הֵיאך ! הֵי אח! נִפְלַה !

כל מי שכותב במחשב יודע עד כמה "שימושי" בודק האיות יכול להיות: את כל המילים הנכונות הוא מסמן בתור שגיאות (כי הוא נורא אוהב כתיב מלא, כלומר מלא ווים ויודים), ואילו טעויות כתיב חומקות להן - פשוט כי בודק האיות בסה"כ בודק אם רצף אותייות הוא במילון. מבחינתו "על תעלו אל השולחן" ו-"אל תעלו על השולחן" חוקיים. עם אתם לא רוצים שגיאות כתיב, על תסתמכו על בודק האיות הממוחשב, עם אתם בכלל מחליטים להשתמש בו.

לכבוד בודק האיות נכתב השיר הנִפְלַה הזה. כפי שאתם יכולים לראות מהקישור לגרסא האנגלית, הבעיה אינה יחודית לעברית. מעניין באיזה מהשפות קשה יותר לחבר שיר כזה...

פּיראַטן

או ים גזלנים אם אתם מעדיפים. כן, שודדי ים ביידיש. למה זה נשמע לכם כל כך מופרך?

כשמחברים את זה עם גילברט וסאליבן מחברי האופרטות הבריטיים מקבלים תערובת משעשעת ביותר.

יידיש

מאמר נחמד על שני ספרים חדשים (באנגלית) העוסקים ביידיש ובתרבותה.

המלצה על ספר

הספר מבוא אישי הוא האוטוביוגרפיה של השופט המנוח חיים כהן (הוצאת דביר). הספר ראוי לקריאה, בראש ובראשונה, בגלל אישיותו של חיים כהן, עומק ידיעותיו, ומגוון התפקידים שמילא בחייו הציבוריים בארץ: פרקליט המדינה, יועץ משפטי לממשלה ולבסוף שופט עליון.

העברית המשובחת של חיים כהן ראויה להתייחסות מיוחדת. כתיבתו של חיים כהן שהיה תלמיד חכם, יונקת מרבדיה העמוקים ביותר של השפה העברית. גם מי שבקיא ושולט היטב בעברית ימצא כאן שימוש בביטויים נשכחים וציטוטים מרתקים. בנוסף לאלה, ניסוחיו של חיים כהן הם מלאכת מחשבת, ולא ניתן שלא להתפעל מהגילוף המושלם והעדין של משפטיו.

אך לא רק הצורה אלא גם התוכן ימשוך את חובבי השפה העברית. חיים כהן עסק בתפקידיו השונים ביצירת הלשון המשפטית בשפה העברית המתחדשת, והוא מספר על כך לאורך הספר. יחסו העמוק לשפה החל בשלב מוקדם בחייו, כפי שהוא עצמו מספר:

[סבי] לימדני שבים התלמוד אין חשיבות מה לומדים -- כולו תורה שבעל-פה הוא; יש חשיבות רק איך לומדים. תפסתי מהא את ה"איך" המיוחד שלו: הלימוד שלו היה אטימולוגי מובהק. כל מונח ומונח זכה לניתוח יסודי: לא רק משמעותו היתה חשובה, חשובים היו גם מקורו ומקבילותיו בשפות אחרות, והשינויים שחלו במשמעותו משפה לשפה או מתקופה לתקופה. אחרי שסיימנו מסכת עבודה זרה כתב ופירסם מאמר גדול על המילים השונות המציינות בה את השווקים... הוא נטע בקרבי את חוש הדיוק והדייקנות בשימוש בלשון, את הסקרנות לרדת לעומקי סודותיהן של המילים... (עמ' 86)

חיים כהן שהיה מהמעצבים של מערכת המשפט הישראלית לא שכח את שלמד בבית סבו: "נדמה היה לי שנקודת המוצא לחידוש פני המשפט העברי היא חידוש לשוננו המשפטית. כמו הלשון כן המשפט." (עמ' 189).

בספרו של חיים כהן מפעמת הרוח הציונית, הדמוקרטית והמערבית -- אך גם התרבות היהודית. שפתו של חיים כהן משקפת עולם רוחני עשיר זה. כפי שכותב הוא עצמו על לשון החכמים,

ידעתי היטב כי את מלוא טעמם של דברי נביאים וחכמים אי אפשר לטעום אלא בהשראת לשונם שלהם. לא שראיתי בלשונם עניין של קדושה... כי אם יופי מיוחד, ששום תרגום אינו מסוגל לשחזר. (עמ' 190)

ספר מעניין, חשוב, ויפה.

חתכו עבה, מרחו דק

ללא ספק הציטוט המוצלח ביותר עד כה במערכת הבחירות שייך לשאול מופז: אצלנו חתכו את הלחם עבה ומרחו דק. פשוט משפט שיש להנציח כאן למען הדורות הבאים.

התקבולת היא אולי לא מושלמת, אבל איזה מוזיקה יש למשפט הזה...

לעומת הקלישאה (שגם בה השתמש מופז) על מי שנולד "עם כפית זהב", שלא ממש משקפת היום משהו אמיתי (תינוקות אוכלים מבקבוק, ואף אחד לא משתמש בכפיות זהב), המכתם של מופז הוא מופתי. השומע מיד מבין שאכלו רק לחם, וגם אותו חתכו עבה כי הוא שימש תחליף למזונות עשירים יותר. המשפט לא אומר לנו מה מרחו על הלחם, אבל דבש זה לא היה... ואפילו את המרגרינה (נקווה בשביל מופז שהיתה להם חמאה) נאלצו למרוח בשכבה דקה.

על משפטים כאלה נאמר "מעט המחזיק את המרובה". ממש דברי שירה.

הערה: למען הסר ספק, אין לי כוונה להביע תמיכה במי מהמועמדים (ואף לא להגחיך מי מהם). אני מבטיח להשתדל ולהתייחס לפנינים הלשוניות שינפיקו כל המועמדים באופן שיוויוני.

עוד תרגיל בתרגום

בהודעה הקודמת כתבתי: זה הולך להימאס עלי... מהר מאוד...

באנגלית אפשר היה לכתוב this is getting old, fast.

לצערי אני לא מוצא תרגום מוצלח לביטוי החביב הזה.

יש למישהו הצעות?

קדימה

אני מניח שנערכו קבוצות מיקוד, ומכאן שאני נמצא בדעת מיעוט, אבל אני העדפתי את השם אחריות לאומית. אמנם הוא נשמע קצת ארכאי, אבל הרבה פחות מאשר קדימה שנשמעת כמו סיסמה של תנועת נוער או תנועת פועלים מראשית המאה. כמעט שאי-אפשר לכתוב את המילה הזו בלי לשים סימן קריאה בסןף - קדימה!

משום מה במקום שהמילה "קדימה" תזכיר את המילה קִדְמָה היא מזכירה את המילה קֵדמָה שמשמעותה מזרחה - מילה המשמשת שם למגוון ארגונים בארץ הקשורים באופן זה או אחר לתרבות המזרח, למאבק המזרחי וכד'. לא בהכרח האוסציאציות שהייתי בוחר לו הייתי היועץ האסטרטגי של המפלגה.

אם הייתי צריך להכין קמפיין נגד המפלגה החדשה, אין לי כלל ספק שהרעיון הראשון היה להציג את משפחת שרון בדמות משפחת קדמוני, אבל זו דווקא אסוציאציה שאני לא משוכנע שמתעוררת מיד בעקבות שמיעת המילה קדימה שוב ושוב.

הדבר שמטריד אותי באמת הוא אחר. קדימה משמשת במספר צירופים נפוצים בעברית: עִם הַפָּנִים קָדִימָה, צַעַד גָּדוֹל קָדִימָה, קָדִימָה וַאֲחוֹרָה וכד'. הפוליטיקאים ואנשי התקשורת לא מתעייפים מההתחכמויות הללו. "אנחנו לא מביטים שמאלה ולא ימינה - רק קדימה", "אני לא חושבת על הליכוד, אני עם הפנים קדימה" הם רק שני ציטוטים מהשעה האחרונה. זה הולך להימאס עלי (ועל אחרים) מהר מאוד...

אני מקווה שסיסמת הבחירות של המפלגה החדשה לא תהיה קָדִימָה צְעַד! שמתאימה למפלגה פאשיסטית. אולי אפשר להסתפק בקריאת הזירוז דִיוֹ...

תוספת: מי שרוצה להשתעשע קצת עם ההקשרים ההיסטוריים של השם קדימה, מוזמן. אני שמח לדווח שההתייחסות כאן (שפורסמה לפני שראיתי את הכתבות שבקישור) עלתה על ההקשרים האסוציאטיביים, ולא נפלה למלכודות ההיסטוריות...

תוספת (2): עוד על המילה קדימה במדורו של תום שגב במוסף הארץ.

חופש

לא, לא יצאתי לחופש ופתאום יש לי זמן פנוי. הייתי מת....

פשוט רציתי לספר לכם שכמו שבעברית אומרים "לעשות גשר" כאשר מצרפים לסוף השבוע את אחד הימים שלפניו או אחריו כדי ליצור סוף שבוע ארוך, אומרים בצרפתית faire le pont . בדיוק אותו ביטוי.

ראוי לציין שהמעבר מהמונח "שבת" למונח "סוף שבוע" מלמד משהו על התרבות בארץ. הקיצור הסטנדרטי הוא כמובן סופ"ש, ואילו החיילים יגידו חמשוש (מלשון חמישי+שישי), מושג שמי שהיה בצבא יתקשה להשתחרר ממנו.

אני אשאיר לכל אחד להחליט לעצמו האם המילה חמשושלים שהגה משרד הפרסום של עריית ירושלים היא חביבה או לא. נסתפק בכך שנציין שמדובר בחישוב הלשוני הבא: (חמישי+שישי)+ירושלים=חמשושלים. הסוגריים חשובים!

לכל מי שמודאג...

הסיבה להיעדר הודעות חדשות בבלוג היא שאני עסוק נורא ("מאוד עסוק" לא מתחיל לתאר עד כמה זה נורא)...

לא קרה לי שום דבר, ואתם לא צריך לדאוג שהפסקתי לחשוב עליכם.

אני מקווה לצוף בקרוב, ולפרסם משהו מעט יותר מעניין מאשר ההודעה הנוכחית.