשון המקרא הייתה למילה זו משמעות שונה והיא התייחסה להיות משהו הפכפך או פתלתל, אולם הצליל המשותף גרם לכך שהמילה עיקש בלשון העכשווית משמעותה זהה למשמעותה של עקשן. נדמה לי שאפילו המדקדקים לא מתעקשים על האבחנה ביניהן יותר. נדמה לי שעיקש היא בעלת גוון אפילו חזק יותר מאשר עקשן, אולם אינני בטוח מדוע.

ולסיום הדיון העקשני הזה שני הרהורים:

1. מה קורה למילים הללו כאשר הן משמשות לתיאור עצמים דוממים? "קשר עיקש", "שמועה עקשנית", וכדומה הם שימושים מקובלים. עד כמה באמת מדובר במשמעות הדומה למשמעות שיש לתכונות אלה כאשר הן מיוחסות לבני אדם?

2. מדוע דווקא הפרד הוכרז כבעל החיים העיקש? עיקש כפרד הוא ממש צירוף כבול. האם פרדות (או פרדים) עקשניים יותר מחמורים למשל? השערה אפשרית היא שהסיבה היא שהם עומדים במִרְיָם ומסרבים להביא צאצאים לעולם...

לא נסיים מבלי להזכיר שלהטיות של המילה עקשן
יש התנהגות משונה...

עדכון: מישהו שמע אותי מדבר על הנושא במהלך ארוחת צהריים היום ואמר לי שכמושבניק ותיק הוא יכול להעיד שחמורים וסוסים ניתנים לדרבון קל על-ידי כך שדוקרים אותם בחלקם האחורי, בעוד שהפרד ימשיך לעמוד במקומו גם לאחר דרבון כזה, ואף לא יסכים להתקדם בכדי לקבל קצת אוכל. זה הורס את התיאוריה שלי, ואני משאיר לכם להחליט איזה הסבר שימושי יותר.

(תודה לש. שאלמלא עקשנותה ספק אם הייתי כותב הודעה זו!)

ועדת חקירה לשונית

זו אינה העת לוועדות חקירה, כידוע, ולכן לא נדון כאן לעומקם של דברים עדיין, אבל הנה כמה מילים שצריכות לעלות לדיון בוועדת החקירה הלשונית שתדון במלחמת לבנון השניה.

אש ידידותית, ומקבילתה הפחות מזעזעת דוּצ (מלשון "אש דו-צדדית") - שתיהן גרסאות מכובסות של המושג "אש כוחותינו".

ומעולם המושגים של העורף (עוד מילה שידובר בה), אי-אפשר שלא להזכיר במחאה את המילים התרעננות ו-התאווררות, שתי מילים מוזרות מאוד שנבחרו כדי לתאר את פנוי אוכלוסיה מהמקלטים בצפון לחדרי אירוח למיניהם מחוץ לטווח האש.

מעניין אם לוודעת החקירה הממלכתית ינתן שם לפני שיקבע שם רשמי למלחמה עצמה. גם זה נושא שראוי שיעלה על שולחנה של וועדת החקירה הלשונית...

פרשנות

הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות הבוקר היתה
נשיא ארה"ב: כוח בינלואמי חזק יתפוס את מקומו של חיזבאללה

זה די מדאיג, כי "תפס את מקומו של מישהו או משהו" משמעו "קיבל את התפקיד או את המשרה של מישהו".
כלומר, מעכשיו הכוח הבינלאומי ישגר קטיושות לעבר ישראל...

אמנם אפשר לפרש את המילים "לתפוס את המקום של" באופן מילולי, אולם כשיש משמעות לצירוף מילים, המשמעות הזו היא בעלת קדימות למשמעות המילולית של הצירוף.

הבעיה במקרה הנוכחי חמורה במיוחד שכן כותרת בעיתון היא חסרת הקשר. בדרך כלל הקונטקסט עוזר לפרש ניסוחים דו משמעיים. כאשר נשמע את הגננת אומרת "דני תפס את מקומו של חיים" תוך כדי משחק כיסאות מוזיקליים, קל יהיה לדעת כיצד יש לפרש את המילים "תפס את מקומו".
אגב, מעניין לשים לב שכדי להקל על ההבנה, יש להניח שבמקרה כזה נשתמש לרוב בניסוח "דני תפס את המקום של חיים" במקום "תפס את מקומו". עוד רמז קטן שיכול להקל על המאזין.

תירוץ אפשרי של עורכי ידיעות אחרונות הוא, כמובן, שכאשר מתרגמים את הנשיא בוש רצוי לנסח דברים בצורה כושלת, שהרי בכך אנחנו הופכים את התרגום נאמן לרוח המקור...

שירות לציבור

הנה שתי שאלות שהגיעו אלי לאחרונה במייל. אולי מישהו מכם יהיה מעוניין לענות באיזור התגובות.

שאלה 1:

"אני מעוניין ללמוד את השפה הארמית . האם תוכלו להדריך אותי כיצד ניתן לעשות זאת בבית , באופן עצמאי , בבית ? האם קיימים ספרי לימוד בנושא ?"

שאלה 2:

"אני מנהל איזה תחקיר קטן המנסה לברר כיצד הוגים את שמו של הרב צבי פרץ חיות. האמת היא שרק השם חיות הוא הבעייתי..."

לא ברור לי אם השאלה היא איך צריך להגות את השם, או איך בפועל אנשים הוגים אותו.

אני מקווה לחזור לפעילות מלאה בקרוב...